כשעזבת, האם שכחתי? פרק 83

"אימון ואז תלמד אותי" הארי אמר, נמצא עם דילן בחדר החזרות אחרי שסיימו לאכול ולנקות את הקומה מארוחת הערב.

"אוקיי" התלמיד אמר, מזיז את הכיסא והגיטרה הצידה בזמן שהוא והארי עמדו למול המראה, מקשיבים למנגינה ומתחילים לשיר.
באמצע מייק נכנס בשקט, מקבל חיוך מהארי שהמשיך עוד לשיר, מדילן הוא קיבל מבט עצבני, אבל זה לא השפיע על מייק והוא המשיך להסתכל על הארי מתאמן.
–
"היה מעולה" מייק אמר להארי, מוחא לו כפיים בחוזקה, "סיימתם להיום?" הוא הוסיף ושאל, "אני מלמד אותו עכשיו" דילן אמר במהירות, לא רוצה שהארי ישכח מזה ויעזוב אותו להיות עם מייק.
"אוקיי, אז אני אצפה" מייק אמר בחיוך, משעין את עצמו על הקיר ומשלב את ידיו, מרים לדילן גבה בשעשוע כשהאחר הסתכל עליו בעצבנות.
–
דילן החזיר את הכיסא למקום, מחכה שהארי יתיישב לפני שהתכופף וסידר את הגיטרה על הארי, נוגע באצבעות של הקטן ומכוון אותו לאיפה להניח אותן הפעם, מייק רק יכל לנגוס בשפתו בכעס ולהביט במתבצע מרחוק, הוא לא רוצה לעשות משהו לא במקום ולקבל על הראש מהארי.
הארי התחיל לפרוט על הגיטרה, מחייך לעצמו כשהצליח לקלוט מה לעשות, מבין שהוא משתפר, הוא הרים את עיניו לדילן וחייך, "אתה עושה טוב" הנער אמר בחיוך מלטף את שיערו של הארי שהופתע מעט והזיז את ראשו מהיד, המגע לא היה נעים לו במיוחד.
דילן כחכח את גרונו והחזיר את ידו למקומו, מבואס מהתגובה של הארי, מבואס עוד יותר כשראה את הפרצוף המרוצה של מייק.
–
"סליחה?" הדלת נפתחה לפתע, תלמיד חדש של מייק הציץ מהדלת, עוצר את הנגינה של הארי.

"כן?" מייק שאל, "אממ, המדריך, אתה יכול לעשות איתי חזרה נוספת על התנועה שאני לא טוב בה? אני לא מצליח להתרכז במשהו אחר חוץ מזה, אני מפחד לפשל" הוא אמר בעצב ומייק נאנח, מחייך אליו בצורה אבהית ומבלגן את שיערו, "אל תדאג, אני אעזור לך" הגדול לא יכל להשאיר את התלמיד שלו ככה שבור.
הרקדן הסתכל על הארי ודילן, "אני כבר חוזר" הוא אמר בחיוך להארי, לאחר מכן עיניו הזהירו את דילן לפני שיצא מהחדר, משאיר את שניהם לבד והולך עם תלמידו לחדר החזרות.
–
'סוף סוף לבד' דילן חייך, חוזר להסתכל על הארי שהביט בו בשאלה, הוא כחכח את גרונו, "בוא נמשיך" הוא אמר והקטן הנהן, חוזר לפרוט.
דילן חשב לעצמו, הוא חייב לקפוץ על ההזדמנות שיש לו כל עוד מייק לא נמצא.
"לא ככה" הנער אמר, הולך למאחורי הארי ומתכופף, ראשו קרוב להארי.

