כתמי קפה- פרק 20 (חלק א+ רציתי להוסיף)
"אז המפקד לשעבר, זה שלא סבלת במשך כל הטירונות, זה שבסתר נדלקת על החבר הכי טוב שלו, הציע לך לצאת." דניאל צחקקה וסתיו זרקה עליה כרית במבוכה.
"נשמע כמו אגדה של דיסני." קשרתי את שרוכי הנעליים במהירות וניסיתי לחייך את החיוך הכי אמיתי שיכלתי. לא ידעתי מה הפריע לי יותר, שאלמוג לא סיפר לי עדיין על הקטע שלו עם סתיו או זה שבעבר היא רצתה את אלון לעצמה.
"כל הגדוד נדלק על אלון." סתיו קרצה לי וסדרה את השיער מול המראה. "אלון בעצמו, דלוק על אלון."
"הלוואי שידעת כמה שאת צודקת" נאנחתי והן התגלגלו מצחוק. מאז השיחה האחרונה ביננו בכל פעם שמישהי אמרה את השם שלו חלק קטן ממני רצה לספר לכולן שיש לו מחלת מין כלשהי כדי שישאר לבד, בדיוק כמו שהוא השאיר אותי.
"מה איתך?" סתיו הצביעה עליי בחשדנות ודניאל נעמדה ליד החלון בניסיון להבין מאיפה מגיע כל הרעש. "איפה האביר שלך עכשיו?"
"האביר שלי ביקש ממני לעבור הלאה ולשכו.."
"אני חושבת שהאביר שלך כאן." דניאל קטעה אותי. "מה?" פתחתי את הדלת ואוויר קריר עטף את כולי. דורון עמד שם וחיכה לי, בדיוק כמו שקבענו. אז למה ציפיתי למישהו אחר?
תגובות (3)
אוווווף אני אוהבת את אלמוג, לא יודעת למה
סיפור מדהים!! והיא חייבת להיות עם אלון!!
ברור שאלון.