"לאהוב כמו בשיר" ~פרק 8
קייט: "אבא במצב בנוש וכולם בוכים אז בכיתי גם."
אני: "במצב בנוש ?"
קייט: :כן אמרו לי שהוא גובס!!!"
אני לא הבנתי את המילים שהיא אמרה הלכתי לאושר ושאלתי אותו..
אני: "אושר מה קרה לאבא ??"
אושר" "הוא…" היה לו קשה להתחיל את המשפט .. "בבית חולים הדסה ,דרסה אותו מכונית והוא גוסס".
אני: היה לי קשה לנשום… שאלתי בקושי.. "יודעים מי דרס אותו??" תוך כדי שאט אט מציפות אותי הדמעות כמו תמיד .
אושר: "אבי סער אחד … אני יהרוג אותו!!!" תוך כדי שהוא מביא בוקסים לקיר ומטפטפות מהיד שלו טיפות של דם מרוב כעס…
לקחתי את האופניים מהמחסן בלי לחשוב פעמיים ונסעתי לבית חולים נסעתי ונסעתי ונסעתי לא הפסקתי את כל העצבים הוצאתי על איך שדיוושתי באופניים…
נכנסתי לבית החולים המזכירה היתה שם,
אני: במלוא העצבים "אני רוצה לראות אותו עכשיו!!!"
מזכירה: "חמודה תירגעי רק תג…"
אני: "אל תגידי לי תירגעעיייי!!, עכשיווו תכניסי אותי לחדר שלווו"
מזכירה: "רק תגידי לי מי זה"
אני: "ג'ון לורנס …"
מזכירה: מדפדפת בין הדפים ואומרת "אני מצטערת אבל אי אפשר להיכנס…"
אני: "אם את לא מכניסה אותי עכשיו אני דוקרת אותך עם המספריים שיש לך על השולחן!!"
לפתע הופיעו שני שוטרים מאחורי גבי ולקח אותי אחד מהם והחזיק לי את הידיים ניסיתי להשתחרר בזמן שכל הבית חולים מסתכלים עליי כאילו אני מטורפת ,
ישבתי על הספסל הביאו לי כוס מים, באתי למזכירה ואמרתי לה "אני מצטערת על מקודם אבל תביני זה אבא שלי, זה כל החיים שלי, אני קבעתי להיפגש איתו זה קרה בגללי, שנינו יודעות שהמצב שלו נורא בבקשה רק תיתני לי לראות אותו.
המזכירה הסתכלה אליי במלא רחמים, לא ידעתי עם זה טוב או רע והיא אמרה ש: "אני יעשה מה שאני יכולה…"
ישבתי על הכיסא ונרדמתי בשלוש לפנות בבוקר העירו אותי והכניסו אותי לתוך החדר, השתדלתי לא לקפוץ על אבא מרוב דאגה, ישבתי על ידו, הוא לא פקח עיניים אבל הוא התחיל לדבר… הוא אמר:
תגובות (0)