לאהוב מבלי לדעת – הקדמה + פרק 3

לאחר שנקלעו לפיגוע, שרון, אנה ואלה פצועות קשה בבית חולים.
לשרון קשה להסתגל והיא מרגישה קשה ואמה מנחמת אותה ונשארת איתה בלילה.
שרון לא מצליחה להירדם.
למחרת בוקר….

***

"אוההו" פיהקה אמא של שרון. היא שמה לב ששרון נרדמה, ונישקה אותה במצח וליטפה אותה ליטוף קל. "גברת.." שאלה האחות.
"כן," ענתה אמא של שרון.
"לפי החדשות" לקחה שאיפה ונשפה "מדובר בפיגוע של מחבל מתאבד, לפי סריקה במכון קרוב, בפצצה היו כלים וחפצים חדשים וכמובן כלי נפץ, בתך ישבה במרחק קצת ארוך מהמחבל עצמו אבל קצת נרגעה".
"כן" הנהנה אמא של שרון עם הראש.
"היום, עוד שעה, חצי שעה בערך.. אני אבוא ואשים לה אינפוזיה, תרגיעי אותה בינתיים – אם את רוצה, להביא לה משהו.?". "לא, תודה…" ענתה אמא של שרון.
"אמא" אמרה שרון,
"שרוניל'ה, את זוכרת איפה את?" שאלה אותה בתמיהה.
"איכילוב?!" ענתה בתמיהה שרון.
"חמודה שלי," התחילה לדבר ברוגע "היום ישימו לך אינפוזיה..!", אמרה וחייכה.
"זה כואב?" שאלה שרון בפחד.
"יודעת מה?! בואי נלך לראות איך שמים לילד אחד אינפוזיה" אמרה בשמחה..
"טוב…" אמרה שרון בתמיהה מבוהלת.
"אווו, הנה! אחד מאחורי הוילון, הנה שימי לב.
מאחורי הוילון, שכב ילד ממוצע בגיל של שרון, הוא החזיק את הילד לאמא ולאבא שלו, ולאחר מכן הסתכל על שרון וחייך,
הוא נופף לה בידו, היא החזירה לו גם.
הילד סובב את הפנים ועצם את העיינים וזז מצד לצד כי כאב לו,
לאחר מכן נשמע שאמו נחמה אותו במחמאות:"גיבור שלי, אמיץ, נסיך קטן שכמותך!".
"אוקיי, מי זאת שרון?" שאלה אחות אחרת.
"אני!" ענתה שרון ללא היסוס.
"בואי, תעלי על המיטה – " אמרה האחות וניסתה להרגיעה.
תוך כדי שלקחה את האינפוזיה והפשילה את השרוול של הפיג'מה של שרון – :"את יודעת מה נעשה לך חמודה קטנה?נכניס לך זריקונת – ויעברו לך מים בגוף, את תרגישי כמו עקיצה קטנה.
אם את רוצה תעצמי עיינים ותני לאמא יד זה מרגיע מאוד" ואמרה את זה בקול של רופא ילדים שמנסה להרגיע את הילד לפני שהוא מתחיל טיפול.
מבעד לוילון לרגע, ניסתה שרון להציץ, לראות אם נמצא שם הילד ההוא, שחייך אליה!
הוא לא היה שם –
"מוכנה" אמרה אמא
"את בסדר?" שאלה האחות.
"כן, כן" אמרה שרון בקול שעוד מעט תפרוץ בבכי.
"שלוש…- שרון כיווצה את העיינים
"ארבע.. ושרון כיווצה חזק יותר
"ו… ושרון עצמה עיינים ונתנה לאמה את היד והרגישה את הכאב אך התאפקה
"איזה אמיצה" אמרה האחות לאמא של שרון "יש לך ילדה גיבורה!"
"אני גאה בך" אמרה אמא של שרון.
"להביא לך משהו?" שאלה האחות
"את יודעת מה ?" אמרה שרון
"יש משהו שהייתי שמחה לקבל…"