כשעזבת, האם שכחתי? פרק 80

ג'ון שאב את השתייה המתקתקה מהקשית, חושב לעצמו, הוא מגי והארי ישבו כהרגלם בחדר פרטי של בית הקפה, משתפים דברים ומשלימים פרטים אחד עם השני לגבי חייהם.

"הוא לא מוצא חן בעיניי, נקודה וסימן קריאה!" הבלונדיני אמר בביטחון, מסתכל על הארי שגלגל את עיניו, "אל תהיה לי עכשיו מייק, דילן בסדר גמור, נכון שבהתחלה הוא היה מוזר, אבל אחרי שהבנתי למה הוא ממש בסדר, אחרי הכל הוא תלמיד שלי", "עדיין, הוא לא מוצא חן בעיניי ולא יעזור לך כלום!" הוא התעקש, "נכון מגי?" ג'ון שאל את ארוכת השיער שנשכה את שפתה התחתונה, מנסה גם היא לפענח את מה שהארי סיפר על דילן.

"אתה בטוח שאין לו מניע אחר חוץ מרק לרצות להיות התלמיד שלך? מאז מה שקרה עם וויליאם זה קצת מפחיד אותי", "מה שקרה עם וויליאם זה בעבר, אני ממש לא חושב שהם אותו הדבר, ולמה שהוא ירצה אותי בכלל? אני גדול ממנו, אני המדריך שלו, אני נשוי באושר למייק שהוא גם מדריך שם, ונפגשנו רק פעם אחת לכמה רגעים".

"טוב, אחרי הכל אתה זה שרואה אותו פנים מול פנים, אני מאמינה שאתה תעשה את הצעד הנכון אם החשדות שלנו יתגשמו" הנשית אמרה בחיוך, "בכל אופן, תקח את זה לדרך, יש פה מספיק לך ולמייק לארוחת צהריים" היא הוסיפה וקרבה אליו שקית עם אוכל.

"תתחתני איתי?" ירוק העיניים אמר באהבה, "בשמחה" היא ענתה בחיוך שובב, קופצת על הארי ומחבקת אותו בחוזקה, "בעלי!" היא אמרה בגיחוך, "בעלי בתחת שלך" ג'ון התפרץ, מתרומם ומזיז אותה מהארי, "חמודה, אבל הוא לבנתיים אוהב זין, אז לי יש סיכוי טוב יותר" הבלונדיני הוסיף לפני שמחץ את הארי.
–

"מצטער להפריע, אבל הוא כבר נשוי והוא גם אוהב רק את שלי" קולו של מייק נשמע, גורם לשלושה להתסכל הצידה, "מייקי" הארי אמר בטון מאוהב, מסתכל על מייק באהבה בזמן שהאחר חייך אליו.

"אין לנו סיכוי" מגי מלמלה כשהביטה עליהם, "הוא יותר מדי מאוהב בו" היא אמרה לבלונדיני, מושכת את ג'ון מהארי.
"מתי נכנסת?" הארי אמר כשהתרומם, הולך למייק ומחבק אותו, "כשהצעת למגי נישואים" הרקדן אמר בציחקוק, מלטף את ראשו של האחר.

"מייק, הדילן הזה, אני לא אוהב אותו, תשכנע את הארי שהוא לא בסדר" ג'ון אמר ברצינות, גורם להארי להאנח ולהרים את ראשו למייק, "אני לא יכול להתרחק מהתלמיד שלי רק בגלל שיש לך או למישהו אחר חשדות, זה לא בסדר, במיוחד כשהוא חדש ולא באמת מסתדר עם תלמידים אחרים" הקטן אמר לגדול יותר שהביט בו בחוסר אונים, מייק באמת לא ידע מה לעשות כי הארי צודק, הם אחרי הכל אנשי מקצוע ובגלל רגשות שעדיין לא הוכחו כנכון, אין באפשרותו לעשות משהו בנושא.

"אוקיי, אבל כמו שכבר אמרתי, אתה צריך להיות טיפה זהיר, אל תתן לו לחשוב משהו שגוי, אני לא רוצה שיקרה משהו שיגרום לי לרצות לעשות לו משהו לא במקום" מייק אמר והארי הנהן, "אני אוהב אותך" הקטן מלמל בשקט, גורם למייק להתרכך ולחייך באושר, "גם אני" חום העיניים ענה, נושק למצחו של הארי.
"די עם הפוצי מוצי, יש לכם עבודה עוד מעט, אם לא תזיזו את עצמכם אתם תאחרו" מגי פרצה, מקפיצה את שני הגברים שחששו מהשעה.

