לאהוב את אביטל פרק ה'- זר של ורדים אדומים

פרק ה- זר של ורדים אדומים
שרון לקחה את אביטל לשיחה , כי היא הייתה חייבת לדעת איפה היא
הייתה אתמול. אביטל הביטה בה במבוכה.
" ספרי לי , איפה היית אתמול? ועם מי?" דרשה ממנה שרון, אביטל
לא רצתה לענות.
" שרון , הייתי אתמול עם מישהו. תראי אם את כל כך רוצה לדעת עם
מי נפגשתי, אני אגיד לך שנפגשתי עם בניסיו. הבחור ששלח לי את
הזר הורדים האדומים כדם וזהו." אמרה אביטל את רגשותיה האמיתיים
כלפיי בניסיו.
" אני מבקשת שתסבירי לי מה הולך בינך לבין בניסיו. אני רוצה
לדעת. כי אני מאוד מאוהבת בו ואני אוהבת אותו באמת. מה את
בשבילו, החברה שלו?" שאלה שרון את אביטל בחדות.
" כן , אני החברה שלו. למה זה צריך לעניין אותך? תראי, אני
יודעת שאת גם מאוהבת בו . אבל אולי יגיע בחור אחר, שיעריך אותך
לא פחות מבניסיו. " הסבירה אביטל את עצמה.
" זה מה שרציתי לשמוע, עכשיו את החברה שלו? למי עוד סיפרת שאת
יוצאת איתו חוץ ממני? בטח לעדי סיפרת שאת החברה של בניסיו! אני
יודעת. רק לחברה הכי טובה שלך לא יכולת להגיד כלום? את שוכחת
שאני החברה הכי טובה שלך בעולם? עכשיו אני מבינה למה נעדרת
להרבה מאוד זמן." הטיחה שרון בפניה.
" אני מבינה. אני משוחררת? סיימת להגיד את מה שרצית להגיד?"
שאלה אביטל בחוסר נוחיות.
" כן , את משוחררת. רק שלי אין כבר הזדמנות להיות עם בניסיו."
הוסיפה שרון באכזבה. היא הלכה לחדר ונשכבה על המיטה הזוגית.
היא מעולם לא התאכזבה כך. ביחוד שהיא יודעת שאביטל ובניסיו
ביחד.
בדיוק באותו הרגע עדי נכנסה לחדר, היא נשכבה אף היא על המיטה
הזוגית.
" מה שלומך? אני רואה שאת עצובה , רוצה לספר לי למה את ככה?"
שאלה אותה עדי ברכות.
" ובכן, אני ככה . כי נודע לי שבניסיו הוא החבר של אביטל. מה
אני לא החברה הכי טובה שלה? מה היא כבר שכחה שאנו חברות? אני
לא מצליחה להבין למה לך היא סיפרה שהיא החברה שלו ולא לי! אני
מעדיפה שנחזור עוד היום לארץ." אמרה שרון בבכי.
" יש דברים יותר עצובים מאשר הסיבה בגללה שאת עצובה. אני אומרת
לך , שאולי יגיע בחור אחר שיאהב אותך בגלל מה שאת. תלמדי לשכוח
אותו . את מוכשרת לא פחות מאביטל , ואת לא צריכה להרגיש רע
בגללה." ניסתה עדי לנחם אותה.
" אז מה, כל הבחורים רק רואים אותה. מתלהבים ממנה כאילו היא
נסיכה. ואני כלום. לא מגיע לי שמישהו יסתכל עליי פעם אחת בחיים
שלי , שאני ארגיש מה זה להיות מאוהבת. " השיבה שרון בתסכול.
" שרון , תפסיקי להיות מתוסכלת ממשהו שאינו חשוב. יש דברים
אחרים שצריכים להיות מוטרדים ממנו. למה את צריכה להיות מוטרדת
בגלל שאביטל היא החברה של בניסיו. תחיי את החיים שלך , והיא
שתחיה את החיים שלה." קראה עדי בשנינות.
" עדי, אני מאוהבת בבניסיו. אני לא יודעת אם אני אוכל לשכוח
אותו. אני לא יכולה בלעדיו." אמרה שרון ברגש.
" בניסיו הוא לא הבחור היחידי שישנו בכל העולם. למה את רוצה רק
גברים שיש להם חברה? יש לנו מסיבה היום בשעה שש, ואני מקווה
שתוכלי למצוא לך מישהו אחר לחבב במקום את בניסיו. " הוסיפה עדי
בתקווה.