זרועותיו השתפשפו בכתפיו של הארי כשהוא שלח אותן לכפות ידיו של הארי, מסדר את אצבעותיו של הקטן שקצת קפא במקומו מהסיטואציה, ממש לא אוהב את הקרבה שלו לדילן אבל עדיין רוצה להאמין שהנער רחוק מלהיות מה שכולם חשדו שהוא.
"אממ" הארי מלמל, "ככה" דילן לחש לאוזנו של הארי כשסיים לסדר את אצבעותיו של הארי, מתעלם מהארי, מה שגרם לקטן לסובב את ראשו אליו בשאלה, 'הפעם אתה קרוב אליי' דילן חשב, הארי כחכח בגרונו כששם לב איך זה נראה והוא התכוון לסובב את ראשו, אבל דילן לא התכוון לעצור עכשיו, כול עוד יש לו את ההזדמנות הוא יעשה את הכי טוב שלו.
–
הנער תפס את פניו של הארי, מסתכל עליו, "דילן?" הארי שלי בחשש, "אני חייב" הצעיר מלמל לפני שנשק בחוזקה לשפתיו של הארי המופתע שקפא מהמעשה.
הגיטרה נפלה על הריצפה, מרעישה מעט, "מממ" צפצוף יצא מגרונו של הארי כשדילן הניע את שפתיו בכוחניות על שלו.
עיניו של הארי היו פתוחות לרווחה, הוא נגעל מזה, הוא שנא את זה, הוא לא רצה את זה.

הזמר הרים את ידיו, אוחז בכתפיו של האחר ומנסה לדחוף אותו, אבל דילן היה חדור מטרה, הוא הקשה את גופו, גורם לתזוזה להיות בלתי אפשרית.

"מ-מייק" הארי מלמל לנשיקה, דמעות נוצרות בעיניו, "מייק" הוא לחש שוב, נותן לדילן הזדמנות להחדיר את לשונו פנימה.
השטני נחנק, מכה את כתפיו של דילן.
–
דלת החדר נפתחה, מקפיצה את הארי ודילן, הקטן סוף סוף הצליח לדחוף את דילן ממנו בחוזקה, מפיל אותו על הריצפה ונעמד, כל גופו רעד והוא צנח על ברכיו כשראה את מייק בפתח הדלת, "א-אני" הוא מלמל למייק, הדמעות ירדו מעיניו.
"מה עשית עכשיו?" קולו של מייק נשמע יותר ממאיים כששאל את דילן, גופו רעד בעצבים, הוא באמת לא חשב שיש לדילן את האומץ לעשות משהו שכזה.
–
מייק לא שלט בעצמו, הוא הלך במהירות לדילן, מתכופף ואוחז בחולצה שלו, הרקדן הרים את אגרופו מעלה, רוצה להרביץ לדילן עד שלא יוכל לזוז.
"לא!" הארי צעק, מצליח לקום ולאחוז באגרופו המונפת של מייק, "לא מייק" הארי התחנן, מחבק את ידו בחוזקה, לא נותן לו להזיז אותה.
"גם עכשיו אתה מגן עליו?" מייק ירק בזלזול, כועס על הארי, "מייק" הארי מלמל, דמעותיו ממשיכות לרדת והוא הידק את האחיזה כשהרגיש שמייק מתכוון להמשיך במעשיו.

"אתה מעדיף להגן עליו? באמת?" הוא צעק בחוזקה, מרעיד את הארי, "זה רק יעשה לך רע אם תרביץ לתלמיד בבית הספר" הארי התחנן, מניח את מצחו על ידו של מייק, "בבקשה מייק" הוא המשיך להתחנן.
"איך שאתה רוצה" מייק ניער את ידו, מנתק אותה מהאחיזה של הארי ומתרומם, "יש לך מזל" הוא אמר בכעס לדילן.

היה אפשר לראות איך שאגרופיו של הרקדן רעדו, הוא התכופף ואחז בזרועו של הארי בכוח, מכאיב לו מעט, "הוא שלי" מייק אמר ברכושניות ובכעס לפני שמשך את הארי החוצה, אוחז בזרועו בחוזקה כל הדרך עד לחדר שלהם.

הארי שתק, לא מעיר למייק על זה שכואב לו, הוא יודע שעדיף ככה.
–
הוא שחרר את האחיזה רק אחרי שנעל את דלת החדר, מאפשר להארי לשפשף את ידו הכואבת.
"איך הייתה הנשיקה?" מייק שאל בכעס, "א-אני מצטער" הארי מלמל, "על מה אתה מצטער?" מייק צעק, אוחז בחוזקה בכתפיו של הארי, "על מה לעזאזל? אלא אם כן רצית את זה", "מה פתאום" הקטן מלמל בעצב, מסתכל על מייק שהיה אחוז בעצבים.
"תתנקה מהטינופת שעליך" מייק ירק, "מייק" הקטן מלל, "מייק, מייק, מייק, זה כל מה שיש לך להגיד? לקרוא בשם שלי עם השפתיים האלו?" הגבוה נשך את שפתו בכעס.
–

