כששני עולמות נפגשים… פרק 3

פרק 3
~נ.מ פלג~
התהלכתי הלוך ושוב בלחץ למה לוקח לה כלכך הרבה זמן?! אולי קרה משו? חשבתי לעצמי ובאותה שנייה הדלת נפתחה
״למה לקח לך כלכך הרבה זמן? דאגתי לך!״ צעקתי עלייה
״תרגיע לא קרה כלום״ היא אמרה באדישות
״השגת את השרשת לפחות?״
״כן היא אצלי.״ היא אמרה והתחילה ללכת ראיתי עלייה שמשהו לא היה בסדר
״לין עצרי שנייה״ אמרתי והיא עצרה
״מה?״ היא שאלה
״תספרי לי מה קרה שם בפנים…״ אמרתי
״שום דבר״ היא אמרה והמשכנו ללכת.
הגענו לפנמייה אחריי עשר דקות של הליכה, הדרך הייתה שקטה ואף אחד מאיתנו לא דיבר.
״טוב אז… אם תרצי לדבר תגידי.״ אמרתי כשהגענו לחדר שלה
״תפסו אותי פלג. פעם ראשונה שתפסו אותי.״ היא אמרה
״מה? איך? מה עשו לך?״ שאלתי מבולבל
״שחכתי להוריד את הצ׳יפ מהשרשת..״ היא לחשה
״אבל עברנו עלזה כלכך הרבה פעמים… לין זאת טעות של טירונים זה לא מתאים לך.״ אמרתי אבל היא רק שתקה והשפילה מבט לריצפה
״אל תדאג לא עשו לי כלום איזה נער אחד שילם על השרשת…״ היא אמרה
״שו נער? מה שילם טוב עזבי לאנורא העיקר שלא קרה כלום.״ אמרתי נתתי לה חיבוק קטן והלכתי לחדר שלי.
~נ.מ לין~
נשכבתי במיטה וניסתי לישון ללא הצלחה.
לא סיפרתי לפלג על מה שאותו נער אמר לי אבל המילים שלו עדיין הדהדו לי בראש
״את תמיד יכולה לפתוח דף חדש״ באתי לפנמייה הזאת כי זה עדיף על כלא אף פעם לא חשבתי על לפתוח דף חדש, לא כי אני לא רוצה פשוט תמיד חשבתי שמאוחר מדי, שהחיים שלי כבר נהרסו… אבל משהו במילים האלה נתן לי תחושה שזה אפשרי להתחיל דף חדש.
עצמתי עיניים ונרדמתי…
***
התעוררתי מדפיקות חזקות על הדלת ״לין תקומי!״ שמעתי את קורל צועקת
קמתי באי רצון ופתחתי לה את הדלת
״סעאמק תני לישון״ התעצבנתי עלייה אבל היא לא הקשיבה הי הייתה נראת נסערת ראיתי שמשהו לא בסדר איתה.
״מה קרה?״ שאלתי
״איי.. איילת היא גילתה שברחתם החוצה את ופלג, מישהו הלשין עלייכם היא יודעת שגנבתם משו והיא רוצה שתבואי עכשיו למשרד שלה״ היא אמרה מתנשפת
״מה?!!״ צעקתי לא לא זה לא קורה לי איך היא גילתה
״טוב תגידי לה שחמש דקות אני באה״ אמרתי והתארגנתי הכי מהר שאני יכולה.
הגעתי למשרד שלה מתנשפת הסדרתי את הנשימה ופתחתי את הדלת
״היי איילת אממ קראת לי?״ שאלתי, ראיתי את פלג יושב בכיסא
״אוו לין חיכיתי לך בואי שבי״ היא הצביעה על הכיסא שליד פלג
״היי״ לחש פלג
״היי״ עניתי
״אפשר להציע לך כוס תה?״ היא שאלה
״לא תודה״ אמרתי והתיישבתי
״טוב אז בואו נתחיל…״