" עדי , את לא מבינה? בניסיו הוא הגבר שאני רוצה. ולכן אני לא
אבוא למסיבה. " קבעה שרון בו ברגע.
" שרון, תעזבי את בניסיו. הוא החבר של אביטל עכשיו. אני מצפה
שעד הערב תחליטי למצוא לך משהו אחר במקום לחשוב כל הזמן על
בניסיו." הרימה עדי את קולה על שרון.
" בניסיו יצטרך לקבל החלטה עוד היום. את מי משתינו הוא מעדיף.
אותי או את אביטל בהקדם האפשרי. אני לא יכולה להישאר עם כל
הרגשות האלה בתוכי. אני חייבת להגיד לו שאני מאוהבת בו."
התעקשה שרון. עדי הביטה בה במבט מוזר.
" זה לא יגמר בטוב. תעזבי את בניסיו. הוא לא אשם בכך שהוא אוהב
את אביטל. את באה למסיבה ושם אולי תכירי מישהו יותר טוב . "
ניסתה עדי לשכנע אותה.
" טוב. נחיה ונראה. אני אומרת לך , שאני אוהבת את בניסיו."
סיכמה שרון בצער.
" היי לבנות והבנים , מה שלומנו? אין לכם מושג עד כמה בניסיו
בן זוג נפלא וממש מעולה. הוא העניק לי ורדים אדומים שוב, הפעם
בלי כרטיס ברכה. לאביטל המקסימה , אני אוהב אותך יותר מכל דבר
בעולם. שלך באהבה עד אין סוף . בניסיו. וואו, אני מאוהבת!"
אמרה אביטל במתיקות ונשכה את שפתה התחתונה .
" אני לא רואה פה שום בנים. דווקא לידי את קוראת את מה שהוא
כתב לך. גם אני רוצה לקבל ורדים. אוף , למה לי אף אחד לא כותב
משהו ומראה לי עד כמה הוא מעריץ אותי." קינאה שרון.
" שרון , לידיעתך בניסיו הוא החבר שלי. ואין מה לעשות. לכי
תחפשי לך מישהו אחר." השיבה אביטל בעוקצנות.
" אני גם אוהבת את בניסיו. יודעת מה? אני לא יכולה לשמוע שאתם
זוג. אני רק רוצה שבניסיו יהיה החבר שלי. הוא חייב להבין שאני
מאוהבת בו." אמרה שרון בעצבות.
" שרון , בפעם האחרונה. אני החברה של בניסיו. ואם את מקנאה,
זאת לא הבעיה שלי. אלא הבעיה שלך. יש עוד המון גברים בגלקסיה.
למה את מעדיפה את בניסיו?" שאלה אביטל ברצינות , מנסה לקרוא על
מה שרון חשבה באותו הרגע.
" כי אני אוהבת את בניסיו. זה למה אני מעדיפה רק אותו. הוא
הקסים אותי כאשר חשבתי שהוא שלח לי את הזר. ומאז , אני לא
מצליחה להבין למה הוא התלהב ממך יותר ." קראה שרון בכנות.
" אין טעם שאמשיך לדבר איתך. אני הולכת להתלבש. כי המסיבה תחל
בשש בדיוק." חתמה אביטל והלכה ללבוש את השמלה ההיא שקנתה עם
שרון בקניון עיר הימים שבנתניה.
אביטל לבשה את השמלה בצבע צהוב בננה טרופי, היא ביקשה מעדי
שתקשור בשבילה את הסרט מאחור. שרון הלכה להתלבש ונעלה את דלת
חדר האמבטיה במפתח.
היא התלבשה כאילו היא עכשיו הולכת לחתונה של החברה שלה. היא
הסתכלה על השתקפותה מן המראה. היא הרכיבה את המשקפיים שלה
ויצאה מחדר האמבטיה.
" וואו, איזו שמלה מהממת יש לך. תסתובבי כמו דוגמנית. איך זה
מחמיא לך." קראה עדי בהתפעלות. שרון נצצה מאושר כאילו עכשיו
היא קיבלה את פרס האוסקר.
" תודה." ענתה שרון בנימה של בחורה בת שש עשרה. אביטל יצאה מן
החדר. היא הייתה לבושה בשמלה בצבע צהוב בננה. עדי התבוננה עליה
מהופנטת.
אביטל שמעה את המוזיקה הרועשת באוזניה וידעה שהמסיבה החלה.