לאהוב את אביטל פרק ד- אהבה טהורה

פרק ד- אהבה טהורה
שרון ישנה עמוק בזמן שאביטל חזרה , מאושרת על כך שהיא החברה של
בניסיו. בשביל אביטל , זה לא היה סתם טיול לארגנטינה. עדי פתחה
את הדלת. ריחות חזקים מן המטבח קידמו את פניה והריח גירה אותה
עד מאוד.
עכשיו כשהיא מצאה אהבה חדשה , אהבה טהורה שיכולה לפתוח עוד
הרבה דלתות בחייה. בשבילה בינסיו, לא רק היה חתיך אלא אדם טוב
לב שהיא רוצה לראות מה יקרה לה איתה בהמשך. אם שרון ועדי
יחליטו שהן רוצות להישאר פה.
" עדי, מה את מבשלת? או, זה נראה טעים!" שאלה אביטל בעניין.
עדי הביטה בה במבט ממושך
" אורז מלא בתוספת עדשים , את מוזמנת לטעום!" קראה עדי ברוח
טובה.
" טוב, איפה שרון? ראיתי שהיא ישנה. עדי, יש לי משהו לספר לך.
אני החברה של בניסיו." הכריזה אביטל בחגיגיות .
" כן? איזה יופי . שיהיה לכם במזל טוב. את לא מתכוונת להגיד את
זה גם לשרון?" שאלה עדי ונתנה בה מבט נוקב.
" לא עכשיו. לא ראית שקשה עם זה שאני קיבלתי את הזר ורדים ולא
היא? בינתיים רק את יודעת שאנחנו ביחד. אני אספר לה ביחד עם
בניסיו, החבר שלי. בא לי לטעום את מה שהכנת." אמרה אביטל
בהרהור.
" אה , ככה קוראים לו? איזה שם מוזר! לארגנטינאים יש בחירות
גרועות כשהעניין מגיע לבחירות טובות לשמות לילדים שלהם. מה
עוד? איך הייתה הפגישה שלך איתו?" הסתקרנה עדי. אביטל הביטה בה
בחיוך.
" טוב , אז הפגישה שלי עם בניסיו הייתה מעלפת. מעבר לזה שהוא
חתיך , יש לו לב זהב. הוא מאוד חכם ומצחיק. כיף לי להיות
בחברתו." קראה אביטל בעליצות.
" מצוין, גם את וגם שרון התאהבתן דווקא בבניסיו. אוף איזה שם
מוזר יש לו. לא עדיף למצוא לו כינוי חיבה יותר טוב מאשר סתם
לקרוא בניסיו?." ציינה עדי ברוב חשיבות.
"בניסיו זה שם מאוד יפה. אני לא יודעת למה את אומרת שהשם הזה
נשמע מוזר. בשבילי זה מצלצל מאוד יפה ונעים לאוזן. מה עם מה
שהכנת? מתי זה יהיה מוכן?" שאלה אביטל בקוצר סבלנות.
" עוד עשר דקות , תחכי קצת בסבלנות. לא יזיק לך , לשבת קצת
ולצפות בטלוויזיה הארגנטינאית. אני לא יכולה להעיר את שרון .
כי אני ממש לא רוצה להפריע לה בשנתה." העירה עדי לאביטל
בעדינות.
אביטל התיישבה על המיטה והעבירה ערוצים בשלט. היא עברה לערוץ
שבו מקרינים סרטים ארגנטינאים. היא הביטה במרקע בריכוז רב. עדי
הכינה את הרוטב לאורז המלא, היא ערבבה את עיגולי הבצל ביחד עם
האורז המלא.
היא הגבירה את הווליום בשלט , עיניה עקבו אחר המתרחש בסרט
הארגנטינאי למרות שהיא לא מבינה לא את השפה והיא די חדשה
בארגנטינה. לפני כמה ימים בודדים הן נחתו בשדה התעופה של באנוס
איירס, קשה לה להבין את השפה שבה דוברים התושבים הארגנטינאים.
כל מה שהיא לקחה איתה היה המילון הקטן שהיא תוכל לעיין בה אם
היא לא תבין שום מילה מהשפה הספרדית. היא הניחה אותו בתרמיל
הורוד אז שקנתה ביחד עם שרון ועדי.
עדי כבתה את האש שבוערת מתחת לכיריים החשמליים. היא העבירה את
האורז המלא עם עיגוליי הבצל לתוך סיר גדול , שצבעו היה אדום.
שרון קמה משנתה וביקשה מאביטל שתביא לה מים. אביטל קמה מהמיטה
ומזגה לה מים לתוך כוס וורודה. שרון שתתה את המים שבתוך הכוס
בלגימה אחת. כי היא הייתה מאוד צמאה.
" אוי, איזה צמא. הייתי חייבת לשתות קצת כי הפה שלי התבייש.
אביטל , איפה היית עד עכשיו?" שאלה אותה שרון בחיבה והתרפקה
עליה. אביטל הביטה בה בחצי מבט.
" הייתי באיזה מקום , אני אספר לך מתישהו. רוצה לאכול איתי ועם
עדי אורז מלא עם רוטב טעים?" שאלה אותה אביטל בחצי חיוך.
" בוודאי שכן , אני סקרנית לדעת איך האורז שלה יצא. סתם מתוך
סקרנות." הוסיפה שרון בהתלהבות.
" טוב , אז קומי ונאכל את האורז הטעים של עדי. וואו , עדי. אל
תשימי לי הרבה . את יודעת שאני לפעמים משאירה קצת אורז בצלחת.
" הזכירה לה אביטל בחשיבות.
" וואי, תרשי לי לברך אותך על הכנת האורז. הוא יצא הכי טעים
שיש. אבל הרוטב נראה פצצה. רק תוסיפי לי קצת מלח בצד כי אני
מרגישה שהאורז חסר טעם." הודיעה שרון ברשמיות.
" אני שמחה שטעים לכן , למזוג לכן עוד אורז? חבל אח"כ זה ייזרק
לפח. אביטל , אני שמה לך בצלחת עוד כפית מלאה של אורז . נו,
תאכלי! תראי, אני כבר סיימתי." הלחיצה אותה עדי. אביטל אכלה את
האורז המלא עם הרוטב בשקט.
" וואו, האורז הזה טעים! חבל שלא נשאר עוד אורז בקערה! עדי ,
להבא כשתכיני אורז תדאגי שהכמות תהיה הרבה יותר נדיבה , בבקשה!
אם לא תגידי לנו את הכמות הרצויה של האורז. ואנחנו נכין
במקומך. לא נשאר שום דבר מהאורז שהכנת." ציינה אביטל בחשיבות.
שרון פינתה את הכלים מהשולחן והדיחה את ערמת הכלים שנשארו
בכיור.