"אתה לא הולך לנקות את עצמך?" הוא שאל כשהארי רק עמד והסתכל עליו בכאב, "אוקיי" הוא אמר בחיוך מרושע, תופס את ראשו של הארי ומושך אותו אליו, לא מחכה שנייה אחת ומנשק את הארי בחוזקה.
הוא קינא, הוא כעס כל כך, הוא לא ידע מה לעשות, הוא רצה לשחרר את הכאב שבליבו.
הנשיקה לא הייתה נעימה, הארי לחלוטין היה על סף בכי מתפרץ, אבל הוא עצם את עיניו, נותן למייק להכאיב לשפתיו הרכות בזמן ששלח את ידיו וחיבק את מותניו של הרקדן, כל עוד זה יעזור למייק הוא יעשה את זה.
מייק התרחק מהמגע של הארי, מנתק את עצמו מהאחר, "אל תגע בי" הוא מלמל בנעילת שיניים, "תסביר לי מה קרה" מייק ביקש, לפחות את זה הוא רוצה לשמוע.
–
"אז ככה זה היה?" מייק מלמל וגיחך, עצבני יותר מתמיד, "היית יכול למנוע את זה עוד לפני שהוא עשה משהו" מייק האשים את הארי, מתרחק ממנו ונשכב על המיטה, מתעלם מדבריו של הארי.
–
"מייק תפסיק להתנהג ככה, אתה מתעלם ממני" הארי ישב על מיטת החדר שלהם שבבית הספר, מייק שכב עליה.

"אני לא מעוניין לדבר כרגע", "זה לא הייתי אני " הקטן התחרט שסיפר למייק את מה שקרה עם הנער האחר, "אתה יודע בעצמך שאני אוהב אותך יותר מהכל", מייק נאנח, ממשיך להתעלם.

"גם רוז נישקה אותך! תפסיק להתנהג ככה", הרקדן ציחקק "אתה באמת משווה? היא נישקה אותי ואני הזזתי אותה ממני, הסיבה שלה הייתה אחרת לחלוטין משלו" מייק התרומם לישיבה, מביט על הארי בכעס, "אני אמרתי לך שהוא דלוק לך על התחת ואתה המשכת להתעלם ממה שאמרתי, רק עכשיו, אחרי שהוא החדיר את הלשון שלו לפה שלך אתה מבין? ולחשוב שלקח לך לא מעט זמן להזיז אותו ממך, אתה בטוח שאתה לא מעוניין בו?" השטני הביט על מייק בזעזוע, סוטר לו, "איך אתה מעז?" הוא ירק בזלזול, מתרומם מהמיטה.

"תמשיך לחשוב מה שבא לך, נמאס לי להתחנן אלייך, אני לא ישן פה היום" הארי לקח את תיקו ויצא בסערה מהחדר, הוא לא הולך לוותר לו בכזאת קלות.
–
"לעזאזל" מייק צעק לאוויר החדר, מתרומם מהמיטה לאחר כמה דקות, עצביו עדיין בוערים, הוא יצא מהחדר, מחפש את הארי.
–
הארי בכה כל כך חזק שהאנשים ברחוב הביטו בו בדאגה, חלקם אפילו שואלים לשלומו, אבל הוא פשוט רץ מהם, בורח מכל האנשים שסביבו, הוא רץ ורץ, הדמעות עפות מעיניו.
—
"הארי?" ג'ון צעק בבהלה כשראה את הנער השבור בפתח הדלת שלו, "בייבי מה קרה?" ג'ון המשיך לצעוק, לחוץ מההתנהגות של הארי.
"ג-ג'ון" הארי בכה, נופל על רצפת פתח הדלת, לא מצליח לעמוד יותר, "הארי, בבקשה" ג'ון ירד על ברכיו, לא מצליח להחזיק את עצמו ובוכה ביחד עם האחר, מחבק אותו בחוזקה.
"דן תעזור לי להרים אותו" ג'ון ביקש מבן זוגו שהתכופף והרים את הארי לעמידה, עוזר לו להיכנס פנימה ולהושיב אותו על המיטה.
–
"מה קרה הארי? בבקשה תגיב לי" ג'ון התחנן, יושב על הריצפה ומניח את ראשו על ברכיו של הארי, מחבק את רגליו של האחר בחוזקה, אבל האחר לא הגיב והוא רק בכה בחוזקה.
"תודה" ג'ון אמר כשדן הביא לו בקבוק מים, הבלונדיני שפך על כפות ידיו מים, מנגב את פניו החמות והאדומות של הארי, הוא עשה את זה שוב ושוב, מנסה להרגיע את הארי כשהוא בעצמו רועד ובוכה ביחד איתו.
–
דפיקות בדלת נשמעו בחוזקה, "זה אני" מייק אמר מחוץ לדלת והארי הניע את ראשו לשלילה, לא רוצה שיפתחו לו.
"קרה משהו בניכם?" ג'ון שאל, אבל הארי העדיף לא להגיב, והאחר הבין שכנראה מייק קשור למצב של הארי, רק מייק יכול לגרום לו להגיב ככה אחרי הכל.
דן נאנח, פותח את הדלת ויוצא החוצה לפני שסגר אותה, עומד למול מייק המיוזע שהיה נראה לא מפוקס.
"מה קרה בניכם שהוא ככה?" הגדול שאל, מסתכל על הרקדן שנשך את שפתו בכעס, "עשית לו משהו?" השרירי שאל, מסתכל על מייק בשאלה.

