"לאהוב כמו בשיר" ~פרק 7
שתקתי. לא אמרתי מילה, לא היה לי מה להגיד בכלל..
אבא: הלווו, אליאן את על הקו?
אני: כןכןכן, אני ידבר איתך אחר כך טוב? וניתקתי.
תוך כדי דמעות שהציפו את עיניי לקחתי מזוודה הכנסתי בה את הבגדים מפוזרים את הבשמים את האיפור לקחתי את כל הציוד כל דבר רק שלא משאיר זכר מרוב עצבים.
לקחתי מכתב ורשמתי לאמא על הדלת" "לא איבדת רק בעל, איבדת גם את הבת שלך". תליתי ויצאתי החוצה… הגעתי לחדר המנהלת והם כבר זימנו לי חדר ביחד עם ילדה פריקית מוזרה כזאת, נכנסתי לחדר וראיתי מלא סכינים, חשבתי שאני הולכת להיכנס לחדר ניסויים ולא לחדר שינה… כולי מפוחדת, נכנסתי לתוך החדר..
אני: הלו??, מישהו פה?
אחרי כמה דקות לא ראיתי שיש מישו שמתי את המזוודה על המיטה בשביל לפרוק את הדברים… ואז מישהי עם פאה ענקית איפור שחור נראית כמו הצעקה רק ביותר משוגעת עושה לי: "בהההה !!!" קפצתי ממקומי צרחתי ומתוך לחץ נתתי לה בעיטה בבטן.. היא התקפלה ואמרה: "זה בצחווקק משוגעת!!"
אני: "אני משוגעתת?? הבהלת אותיי!!"
לאט לאט אנחנו מתחילות לצחוק…
היא: "קוראים לי ברנדה"
אני: "יכלת לעשות את ההיכרות הזאת ככה, אני אליאן …"
ברנדה: "רגערגערגע.. את לא זאת שנדבק לה מסטיק לתחת וקיבלה מחזור מתוך פחד??"
אני: "חחחחחחחחחחחחח מה? קודם כל לא קיבלתי מחזור ירד לי דם מהברכיים אני יכולה להראות לך אפילו צלקת… ודבר שני הכל קרה בגלל עידו סער הדפוק הזה שחושב שהוא מלך העולם…"
ברנדה: "חח דפוק דפוק אבל חתיך למות.."
אני: "הוא לא כזה חתיך.. "תוך כדי שאני פורקת בגדים לארון ומחייכת חיוך ביישן
ברנדה: "חחחח ברור מה רואים את על הפנים שלך.."
אני: אוי נו במתת"
קיבלתי פלאפון מאבא
אבא: "אייך את?"
אני: בסדר.. יותר טוב"
אבא: "רוצה נעשה משו היום נלך למסעדה?"
אני: "אממ כן עוד שעה?"
אבא: "כן תיהי בטולדנו אני יחכה בסדר?"
אני: :"אוקי"
התארגנתי לטולדנו רק קצת הרגשתי מוזר בדרך כלל אני ואבא לא הולכים למסעדה יותר נכון לא היינו הולכים בכלל… ולא בגלל שלא רצינו בגלל המצב הכלכלי הקשה כי לא היה לנו כסף.
אני יושבת בטולדנו מחכה כבר חצי שנה ואבא לא בא… אני מתקשרת אליו והוא לא עונה…
לא עונה לא עונה לא עונה.. קיבלתי שיחות מאמא וסיננתי.. עד שפעם אחת התעצבנתי ועניתי לה: "נו מה את רוצהההה?"
אמא: "תחזרי הביתה זה חשוב"
אני: "לא רוצה את מבינה שאת לא מעניינת אותי?"
אמא: "תאמיני לי זה חשוב זה דחוף"
אני: "בקשר למה זה?"
אמא: "בקשר לאבא …"
אני: "מה קרה לאבא?"
אמא : "נדבר על זה פנים מול פנים"
נכנסתי הביתה וראיתי מלא שוטרים וניידות ראיתי את אמא בוכה את האחים הגדולים שחזרו מהצבא כל כך אחרי הרבה זמן וגם את קייט הקטנה, כולם בוכים ואני לא מבינה מה קרה.
קייט רצה אליי מביאה לי חיבוק אני אני מרימה אותה ואומרת לה "קייטי, מה קרה?"
היא לא מסוגלת לדבר הרגעתי אותה חיבקתי אותה חזק עד שהיא נשמה ונרגעה…
היא ענתה לי:
תגובות (0)