כשראתי אותך ראיתי מלאך – פרק 1

-ליאל-
כן אמא , אוקי " לקחת אוכל ? " לקחתי . " יופי חיים שלי את זוכרת איפה הבית ספר נמצא ? " כן אמא זאת לא הפעם הראשונה שלי שם את יודעת . " אני יודעת יפה שלי אני רק דואגת לך " אז אל . " תפסיקי להיות קשה ותשתחררי קצת אני בסך הכל לטובתך ליאל " בסדר אמא אני ידבר איתך מאוחר יותר אוקי ? " טוב נשמה שלי , אוהבת אותך שיהיה לך יום נעים " גם לך אמא , ד"ש לאבא .
-השיחה הסתיימה-
כיביתי את המחשב נייד והלכתי לדפוק מקלחת , לא מאמינה שאני חוזרת שוב לבית ספר מילאתי את האמבטיה ושקעתי בין בועות הסבון .
לאחר זמן מה סיימתי את המקלחת , וסירקתי את השיער לבשתי שורט ג'ינס קצר בהיר עם טיפה קרעים ולבשתי חולצת בית ספר לבנה . שמתי קצת רימל , בושם לקחתי משקפי שמש , תיק ויצאתי .
תוך כדי שאני נוהגת לבית הספר רציתי כל כך לעשות פרסה חזרה לבית שלי , אבל הבטחתי לאמא שאני לא יאכזב אותה . כשהגעתי וחניתי את האוטו נדהמתי מכמות הילדים שהייתה שם , כבר שכחתי כמה תלמידים היו שם . הרגשתי שהיום הזה הולך להיות סיוט וזאת רק תחילת היום.
לבנתיים הלכתי בין הבניינים לכיוון חדרה של המנהלת .
-אמיתי-
כוסאמאמקק השעון המזדיין הזה . צעקתי תוך כדי שאני מכריח את עצמי לקום מהמיטה הייתי סחוט מת אחרי המסיבה של אתמול .
ציחצחתי שיניים שמתי ג'ינס בהיר קרעים וחולצת בית ספר שחורה , עד מתי אמרתי לעצמי שאני רואה את הסמל של בית ספר ריססתי את עצמי בבושם תוך כדי שאני מחפש את המפתחות של האוטו ויוצאתי . עצרתי ליד הבית של דניאל " אהלך חתיך " דניאל אמר . אהלן קציץ , יאללה תעלה לאוטו .
"מישהו פה עם אנרגיות על הבוקר " וואלה אחי אני גמור מת מאתמול " אתה מספר לי ? הראש שלי מתפוצץ " יש עלייך אש ? שאלתי את דניאל והוא הוציא מהכיס את המצית . "זרוק לי סיגריה " נתתי לו והדלקתי תסיגריה , שמתי מוזיקה על וואליום עד שהגענו לבית ספר .
אמרתי שלום לכמה ידידות וחברים והלכנו לשבת באיזה ספסל " מי זה החתיך הזה על הבוקר? " מאי אמרה תוך כדי שהיא התיישבה עלי . מאי באמא שלך לא עכשיו " מה יש לך ? " היא שאלה בכעס . אין לי כלום שתחררי " בכיף " היא אמרה והלכה . "מה נפלת עליה אחי ? " עידו שאל , סתם אין לי מצב רוח אליה עכשיו , זאתי באה ונתקעת לא זזה . ואז היה צילצול סיימנו שם לעשן ונכנסנו לכיתה באיחור של עשר דק . " אמיתי , דניאל , עידו , בן ועוז אתם לא נכנסים עד שאתם מביאים לי פתק מהמנהלת שהיא מאשרת שתיכנסו " המורה אמרה . סעמק ערס נו מה עכשיו , מה אנחנו כיתה ג ? " פעם הבאה תגיעו בזמן בן שושן " לכי כוס אמק מלמלתי ויצאנו , אבל היא לא שמעה .
-ליאל-
כמה זמן צריך לחכות בשביל פאקינג מנהלת . חשבתי לעצמי . הרבה הישתנה פה מאז שעזבתי , המוך ילדים שלא הכרתי ובכללי שיפצו פה , לא התגעגתי לאף אחד , רציתי לחזור לבית ולעוף מפה כמה שיותר מהר .