"אני רוצה לראות אותו" מייק אמר בחדות, "הוא לא רוצה לראות אותך עכשיו, אני לא יודע מה קרה אבל אני חושב שתתרחקו קצת כרגע, ממזמן לא ראיתי אותו ככה ואני ממש לא רוצה שזה ימשך להרבה זמן" בן זוגו של ג'ון אמר בכעס.

"אני רוצה לראות אותו!" מייק צעק, אוחז בצווארון חולצתו של דן, עיניו מלאות בדמעות עצבים, "תעזוב" דן אמר בשקט, מסתכל על מייק באיום, "תביא לי לראות אותו", "אתה לא מבין מה אומרים לך? הוא לא במצב של לראות אותך כרגע" הגדול מבניהם התעקש, מבחין באגרופו המונפף של מייק רק כשזה היה מאוחר מדי והוא ספג את המכה.
הוא חייך בכעס, מרגיש את טעם הדם משפתו הפצועה.

דן הסתכל על מייק ההמום לפני שהעיף לאחר גם אגרוף, מפיל אותו על הריצפה ועולה עליו, מניף עוד אגרוף מעלה אבל נעצר כשמייק התפרץ בבכי והסתיר את פניו, הוא היה צריך לקבל את האגרוף הזה מדן בשביל להתפקס מעט על עצמו.
"הוא נישק את הארי" מייק פלט בין ידיו, "מה אמרת?" דן שאל, לא בטוח ששמע נכון, "הבן זונה הזה נישק את הארי" מייק צעק בין ידיו, מכה את מצחו עם ידו, דן אחז בידו, מונע ממנו להרביץ לעצמו, "תשלוט בעצמך!" דן אמר בטון כועס ומודאג, מתרומם ומושך את מייק לעמידה, "בוא נלך לשתות, תתן לו להירגע ותסביר לי מה קרה" דן אמר לפני שנכנס לבית וסגר את הדלת כשמייק עוד בחוץ.
–
"אני יוצא איתו לשתות, תשגיח על הארי" דן אמר, נושק למצחו של הבן זוג הבוכה שלו שעדיין ישב על הריצפה וחיבק את הארי, לפני שיצא החוצה למייק, עוטף את שכמותיו של מייק והולך איתו לבר הקרוב.
—–
"בייבי!" מגי נכנסה בסערה לדירה של ג'ון, רואה איך הארי בוכה לחיבוק של הבלונדיני.
היא נאנחה והלכה אליהם, מחבקת אותם בחוזקה, "יפה שלי" היא מלמלה, דמעותיה יורדות בשקט מעייניה כשנשקה לכתפו הרועדת של הארי.
—
מקס נכנס לבר, רואה את דן טופח על גבו הרועד של מייק שלגם במכה אחת שתייה חריפה, היה נראה שזאת לא הכוס הראשונה שהוא שותה.
דן מזג למייק עוד שתייה, מחייך למקס כשהתיישב לידם, "תשתה גם אתה, נראה שהייתה לכם שיחה נפלאה" מקס אמר, מצביע על שפתיהן הפצועות של הבנים לפני מזג לדן שתייה, "אני עם הרכב אז אני אקח אתכם אחר כך, תתפראו" אדום השיער אמר, יודע שהמצב לא טוב כבר כשמגי קפצה מהמיטה וצעקה לטלפון כשג'ון התקשר אליה.
