כשראיתי אותך ראיתי מלאך – פרק 3

-אמיתי-
יצאתי לבחוץ ועשיתי סיבוב , הוצאתי סיגריה מהכיס והתחלתי ללכת . בדקתי מה השעה בפלאפון 21:48 . המשכתי להסתובב עוד קצת ולבסוף עצרתי באיזה פארק , אחרי איזה רבע שעה מישהי נכנסה לתוך הפארק , לא ראיתי את פניה כי היה חשוך , אך כשהיא התקרבה יותר הפנסים שהיו לאורך השביל האירו את פניה , זאת הייתה ליאל . מה היא עושה כאן ? חשבתי לעצמי. היא לא ראתה אותי כי הייתי בפינה חשוכה . היא ישבה על ספסל וחיבקה את רגליה . הרוח שהייתה העיפה את שערה ברכות , וליטפה את פניה . היא הייתה זוהרת .
זה היה אחד מהרגעים שלא רוצים להיגמר , יכולתי להתבונן בה שעות. היא הייתה נראת כמו מלאך קטן אבוד בתוך עולם גדול ואכזר . היא מהבנות שנראות מסקרנות , לא נותנת לאף אחד להתקרב אליה , עניין אותי מה גרם לה להתנהג ככה . בטוח יש סיבה כלשהי . לפתע מסומם ניגש אליה ותפס בידה . "עזוב אותי" היא צעקה . קמתי ישר ורצתי לכיוונם , נתתי לו אגרוף שהעיף לו את הלסת חצי פרצוף בעטתי בו , ולבסוף שחררתי ונתתי לו לברוח . טפו בן זונה ירקתי . "עכשיו אתה גם עוקב אחרי?" היא אמרה . זאת התודה שלך ? "לא ביקשתי תעזרה שלך אמיתי , רד לי מהגב" . הפוזה של הקשוחה לא עובדת עלי נשמה . "שום פוזה נשמה " היא אמרה באותה נימה .
"אתה לא מבין מה זה לא להתקרב?" . לא . עניתי . "חבל" היא קמה ובאה ללכת , אבל תפסתי לה את היד . היא הסתכלה עלי במבט חד , ואני לא יכולתי להוריד ממנה את העיניים , עברו כמה שניות שהרגישו כמו נצח כשהסתכלתי בעיניה , היה מן הרגשה של מי ישבר ראשון ויוריד את המבט , אך לבסוף היא רק אמרה "תוריד את היד" . ואם לא ? "תהיה עקר" . חייכתי , וזה גרם לה עוד יותר להתעצבן , אהבתי את הקשיחות הזאת שלה , את זה שהיא לא מוותרת . "תפסיק את זה , זה עושה לי בחילה" . את מה ? את זה ? וחייכתי חיוך גדול יותר . "כן בדיוק, את זה" . רק אם תחייכי עכשיו גם . היא חייכה חיוך ציני שנמחק מיד . היה לה חיוך כובש , עם שתי גומות מתוקות . את צריכה לעשות את זה יותר . עניתי. "קודם שתהיה לי סיבה" היא מלמלה בשקט . אני פה , לא סיבה מספיק טובה ? . "בדיוק ההפך". אני עוד יגרום לך לחייך גברת כהן . "חבל על הזמן שלך בן שושן" . היא אמרה והתחילה ללכת . הלכתי אחריה בשקט , לא רציתי שהיא תלך לבד לבית ,אחרי כמה דקות היא אמרה מבלי להסתובב אלי תוך כדי הליכה "אני לא צריכה מלווה ולא שתעקוב אחרי" . אני סך הכל הולך , לא יודע מה את רוצה ממני . היא גיחכה גיחוך מזלזל והמשיכה בשלה . לפתע היא נעצרה ליד וילה עצומה והקישה קוד בשער , את עובדת עלי נכון ? היא העיפה בי מבט ואז נכנסה . הכנסת אורחים . משהו ? צעקתי לה . "אני לא רואה פה אף אחד" היא צעקה חזרה . לילה טוב מלכת הקרח אני עוד יכבוש אותך . צעקתי לה . היא לא ענתה . חיכיתי כמה דק ליד הבית שלה לייתר בטחון ולבסוף המשכתי אל הבית שלי .
-ליאל-
החלפתי בגדים ונשכבתי על מתתי והדלקתי מוזיקה . "רבות הדרכים לאהוב אותך , ארוכה ביותר הדרך לסלוח , אהבנו המוך , אהבנו בטוח , אבל הכי בטוח זה מרחוק.." שמעתי את המנגינה , בסוף כיביתי את המוזיקה והלכתי לישון .