לפתע הגיעו חבורת בנים מרעישה שקטעו את מחשבותי וכשהסתכלתי לכיוונם הכרתי אותם , אלה דניאל , עידו , בן ועוז שהיו איתי באותה כיתה לפני שעזבתי אבל היה איתם עוד מישהו שלא הכרתי , כנראה חדש תיארתי לעצמי . כשהם הבחינו בי דניאל צעק " ליאל ?! מה את עושה פה ? " יושבת ? עניתי בפשטות . " מה חזרת ? " לצערי , עניתי בחיוך מזוייף . לא היה לי כוח לראות אף אחד .
" מי היפה אם מותר לשאול ? " ההוא שלא הכרתי שאל . הסתכלתי עליו כמה שניות וסיבבתי את מבטי . " הופה יש פה עסק עם קשה להשגה " הוא אמר והתיישב ליידי בזמן שחבריו התחילו לשחק כדורגל באמצע המזדרון . שאני יזוז או אתה ? שאלתי באדישות מבלי להסתכל עליו " וואלה אני בסדר גמור לא יודע מה איתך כפרה " יופי אז תתקע בכיסא פה כמו מאובן בזמ.. "ליאל?" באתי להמשיך את המשפט אבל בדיוק המנהלת יצאה וקראה לי , נכנסתי פנימה וחיכיתי לה עד שתסיים לצעוק עליהם שלא ישחקו כדורגל באמצע המזדרון . היא חזרה פנימה וחייכה אלי " כמה כיף שחזרת אלינו ליאל " מזה כיף מילמלתי וחייכתי חיוך מאולץ "אני מקווה שתחזרי מהר לעניינים בלי בעיות , אם תצטרכי עזרה אני כאן בשבילך " תודה אמרתי וקמתי "את בכיתה יא"1 בניין 3 " הנהנתי ויצאתי החוצה כשבאתי לרדת במדרגות דניאל תפס לי את היד , הסתובבתי אליו במבט שואל . " התגעגתי אלייך " הוא אמר . התבוננתי בו ואז גיחכתי לעצמי , דניאל תעשה לי טובה רד ממני . " למה את קשה ליאל , אני בסך הכל מנסה לפתוח דף חדש " חבל לך על הדפים עניתי ומשכתי את ידי ממנו .
-אמיתי-
יצאנו אחרי שלוש דק מהחדר של המנהלת והלכנו לכיתה , סתם זיוני שכל . תגיד דניאל ? " אה אחי ? " מה אמרת מקודם להיא ? " סתם אחי התעניינתי למה היא חזרה " שווה זאתי " עזוב אותך אחי היא לא בשבילך " לא נולדה הילדה שלא תיפול בקסמי אמיתי בן שושן שמעת ? "הייתי אומר שאתה אוהב את עצמך יותר מידי " הייתי אומר שיש לי על מה אחי . " וואלה הייתי עושה אותך " הוא צחק . זוז זוז ממני ימתחנגל ונתתי לו כאפה בעורף . הגענו לכיתה ושפתחתי תדלת שרתי בקול . " בן שושן פה זה לא כוכב נולד כנס ושב במקום " המורה את מתה עלי תפסיקי . אמרתי וכולם צחקו . עברו עשר דק מהשיעור ופתאום ליאל נכנסה . היה לה יופי מיוחד שלא רואים כל יום והמבט בעיניים שלה היה חודר שגם כשאתה עוצם עיניים היה אפשר לראות אותם . כשראו אותה כל הכיתה קפצה עליה בחיבוקים ונשיקות חוץ מכמה תלמידים חדשים שלא הכירו אותה . לאחר כמה דקות מתמשכות המורה בירכה את ליאל שחזרה ואמרה לה לשבת איפה שבא לה . היא הלכה לשורה אחת לפני אחרונה וישבה בשולחן הריק . כל השיעור הסתכלתי עליה מבלי שאף אחד שם לב . ורק מחשבה אחת הייתה לי בראש, היא תהיה שלי . השיעור נגמר יצאנו אני ודניאל מהכיתה לכיוון האוטו . בדרך שאלתי את דניאל עליה קצת והוא עיקם פרצוף . לא יודע מה הבעיה שלו זה .