—
הארי שתה את כוס המים שמגי הגישה לו, עיניו שרפו ודמעות ירדו לבד מעיניו, מבטו היה ריקני והוא פשוט שתק.
"לעזאזל עם המפלצת הזאת" ג'ון מלמל בכעס, לא מאמין שהחרא של דילן באמת נישק אותו, "מייק הגזים" מגי נאנחה, "ה-הוא לא" הארי ענה, מגן על מייק, "הוא לא הגזים, אני אשם, הכל באשמתי" הארי מלמל, "אתה רחוק מלהיות אשם" מגי אמרה בדאגה, "היחידי שאשם פה הוא דילן" ג'ון הוסיף, מחבק את מותניו של הארי ומניח את ראשו כל כתפו בזמן שהביט על פניו.
"רוצה משהו מתוק?" מגי שאלה, מניחה גם היא את ראשה על הכתף השנייה של הארי והוא הניע את ראשו לשלילה, "אני לא רוצה כלום" הוא מלמל, נושך את שפתו התחתונה, חושב על מייק גם במצב שכזה.
—–
"אני א-אזיין אותו כל כך ח-חזק שהוא לא יחשוב על אף אחד חוץ ממני" מייק דיבר מתוך שכרות, לוקח את הבקבוק ושותה ממנו, "היי היי" מקס לקח מידו את הבקבוק, "תשתה כמו בן אדם" אדום השיער נאנח, מוזג למייק את השתייה לכוס.
"להגן עליו ממני? חה" מייק מלמל לעצמו, "ה-הארי שלי" הוא המשיך לדבר לעצמו, מקס ודן הסתכלו עליו בדאגה, אומנם דן שתה אבל לא מספיק בשביל להשתכר ככה שהוא היה מרוכז.
"זה נראה לי משהו רציני" מקס אמר לדן והאחר הנהן, "אתה צריך לראות את הארי", דן ענה, "ה-הארי? איפה?" מייק התרומם מהכיסא, מניע את ראשו לצדדים, בודק איפה בעלו.
מקס התרומם מכיסאו, "תשב" הוא אחז במייק מכוון אותו בחזרה לכיסא, "יופי" הוא אמר כשמייק התיישב בחזרה, נבהל לרגע כשמייק צנח על שולחן הבר, מאבד את עצמו לאלכוהול.
—
"יש לך מפתח לבית שלו?" מקס שאל את דן והוא הניע את ראשו לשלילה כשהושיב את מייק במושב האחורי וחגר אותו, "נצטרך ללכת לבית שלי" בן זוגו של ג'ון אמר, מסתכל על מייק בצער "הוא שתה יותר מדי" הוא מלמל לפני שיצא וסגר את הדלת, הולך למושב הקדמי ויושב ליד מקס.
—
"הכל בסדר?" ג'ון שאל כשדן נכנס לדירה, השרירי נאנח.
הבלונדיני התרומם מהמיטה, הולך לדן, "קרה משהו?" הוא שאל והארי הסתכל בסקרנות על דן.

