לאהוב אותו היה כמו…

לאהוב אותו היה כמו לצפות בשקיעה,
כל כך יפה, אבל דועכת…ואתה יודע שבעוד כמה דקות זה יגמר.
לאהוב אותו היה להסתגל ללב שבור, שאיכשהו למרות שכל חלק אפשרי בו נופץ לרסיסים, היה מקום לעוד שבר בכל יום.
לאהוב אותו זה היה תחושה, מדהימה, כמו לגעת בשמיים ולאחר מכן לנסות לספר את התחושה, של מגע העננים…ולהיזכר רק בתחושה של ההתרסקות לאחר מכן.
לאהוב אותו היה להתבונן בהשתקפות של פניי בדמעותיי.
לאהוב אותו היה מחיר, לאהוב אותו היה מחיר כואב…
ובכל זאת לאהוב אותו…
הייתה אהבה.
ולא משנה מה יגידו ומה לעולם לא יעיזו להגיד,
זה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי,
מהלב שלי שכבר אספתי את שבריו.
אך בכל זאת חלק אחד חסר, כאילו לא היה שם מעולם, חור.
לאהוב אותו זה לפגוש בו באמצע הרחוב,
ולהרגיש את החור מעקצץ.