לאהוב מבלי להפסיק פרק 5

אני באמת משקיעה ואני מצפה לתגובות ממכם בשביל להמשיך..

צליל הטלפון צלצל הבטתי בשעה, היה רק 12 זאת הייתה עדן, " עדן קרה משהו?" שאלתי,
" שובל.. " אמרה בבכי, "מה קרה?" שאלתי נלחצת," אני..אני.. שובל בואי לקחת אותי אני מתחננת" אמרה בבכי מר," עדן תסבירי לי מה קרה ?" אמרתי עדיין לחוצה," אני במועדון,תבואי בבקשה,במוג'ו "אמרה וניתקה.
ירדתי במהירות במורד המדרגות, " שובל שובל מה קרה? " שאל אלירן, " עדן קרה לה משהו" אמרתי.
————————————————————
פרק 5:
" מה קרה לעדן?" שאל במהירות עומד מולי, התחרפנתי ראיתי שחור בעיניים מחפשת את הנעליים אני לא יודעת היא התקשרה אלי בוכה, היא באיזה מועדון מוג'ו אני לא יודעת אפילו מזה " אמרתי,
"תרגיעי שנייה, אני ילך להביא אותה אני יודע איפה זה " אמר, " לא אלירן לא" אמרתי לחוצה,
"חמש דקות אני מביאה אותה, שבי תחכי לי פה" אמר התיישבתי על הספה,פחדתי שקרה לה משהו.

נסעתי במהירות באוטו,הרגשתי כאילו זאת אחותי הקטנה, חונה במהירות, ועף מהאוטו,
רעש המוזיקה היה רועש, אנשים שתויים בכל מקום, לא ידעתי איפה למצוא אותה, יצאתי החוצה שוב ראיתי אותה, הבגדים היו קרועים, האיפור מרוח, " עדן " צעקתי רץ לעברה,
" מה.. מה אתה עושה פה ?" שאלה רועדת, " בואי, שובל אמרה לי להביא אותך " אמרתי,
החזקתי בידה,היא ישבה לצידי, הפעלתי את האוטו, נשארנו במקום מבלי לזוז.
" הלו אלירן " אמרה שובל, " תרגיעי היא איתי, היא פשוט לא הרגישה טוב שתתה קצת"אמרתי,
" תביא אותה הביתה! " אמרה, " חצי שעה אני בבית יש פה תאונה אז יש עיקוב" אמרתי,
" תשמור עליה! " אמרה,וניתקתי.
" לחוצה אחותך" אמרתי, " כן אה.. " אמרה בקול רועד וחלש, " למה שיקרת לה?" שאלה,
" כי אני לא זז מפה עד שאת מספרת לי מה קרה, ומה בכלל יש לך לעשות שם" אמרתי.
" מזה עניינך בדיוק?" שאלה בעוקצנות,דמעות קלות עדיין ירדו על פנייה,ליטפתי אותה.
" את חשובה לי.. "אמרתי,"כן בטח.."אמרה בזלזול.
" תספרי לי "אמרתי מתעלם,היא לא התייחסה הסיתה את מבטה לכיוון המועדון,"תיסע" פקדה.
" לא נוסע" אמרתי,"דברי" הוספתי,היא חיבקה אותי,הרגשתי עד כמה היא בוכה ופגועה,
" מישהו עשה לך משהו דברי איתי "אמרתי מתחנן," זה הוא" אמרה,"מי הוא?" שאלתי,
" הוא בכניסה, הלכתי לשירותים.."אמרה עוצרת מנגבת את הדמעות, גופה רעד.
" והוא היה שם, ורציתי ללכת והוא תפס אותי,והצמיד אותי לקיר, ונגע בי וניסה להפשיט אותי
הוא נישק אותי בצורה גועלית, ניסיתי להתנגד,והוא היה יותר חזק,עד שידיד שלי נכנס והעיף אותו אז ברחתי משם והתקשרתי לשובל" אמרה," בן זונה" אמרתי בעצבים,"תזהר לעשות משהו אלירן" אמרה בקול רועד,
" מי זה את מכירה אותו שם משהו" שאלתי," לא" אמרה.
נכסנו הביתה,החזקתי בידה, שובל נרדמה על הספה," שובל" אמרתי מעיר אותה," עדן.."אמרה
וקמה במהירות," משוגעת איך דאגתי לך!" צעקה מחבקת אותה," את לא שותה יותר בחיים!"אמרה שובל לא מפסיקה לחבק אותה,
" כן .. למדתי לקח" אמרה עדן," תלכו לישון , כבר מאוחר" אמרה ועלתה לחדר השינה שלה.
" אז.. לילה טוב" אמרתי," כן.. לילה טוב,ותודה לך" אמרה מחבקת אותי.
היא עלתה לחדר שינה,עליתי גם אני לחדר שינה אחר, הסתכלתי טלוויזיה,וחשבתי עליה.
אבל ידעתי עד כמה זה מטופש,ועד כמה זה לא הגיוני.
קמתי מהמיטה, התקרבתי לחדר שלה מביט אליה מרחוק,היא שכבה שם, גם היא לא ישנה.
" לא נרדמת?" שאלתי," לא.. לא מצליחה" אמרה עוברת למצב ישיבה, הטלפון שלי צלצל
" חיים שלך מתקשרת " אמרה," צא מהחדר" הוסיפה, לא אמרתי דבר ויצאתי.