"לאהוב כמו בשיר" ~פרק 5
ראיתי את עידו… הייתי פשוט בשוק.. מה עידו עושה בכלל במגמת תיאטרון?
הוא שחקן??, הוא זמר??, הדבר היחידי שהוא יודע לדחוף אנשים לתוך שלולית.
עברתי לידו בזמן שאני מסתכלת עליו יושב על הכיסא והוא מסתכל עליי וצוחק.
הסתכלתי עליו בפנים רעות ושונאות, בשיעור הזה לא היה כלום.
רק שיצאתי מהאולם דרמה לחדר האוכל וישבנו שמה כל החבורה כולם התחילו לרכל ולרכל.
אני יותר הייתי עסוקה במחשבות איך אני הולכת לשכנע את ההורים שיסכימו לי לישון פה.
נגמר הבצפר, ראיתי את עידו מחוץ לשער מחכה לי עושה לי סימן של "בואי " עם היד.
התקרבתי אליו הוא אמר לי: "כנסי לאוטו…"
אני :"קרה משהו?"
הוא : "כנסי אמרתי"
אני : "תבקש יפה"
הוא : "כנסי בבקשה, מרוצה?"
נכנסתי לאט, הוא אמר לי: "תתפשטי", אמרתי "מה? לך תזדיין!!" הוא אמר סתם צוחק תירגעי, אמרתי לו "מפגר" הוא אמר: "אז את לא סולחת הא ??" אני: "כן זה שאתה רמה אחת מעליי אני לא נשברת.." עידו: "באנה את פותחת תפה שלך יותר מידי כל מי שלא סולח לעידו סער עובר עינויים… והעינויים שלך מתחילים מעכשיו…" התסכלתי אליו במבט מפוחד הוא התסכל אליי ואמר לי "יאללה ביי" שתקתי, לא אמרתי מילה, הוא אמר "ביייייי סעייי מפההה" ויצאתי מהאוטו.
חזרתי הביתה, בדיוק ההורים שלי היו באמצע ריב אז תפסתי אותם ברגע הלא נכון לספר על הפנימייה.
הם עשו כל כך הרבה דרמות.
אבא: למה את רוצה לישון בפנימייה? יש לך בית! לכי תדעי מה יכול לקרות !?
אמא: מה את צריכה להיות בפנימייה? הפנימייה כל כך קרובה לבית מה ההורים שלך נרקומנים או משוגעים?
אני: זה לא קשור! עדיף שאני יחיה שמה גם ככה זה קרוב לבית…
אבא קם מהכורסה ואמר: "את מזלזלת בכבודי, את פוגעת בי שאת לא רוצה לגור איתי באותו בית אני יוצא לסיבוב להירגע, תתביישי לך את משפילה אותי".
דמעות הציפו את עיניי, חזרתי לחדרי טרקתי ת'דלת והאשמתי את עצמי, רציתי למות!! הסתכלתי לחלון אמרתי לעצמי :
תגובות (0)