לאהוב אותך עד מוות -7

קייל ישב במשך כמה דקות.מביט בקורה.
מלטף אותה.אט אט הוא החל להבין שמה שקורה בניהם כרגע הוא מעבר לגבולות מלחמה.
המלחמה היחידה שמתנהלת קרוב כרגע היא בלב שלו.
בנפש שלו. הוא לא רגוע.
הדם זרם בעורקיו בקצב מהיר יותר כשהוא מביט בה.

״חבל,שאנחנו לא נמצאים בעולם אחר,בו איננו אויבים..אבל,לך תסביר את זה ללב.״הוא אמר,מביט בה.עבורו,היא הייתה הבחורה היפה והנועזת ביותר שאי פעם הכיר.
כשמספר רגעים לאחר מיכן הוא נרדם במיטה נוספת קטנה ליד הקיר.
כשבבוקר,לאחר שהוסיפו לסדר מעט את החדר ואכלו ארוחת בוקר דשנה הם שוחחו בחדר.
״אז,מה בא לך לעשות היום?״הוא שאל בחיוך.
״..קייל תיראה..״היא החלה לומר..״אמנם,התנשקו אתמול אבל..״
״אבל מה?״הוא שאל אותה.
״..אנחנו לא יכולים להיות ביחד.״היא אמרה.
״קורה,אני מבין את זה בדיוק כמוך..״הוא ענה בפנייה..״אבל,את חדרת לי לדם.את במחזור הדם שלי.אני לא יכול לשכוח את זה ולעבור לסדר היום.״
קורה הביטה בו במבט עצוב.מפנה מבטה הצידה,כשידו נאחזת בכף ידה חזק חזק.מביט בה גם הוא במבט עצוב.לוקח נשימה עמוקה.ושולח כף יד אל פנייה.
הוא הבין מה היא מרגישה.כשבמשך אותו יום הם שתקו.
כשבעת ארוחת הערב,הם שוב שתקו.
״לאוכל אין טעם כשאת עצובה..״הוא אמר לה לפתע,מניח את כלי האוכל באמצע .
״קייל..״היא אמרה בפניו,מביטה בו במבט כל כך נוגה.
כשהלב שלו מתכווץ בכוח,ברגע שראה דמעות זולגות מעיניה.
״..מדוע את בוכה?"הוא שאל אותה.
״..אני לא רוצה למות..״היא אמרה לו.
״אני לא אתן לזה לקרות…״הוא הבטיח בפניה.
״באמת?״היא שאלה אותו.
״..כן.אני אמות למענך..״הוא הצהיר בפנייה.