-ליאל-
כמה טוב לחזור הביתה , זה היה סיוט לחזור לשם . כל אחד עם השאלות שלו הרגשתי בשב"כ . כלכך רציתי את השקט שלי בחזרה , נכנסתי לחדרי ונזרקתי על המיטה . ואז קיבלתי הודעה מנוי : " יפה שלי כמה אני שמחה שחזרת אלינו סוף סוף מתי אנחנו משלימות פערים ?"
חייכתי ועניתי לה : חיים שלי מתי שתרצי שמחתי לראות אותך שוב .
האמת שאת נוי אני באמת שמחתי לראות היינו חברות ממש טובות ואז עלה לי גל של זיכרון עוד מהימים הטובים בבית הספר , נזכרתי בצחוקים ובשטויות שהיינו עושות יחד וחיוך קטן עלה לי . היא שלחה לי אס אמ אס חזרה אם מתאים לי בחמש וענתי לה שקבענו . "ליאלוש את רעבה מאמא ?" שמעתי את נורית קוראת לי מלמטה . לא ,תודה .צעקתי לה חזרה " אולי בכל זאת ? את עוד שנייה נעלמת " אני אוהבת את האישה הזאת , היא תמיד הייתה בשבילי כמו אמא , דאגה לי לכל ותמיד נתנה לי עצות . רק אם את תאכלי איתי ביחד עניתי לה . " טוב נשמה שלי , רדי אני מוזגת לך " .
אחרי חצי שעה בערך שאכלתי ודיברתי קצת עם נורית עליתי לחדרי והחלפתי בגדים לטייץ וגופייה ועשיתי קוקו גבוה , לבנתיים נכנסתי קצת לפייס היו לי שם הרבה הודעות על כמה כיף שחזרתי ועוד כל מיני ובקשות חברות מכל מיני ילדים .
כשנוי באה אלי התחבקנו ודיברנו שעות השלמנו פערים , נוי סיפרה לי מה היה מאז שעזבתי ולי כרגיל לא היה משהו מיוחד לספר .
"ליל אולי תפתחי כבר ותמצאי לך מישהו , תיראי כמה רודפים אחרייך ואת בשלך , אטומה ." נוי ? אני לא צריכה אף אחד על הראש שלי , טוב לי ככה . " איך ככה ? לבד ? " כן עניתי , ככה אני אוהבת . נוי הסתכלה עלי כמה שניות ולבסוף וויתרה , היא ידעה שאני עקשנית מידי .
https://www.youtube.com/watch?v=j0KS6MJsDM4 (ממליצה לשמוע את השיר תוך כדי קריאה ) .
מאוחר יותר שנוי הלכה ישבתי בחדרי בחושך שרק מנורה קטנה דולקת ליד המראה והסתכלי אל תוך עיניי , מרגישה ריקה ולא קשורה יותר אל העולם הזה . הלב שלי מת איתו ביחד , עם האדם היחיד שנתתי להיכנס ללב שלי , הוא הבטיח לי .. הוא הבטיח שהוא לא יתעסק יותר עם כל האנשים האלה , הוא נתן לי את המילה שלו . אהבתי אותו , התמכרתי אליו . הוא הבטיח שהוא ישמור עלי תמיד , אבל הוא לא פה יותר . דמעות זלגו מתוך עיני , נזכרת איך הכדור נכנס בבטנו , עוד זוכרת את הרעש החזק של הכדור שעף לעברו , ואז בא השקט .. השקט שמלווה אותי עד היום . השקט הזה כל כך חזק עד כמה שהוא כואב , הוא שינה אותי . בסך הכל רציתי אהבה נורמלית כמו כולם והיא נלקחה ממני .. עלתה בזכרוני התמונה שבה הוא מת בתוך ידי , וידי התמלאו בדם שלו שהפך להיות קריר כל כך ואז התחילו ברקים חזקים והגשם שטף את ידי ואיתו ביחד את הלב שלי , ריקן אותו והשאיר אותו ריק וחלול .
ניגבתי את דמעותיי ורציתי לישון , לישון ולא לקום יותר .. אני רוצה לבוא אל איפה שהוא נמצא שם למעלה ..לשוהם שלי .