כתמי קפה-פרק 13

"תומר את חייבת ללכת?" אביגיל, אחותו הקטנה של אלון נעמדה ביני ובין אלמוג והושיטה את ידה אליו. אלון בחן אותנו יחד וחייך חיוך שנראה לי באותו הרגע גם ציני וגם אוהב.
"כבר חשוך בחוץ" אלמוג הרים אותה על ידיו בעדינות "ואני צריך לקחת את תומר הביתה."
"אני מבטיחה שאני אשמור עליה" היא התעקשה וחיבקה אותו חיבוק ארוך. זה היה יום שבת והחלטנו להפגש שלושתינו יחד ולהעביר את הזמן.
"ואיפה אני אשן?" שאלתי אותה ואלמוג התקדם עם אביגיל אל כיוון הדלת, מסמן לי עם ראשו שצריך לזוז.
"את יכולה לישון במיטה שלי אם את רוצה" אלון התערב בשיחה גרם לאלמוג לעצור. ידעתי שהוא לא אוהב את הרעיון. "ואלמוג ואני נישן על הספות למטה."
"אני צריך לחזור לבסיס בעוד שעה" אלמוג הסתכל על השעון בחוסר חשק והניח את אביגיל על הרצפה.
"אחי אנחנו גם ככה חוזרים לבסיס מחר, אני אקח אותה" הוא קם וחיבק את אלמוג לשלום. אלמוג הסתכל עליי והנהנתי לחיוב. טרמפ לבסיס עדיף בהחלט מהתחבורה הציבורית.
"אני סומך עלייך" אלמוג קרץ לו אבל תנועות ידיו סימנו את ההפך. "אני אתגעגע" הוא לחש לאוזני והעביר בי צמרמורת קלה. פספסתי משהו?

"תומר תקריאי לי עוד סיפור" אביגיל התיישבה על ברכיי ואלון התיישב על המיטה הקטנה.
"כבר מאוחר קטנה שלי" נשקתי לראשה והנחתי את הספר בצד. היא הייתה כל כך שונה מאלון, כל כך שברירית ורכה, ושיערה הבלונדיני עף לכל הכיוונים כשקפצה על המיטה וחיכתה שאלון יכסה אותה ויגיד לה לילה טוב. הרגשה חמימה הציפה אותי כשהוא אמר לה שהוא אוהב אותה, וקיוויתי שיום אחד הוא יחזור על המשפט הזה גם בשבילי.

"את צריכה בגדים?" אלון מלמל כשיצאתי מהמקלחת סמוקה ונבוכה כשרק מגבת לגופי. השתדלתי להסתכל עליו כמה שפחות.
"כן.." הוא התקדם לעברי והוציא חולצה גזורה ומכנסון קצר מהארון הגדול. עיניו בחנו את גופי וטיפות מים קרות טפטפו על כתפיי בלי הפסקה. הוא הושיט לי את בגדיו והרגשתי את המתח ביננו גובר עם כל שנייה שחלפה. הוא סובב את מבטו ונכנס אל האמבטיה, שמעתי את המים זורמים.

"שמלה יפה" הוא צחק למראה החולצה הגדולה על גופי הקטן. "לילה טוב."
"כבר?" שאלתי בילדותיות והחזקתי בידו כמו שאביגיל נוהגת לעשות.
"כבר מאוחר קטנה שלי" הוא התקרב אליי ונשק אל הלחי שלי נשיקה ארוכה.
"אתה יכול להשאר איתי?" פלטתי והוא הסתכל עליי בהפתעה. "אני מפחדת ממפלצות" ניסיתי להפוך את זה לבדיחה והסומק חזר ללחיי.
"אני מבטיח שאני אשמור עלייך" הוא חייך ונשכבנו לישון גב אל גב.
"תומר.." אלון לחש לאחר שעה ארוכה בה ניסיתי להרדם. לא הצלחתי להפסיק להעלות זכרונות מאותו הלילה הראשון והאחרון בו ישנו אחת ליד השני בבסיס.
"אני לא מצליחה להרדם.." עניתי והרגשתי את ידו עוטפת את גופי ומצמידה אותו לגופו בחזקה. שילבתי את ידי בידו.