"אוקיי, אני אדבר איתכם" הארי אמר, לא שוכח לקחת את השקית עם האוכל של מגי לפני שניקר את שפתיהם אל ג'ון ומגי, "ילד שלי" ג'ון מלמל, מאוהב בהארי הקטן שלו, "תינוקי" מגי מלמלה גם כן, מלטפת את שיערו של הארי.

"תסעו בזהירות" האישה הסתכלה על מייק, "כל עוד הארי איתי, אני אעשה הכל בשביל להגן עליו", "דרמטי משו" ג'ון אמר בגיחוך, "קצת אירוני לשמוע את זה ממך" מייק עקץ לפני שברח מהחדר כשג'ון עשה תנועה חדה עם הרגל, מאיים לבעוט בו, "מטומטם" ג'ון אמר בדרמטיות יתר.

הארי צחק, "אוהב אתכם" הוא אמר לפני שנופף להם לשלום, מקבל מהם נפנופים ונשיקות באוויר.
—-
הארי הניח את הקסדה בתא המטען של האופנוע, מסדר את שיערו ורוכן קדימה, מנשק את מייק שחיכה לנשיקה שלו, הם כבר לא מסתירים את שפתיהם, זה כבר הפך להיות מנהג שלהם לפני הכניסה לתוך בית הספר.
"שנלך?", "מממ" הארי הנהן, אוחז מעט בזרת של מייק, צועד לתוך בית הספר.
—
"שקט!" מייק ביקש מכיתת הריקוד, עומד למולם בחדר החזרות בזמן שהתחילו להשתתק.
"מעולה" הוא אמר בחיוך מרוצה כשנהיה שקט והתלמידים הביטו בו ברצינות.

"יש לי משהו חשוב לספר לכם" הוא היה רציני, מה שגרם לתלמידים להסתקרן עוד יותר.

"יש בעוד כחודשיים תחרות בין הכיתה שלנו לכיתת השירה" הוא חייך כשראה את המבטים מלאי האנרגיות בעיניהם הנרגשות של תלמידיו.
"אני והתלמידים החדשים נתחרה מול הארי והתלמידים החדשים שלו, משקיעים יבואו ויסתכלו על התחרות והם יחליטו מי מאיתנו ינצח", "מה מקבלים אם מנצחים?" סקאי פלט בהתרגשות, "יום כיף לכיתה שלנו" מייק חייך, צוחק כשהכיתה התחילה להשתגע באושר.

"זה אומר שאתה והארי תצטרכו להיות קצת נוקשים אחד עם השני?" תלמידה מסוקרנת פלטה, גורמת לתלמידים להנהן ולהביט על מייק בשאלה, הוא חייך מעט במבוכה.

"אני לא באמת צריך לדבר על היחסים שלי ושלו למולכם", "אתה מדבר כאילו ואתה לא מזכיר את הארי בכל פעם אפשרית" תלמיד ירק בשעשוע, גורם לכיתה לצחקק, אפילו מייק צחקק

"אוקיי, אז אני אגיד לכם שאני והוא נשאיר את העניינים המקצועיים בצד כשנהיה מחוץ לבית הספר, אבל כנראה שנצטרך בתוך בית הספר להיות יותר קשוחים אחד עם השני אם אנחנו רוצים שהכיתה של אחד מאיתנו תנצח", "אוווווו" התלמידים אמרו בהתרגשות, מייק נאנח עם חיוך, הם פשוט דבילים והוא אוהב אותם.
"טוב טוב, אני מבין את ההתרגשות, אבל אתם רוצים לנצח, נכון?", "כןןןן" הכיתה שאגה, "אז יאללה, בואו נזיז קצת את הגוף שלנו" מייק מחא כף, הולך לעמדת המוזיקה ומפעיל את המנגינה, מתחיל להדריך את התלמידים.
—
"אנחנו חייבים לנצח!" בנג'מין אמר בתחרותיות אחרי שהארי סיים את דבריו לגבי התחרות בחדר החזרות של הכיתה לשירה.

"לחלוטין! אני מצפה שכולנו נשתף פעולה ונעזור לדילן וללורן להכין את עצמם לתחרות" השטני אמר, מסתכל על תלמידיו הישנים והחדשים, מרוצה שראה אותם מחויכים ונרגשים.
"ומייק? מה יקרה בניכם?" תלמידה אחת אמרה בשקט, הארי חייך, מבין את סקרנותם.
"אנחנו נהיה בסדר, לא נכניס יחסים פרטיים לתוך התחרות הזאת ולהפך, כשנהיה מחוץ לעניינים המקצועיים נחזור להרגלנו" הוא הסמיק מעט, "אתה כזה חמוד! נסיכה!" בן פלט, מוחץ את הארי בחיבוק.

