לאהוב ולשנוא פרק 2

הגעתי הביתה מבית הספר, וקיבלתי הודעה בוואטצספ מנופר 'מה את עושה?'.
'סתם, משתעממת' עניתי לה.
'באלך לבוא היום למועדון?' היא כתבה.
'לא יודעת, אינלי כוח' עניתי לה.
'נו כבר יכבדה, פליז, לא באלי ללכת לבד' היא כתבה.
'נו טוב' כתבתי לה ונאנחתי.
ירדתי לסלון וראיתי זגורי, ואז אבא שלי הגיע מהעבודה.
"עוד פעם את רואה את הסדרה התת רמה הזאת?" אבא שלי אמר.
"תת רמה?, לא והדיבור שלכם נפלא" אמרתי בעצבים.
"את מושפעת מהסדרה הזאת" אבא שלי אמר.
"אני מושפעת ממכם, לא מהסדרה" מילמלתי לעצמי.
אבא שלי עלה למעלה ואני המשכתי לראות את הסדרה.
פתאום דפיקה בדלת, הסתכלתי לראות מהחלון מי זה וראיתי שזה אריאל.
מה הוא רוצה עכשיו?, הוא דפק שוב, יואו איזה ילד קרציה.
נו טוב אני יפתח, ופתחתי את הדלת.
"היי" הוא אמר.
"היי, קרה משהו?" שאלתי בחשד.
"לא סתם, את באה היום למועדון?" אריאל שאל.
הלוואי והייתי יכולה לא לבוא.
"כן, נופר שכנעה אותי" אמרתי בפרצוף מבאס.
"אה, אוקיי אחלה" והוא ציחקק.
"מה מצחיק?" שאלתי בעצבים.
"את" אריאל אמר.
יואו איזה ילד מעצבן, מה הוא רוצה מימני?.
"אם זאת הדרך שלך להתחיל עם בנות, אז תשנה דרך, כי לא הולך לך מי יודע מה" אמרתי וטרקתי לו את הדלת בפרצוף.
קרציה מהלכת…
חזרתי לספה לראות זגורי, ועוד פעם הודעה.
יואו מה כולם רוצים מימני היום?.
הסתכלתי בוואטצספ וראיתי שזה אריאל הוא כתב לי 'מי ניסה להתחיל איתך?'.
אויש נו מה הוא רוצה סאעמק.
'אתה' כתבתי וכיביתי את האייפון.
זהו עכשיו אני לא עונה לאף אחד יותר שיקפצו.
שמתי את הראש בספה ונרדמתי.
קמתי בשעה 19:30.
"שיט, יש לי חצי שעה להתארגן.
רצתי בריצה לחדר שלי, נעלתי את הדלת ונכנסתי למקלחת.
התקלחתי, ושמתי חצאית שחורה קצרה עם חגורה זהב וגופיה לבנה.
עשיתי מחליק, התאפרתי, שמתי נעלי עקב ובושם וירדתי למטה בטיל.
כמובן אמא שלי הייתה במטבח,
"לאן את הולכת גברתי?" אמא שלי שאלה.
"מועדון" אמרתי ונאנחתי.
"מישהו הרשה לך?" היא אמרה בעצבים.
"כן, אני הרשתי לעצמי, עכשיו תני לי לעבור" צעקתי עליה.
"ממתי את מסכימה לעצמך?, הכל בגלל אבא שלך שמרשה לך יותר מידי דברים" היא צעקה.
יואו אני לא יכולה לסבול אותה כבר.
"אני בת 18, תפנימי את זה כבר, אני יכולה לדאוג לעצמי" צעקתי עליה גם.
"אל תצעקי עליי, אני לא חברה שלך" היא צעקה עוד יותר.
"יואו, סתמי כבר" ויצאתי החוצה בעצבים.
קיבלתי הודעה מנופר 'איפה את?'.
'בדרך' כתבתי לה.
'טוב, בואי מהר' היא כתבה.
'טוב חלאס אני באה סאעמק' כתבתי.
'רבת שוב עם אמא שלך?' היא כתבה.
'כן' כתבתי לה ונאנחתי.
נכנסתי לאוטו ונסעתי הכי מהר בעולם.
הגעתי ואיך שבאתי,
נופר קפצה עלי וצעקה "סיס".
"משוגעת" אמרתי לה וצחקתי.
"למה רבתם שוב?" היא שאלה בחשד.
"סתם, מעצבנת" אמרתי ונאנחתי.
היא חיבקה אותי ואמרה "לא נורא חימי בואי" ונכנסנו פנימה.
כמובן ראיתי את אריאל, דור וכולם.
דור בא והושיב אותי עליו.
"חיכינו לך שעה" הוא אמר.
אוף אני כל כך אוהבת תילד הזה שזה חולשה.