-יום למחרת-
קמתי בבוקר , לא רציתי ללכת לבית הספר , החלטתי שאני נשארת בבית . התקשרתי להורי בסקייפ ועשיתי איתם שיחת וידיאו , התגעגתי אליהם . אחרי שדיברתי איתם נכנסתי למקלחת, התארגנתי ונסעתי לבקר את סבתא שלי , האישה שאני הכי אוהבת.
היא הייתה כבר בת 84 שתזכה לחיים ארוכים . סבתא שלי היא מקור ההשראה שלי , לא נשברת , חזקה כמו לביאה . כשהגעתי חיבקתי אותה חזק ונישקתי אותה . "מה שלומך אהובה שלי?" הכל טוב ,עניתי . מה איתך ? "אני בסדר יקרה שלי , ספרי לי מה איתך היום?" בלעתי את רוקי , סבתא שלי יודעת מתי אני בסדר ומתי לא . "תחייכי יפה שלי , יש חיים שלמים לפנייך , תנצלי כל רגע , תמצאי בחור , ותקימו משפחה יפה כמוך" חייכתי חיוך עצוב , אני אוהבת אותך סבתא , תבטיחי לי שלא תעזבי אותי ?, היא חייכה אלי וליטפה אותי בעדינות "אני תמיד איתך אל תשכחי" חיבקתי אותה ולא רציתי לשחרר . ישבתי איתה בחוץ בגינה , צבעתי לה את השיער , מרחתי לה קרם , רציתי לפנק אותה , הכנתי לה תה עם נענע ושאלתי אם חסר לה משהו בבית .אחרי שלוש שעות שביליתי איתה חזרתי לבית . הלכתי להחליף לבגד ים ויצאתי לבריכה נשכבתי על המטת שיזוף כשקרני השמש מחממות את עורי.
אהבתי את השמש לא משנה כמה חמה היא הייתה, הייתי יכולה לשכב שעות ככה . כשמוזיקה שקטה מתנגנת ואני עוצמת את עיניי , אהבתי הרבה סוגים של מוזיקה , וכל שיר שמתנגן , במוחי מתרקם לו חלום , תקווה . לאחר זמן מה נוי התקשרה אלי . הלו? "חיים שלי למה לא הגעת היום?" סתם לא היה לי חשק , בואי אלי ניכנס לבריכה . "טוב בובי , רבע שעה אני אצלך" ביי אהובה שלי . " ביי נוני " ניתקתי ונכנסתי למטבח והוצאתי לי ולנוי כל מני קופסאות של גלידות , חמצוצים ושתייה קרה , ככה אנחנו אוהבת . התקשרתי להזמין פיצה , ולבנתיים סידרתי את הכל על השולחן בחוץ על יד הבריכה כשסיימתי נוי הגיעה . חיבקתי אותה ונתתי לה נשיקה . מוכנה להשמין ? קרצתי לה "את עוד תגרמי לי להפוך לסוס , אבל איך אני יכולה לסרב לכל זה?" צחקתי נשכבנו לנו על מיטה גדולה שהייתה בחוץ לייד הבריכה שמתי מוזיקה וזללנו לנו בכיף בלי לדפוק חשבון לאף אחד . "בואי נצא הערב למועדון" בהתחלה סרבתי אבל כשנוי התחילה לשגע אותי עד שאני יגיד כן הסכמתי לבסוף. " שמונה וחצי תהיי מוכנה אני יבוא לאסוף אותך , ביי יפה שלי " ביי חיים שלי , נתתי לה חיבוק ונשיקה והלכתי להתקלח .
כשיצאתי מהמקלחת התאפרתי איפור מעושן ושמתי שמלה קצרה שחורה עם חגורת זהב דקה ונעלי עקב שחורות גבוהות . שמתי בושם , בייביליס עדין בשיער ואז נוי צפצפה לי לצאת , נכנסתי לאוטו נתתי לה נשיקה והתחלנו לנסוע , כשהגענו היו שם מלא אנשים נכנסנו והתקרבנו לכיוון הבר אני ונוי שתינו כמה שוטים והלכנו לרקוד

רקדתי והשתחררתי , הזזתי את גופי לפי קצב המוזיקה ופשוט שכחתי מהכל . אהבתי את ההשפעה של האלכוהול , את איך שהוא גורם לי לא לחשוב על כלום , לא לחשוב על שוהם . אהבתי את איך שהוא זורם לי בדם וחיוך עלה בפני . אני נוי רקדנו יחד ושרנו בקול את מילות השיר , לא רציתי שההרגשה הזאת תיגמר . ידעתי שמתי שההשפעה של האלכוהול תתמוגג אני שוב יחזור לעולם שחור , רציתי לעוף , להיות חופשייה .