"הוא שתה יותר מדי" השרירי מלמל, מסתכל על הקטן שנאנח בכאב, "הוא נרדם עכשיו, הוא ישן ברכב של מקס ואין לנו את המפתחות לדירה שלכם אז באתי לקחת" הוא הוסיף, "במגירה בשידה" ג'ון אמר, מלטף את כתפו של דן, רואה את הפצע שעל פיו, "רבתם?", "היה קצת אקשן" דן חייך, "אבל זה בסדר, לא קרה משהו מיוחד" הוא הרגיע.
"תעשה לו שעון מעורר ל7 בבוקר" הארי ביקש מדן והאחר חייך והנהן, "אני אשן איתו היום, אני אראה איך הוא מסתדר" השרירי אמר לפני שיצא.
–
"למה הוא שתה כל כך הרבה? דפוק שכמותו" הארי מלמל, משחק עם אצבעותיו בכוחניות, "הוא יהיה בסדר, אני בטוחה שזה יעזור לו" מגי ליטפה את ראשו של הארי, טופחת על גבו הקטן, מסתכלת על ג'ון שהחזיר לה את אותו המבט המלא רחמים להארי.
—–
ראשו התפוצץ, הגרון שלו שרף, הוא הזיע, הוא הרגיש בחילה נוראית, הוא רוצה להקיא.
מייק התרומם, כנראה שמהר מדי והראש שלו כבר עוד יותר, "אה" הוא מלמל בכאב, מחפש את הטלפון שלו ומכבה את הצפצוף שחתך את אוזניו.
"התעוררת?" דן שאל מהמטבח, רואה איך שמייק חיוור והוא הלך אליו, "אתה רוצה להקיא?" הוא שאל ומייק הנהן, "בוא אני אעזור לך לקום" הגדול השעין את מייק עליו והרים אותו, עוזר לו ללכת לשירותים.
השרירי הוריד את מייק בזהירות על הריצפה למול השירותים, טופח על גבו של מייק כשהאחר הקיא את תוכלת גופו.
ביטנו שרפה והצרבת החזקה בגרונו כשהמשיך להקיא, חלש יותר מתמיד.
–
הוא ניגב את פיו והתרומם כשהרגיש שהוא התרוקן מספיק, דן הוריד את המים בשירותים ועזר למייק ללכת לכיור, עוזר לו לשטוף את פניו, "זה מזכיר לי את התקופה שהייתי חולה בסרטן" מייק גיחך על עצמו בעצב, "אל תגיד דברים כאלו" דן נלחץ, "תכנס להתקלח אני אעזור לך" השרירי אמר, מחליף נושא.
"אני יכול לבד" מייק אמר, "נראה לך שאני אתן לך להיות ככה לבד במקלחת?" דן נאנח, תופס את חולצתו המלאת זיעה קרה של מייק ופושט אותה ממייק, "שובב" מייק ציחקק והגדול רק גלגל את עיניו, "קדימה תתפשט" הוא אמר לרקדן, לא באמת מודאג מלראות את הגוף העירום של מייק.
–
דן הרים את שרווליו מעלה, חופף את ראשו של מייק כשמייק ישב בתוך האמבטיה המלאה, עוצם את עיניו.
"אם זה היה הארי ולא אתה כנראה וכבר ממזמן הייתי מנשק אותו" מייק גיחך, "רוצה לנשק אותי אם ככה?" דן השתעשע שוטף את ראשו של מייק, הרקדן פקח את עיניו והסתכל על דן, "אם אני אנשק אותך אני אצליח לשכוח מהכל?" הוא שאל ברצינות ודן הסתכל בעיניו, "לא" הוא ענה בכנות, "אז לא משנה" מייק מלמל, "ואם כן היית מנשק אותי?" דן שאל ברצינות, "ככל הנראה" הגבוה מלמל, מקבל כאפה בראשו מדן, "אז אתה לא תהיה שונה מדילן, אפילו גרוע ממנו" השרירי אמר בכעס, מיואש מהניסיון של מייק לברוח מהמציאות.
מייק עצם את עיניו, משעין את ראשו לאחור, "אני נוראי" הוא פלט ודן יכל היה להבחין בדמעות שירדו מעיניו העצומות של הרקדן, "כן" דן אמר בהסכמה, מייק פקח את עיניו רק בשביל לראות את דן המחייך בשעשוע, גורם גם לו לחייך, "אין לי בעיה לנשק אותך עכשיו אם אתה רוצה" מייק אמר בהשתובבות, "אוותר על הכבוד" דן ענה, שמח לראות שמייק חוזר מעט לעצמו.
–
הוא התלבש ואכל את האוכל שדן הכין, הוא חייב להודות שבשלן דן לא, אבל הוא בכל זאת אכל את הכל, הוא הרגיש פיזית יותר טוב והוא אפילו צחק מהבדיחות של דן.
–
"מקס ייקח קודם את הארי ואז הוא יאסוף אותנו" דן אמר, ומייק הנהן, "איך תתמודד מול הארי?" השרירי שאל ומייק הרים את כתפיו, "אני באמת לא יודע" הוא היה כן, הוא באמת לא ידע איך להגיב כשיראה את הארי, הוא רק קיווה שהוא לא יגרום למצב להיות גרוע ממה שהוא כבר.