give me lovee צעקתי , הרגשת חמימות עטפה את גופי ולא רציתי שהיא תיפסק .
-יום למחרת-
פתחתי את עיני במיטתי והסתכלי על עצמי במראה . חוזרת לשגרה היומית . נכנסתי למקלחת התלבשתי לבית ספר ויצאתי .
" בוקר טוב לכולם" המורה אמר . וחילק אותנו לזוגות , בן הזוג שלי היה שון . שמחתי שזה היה הוא , משום מה הרגשתי כמיה טובה איתו , למרות שלא הכרתי אותו בכלל . ראיתי את אמיתי שעיקם פרצוץ כשהמורה אמר ששון בן הזוג שלי . "היום אני רוצה שנעשה משהו טיפה שונה , כל אחד ובן הזוג שלו יצטרכו להחליט מי מראיין ומי מתראיין , ובראיון אני רוצה שהוא יגיד דבר אחד שהיה רוצה לשנות בעולם ודבר שני שבגללו הוא ממשיך לחיות . יש לכם עד יום ראשון להגיש את העבודה, לבנתיים תתחילו להכין שאלון ולבחור מי עושה מה , בהצלחה ."
הכיתה הייתה קצת מופתעת אבל כולם מהר הלכו עם בן הזוג שלהם להתחיל לעבוד .
"אוקי .. אמ מה תרצי לעשות ?" שון שאל אותי . אני אשאל אותך בסדר ? "אוקי". יצאנו אני ושון לתפוס מקום שקט שבו נוכל התחיל לעבוד על העבודה , בסוף התיישבנו על ספסל .
מה נותן לך סיבה להמשיך לחיות ? שאלתי את שון . הוא חשב עם עצמו כמה רגעים ולבסוף ענה "אם היית שואלת את השאלה הזאת לפני שנתיים , הייתי אומר לך שאין לי" . מה קרה לפני שנתיים ? שאלתי ברוגע . הוא הביט בעיניי כמה רגעים ובלה את רוקו . " אמא שלי חלתה .. ובסוף נפטרה." מצטערת . "זה בסדר" . "אמא שלי הייתה אישה אמיצה וחזקה , יודעת מה היא רוצה, ואיזה מטרות היו לה . כשהיא נפטרה , העולם שלי התרסק. אבד לי כל חשק להמשיך לחיות . " הוא אמר מבלי להסתכל עלי . שתקתי ונתתי לו להמשיך לבד לדבר , הזדהיתי איתו , אני מרגישה ככה כבר שלוש שנים . "זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי שחוויתי כאב , שלקחו משהו ממני חלק ששייך לי." "נהפכתי לאדם כועס , דיכאוני , ומתבודד" מי כמוני יודעת חשבתי לעצמי , הבטתי בו , לא מבט מרחם , אלא מבט שמבין . "ככל שעבר הזמן הבטחתי לעצמי שאני יהיה כמו אמא שלי , אמיץ , חזק ." "אספתי את כל הכעס והכאב והבנתי שאין לי על מי כעוס , בסוף כולנו מתים" "אז החלטתי שאני מנצל את החיים שלי , כמו אמא שלי . אני יגשים חלומות ויציב לי מטרות , הרי איזה חיים זה אם אנחנו לא חיים אותם ? הבנתי שזה דרכו של העולם , ואני רוצה לנצל את העולם הזה" . שתקתי , אני שמחה בשבילו שהוא המשיך לחיות , אבל אני לא רציתי להמשיך לחיות בעולם הזה שנגזל ממני מקור האושר בחיי , העולם הזה נתן לי להבין שיש רק כן ,לא,שחור,לבן . לא מעבר . ואם זה מה שכתוב לי שם למעלה ? אז אני לא רוצה לחיות יותר . אף פעם לא האמנתי שהלב שלי יכול היות גם של מישהו אחר אם הוא לא שוהם. לבסוף שאלתי אותו , מה היית רוצה לשנות בעולם ? " לא הייתי רוצה לשנות בו כלום , הייתי רוצה שאנשים יבינו שבעצם את העולם אנחנו בונים לעצמנו, ואם אנחנו לא נעשה שום דבר ונשקע עמוק בתוך הבוץ , בעצם זרקנו לפח חיים שלמים שיכולים להיות אחרת , הכל תלוי רק בנו ."