"אתה התלמיד שלו כרגע, תשלוט בעצמך אם אתה לא רוצה לעשות לו בלגן" תלמידה מתולתלת אמרה לשרירי, מכה את גבו בשביל שיתרחק מהארי.
התלמידים כבר התרגלו ליחסים של בן והארי, כבר לא חוששים שהיחסים של שניהם יפריעו לשיפוט של המדריך.
–
"אז אתה תשיר איתי ביחד? יהיו לנו אימונים פרטיים?" דילן אמר בחיוך מרוצה, "בין היתר יהיו לנו גם חזרות פרטיות, גם עם לורן זה יהיה ככה, אנחנו צריכים להשקיע בשביל לנצח את מייק והכיתה שלו" הארי השתדל להישמע הכי מקצועי שאפשר, כמו שמייק אמר לו, הוא צריך להיות זהיר בשביל שדילן לא יחשוב משהוא מוטעה.
הנער גיחך לעצמו, "זה יהיה אפשרי להשתמש בגיטרה בתחרות?", "בטח שזה אפשרי, כל דבר מוזיקלי יתקבל בברכה" הארי היה מרוצה שדילן משתף פעולה, "אני יכול ללמד אותך לנגן גם אם אתה רוצה" הנער אמר, "באמת? אשמח ללמוד" השטני טפח על כתפו של הצעיר ממנו.
בן נאנח, מצליח לתפוס את תשומת ליבו של הארי, המבט שלו יכל להגיד להארי שהוא לא מרוצה מזה, אבל הארי החזיר לו מבט שאומר שהכל תחת שליטה.
–
"יאללה, בואו נתחיל להתאמן כולנו, חוץ מהתחרות יש לנו עוד דברים לעשות בשביל לגרום לכולם כאן להגשים את החלומות שלהם" ירוק העיניים אמר בחיוך, מחזיר את הכיתה לריכוז.
—
היה אפשר להרגיש את המתח בין התלמידים בשיעור המשותף, אפילו מייק והארי מצאו את עצמם מעיפים אחד לשני מבטים תחרותיים.
אבל לא משנה מה יקרה, הם היו חלשים מדי אחד לשני, ובמהרה ידיהם השתלבו מתחת לשולחן בזמן שהקשיבו לאלברט וזאק במהלך השיעור.
–
"אני מבין שכולם שמעתם לגבי התחרות" אלברט דיבר, שעשוע בקולו, הצחיק אותו לראות איך התלמידים של שני הכיתות נאבקים אחד בשני בעיניהם.

"תתנו את כל מה שיש לכם" זאק הביט על כל התלמידים החדשים שהנהנו בהתלהבות, אפילו דילן הנהן.

'לחלוטין אתן את כל מה שיש לי כשאני עם הארי', הנער החדש מכיתת השירה חשב לעצמו, מסתכל מאחור על גבו של הארי, לא מרוצה לראות את החיוכים בינו לבין מייק.
—-
"בוא נלך לאכול גלידה" מייק אמר להארי בסוף יום העבודה והאחר הנהן בהתלהבות, יותר ממרוצה מההצעה של מייק.
הארי חיבק במהרה את מותניו של מייק בעוד שהאחר חיבק את כתפיו, מצמיד אותו אליו כשעשו את דרכם לאופנוע.
–
"נסיכה!" בנג'מין צרח בדרמטיות, מקפיץ את הגברים המחובקים שנעצרו והסתובבו אליו, רואים איך שהוא רץ אליהם עם דאגה על פניו.
"קרה משהו?" מייק שאל בדאגה כשראה את פניו המודאגות של השרירי, בן רק התנשף והנהן, "קחו" הוא הצליח להגיד, מושיט אליהם את הטלפון שלו.

"בן אל תדאיג אותי, מה זה?" הארי שאל, לוקח את הטלפון רק בשביל לראות שבן על הקו עם אמילי.
"היא אמרה שהיא תהרוג אותי אם לא אתן לך לדבר איתה" השרירי פלט, מקבל כאפה לראשו ממייק, "דפוק, כבר חשבתי שקרה משהו" הוא הסתכל על בן בזעזוע לפני שלקח את הטלפון מידיו של הארי ושם אותו על רמקול.

"חתיכת מפלצת, ככה להתעלל בחבר שלך? היית יכולה להתקשר לאחד מאיתנו פשוט", "מייק!" היא אמרה באושר, "אבל אז זה לא היה כיף, וגם כיף לשמוע אותו מתנשף, במיוחד כשהוא הרבה זמן כבר לא מתנשף לצידי" היא ציחקקה, "סוטה" הארי מלמל, "בייבי שלי" היא צווחה באושר כששמעה את קולו של ירוק העיניים.

"מה איתך?" הזמר שאל, "אני בסדר, אני ממש מתגעגע", "גם אני מתגעגעת אלייך מלא!" היא ייבבה לטלפון.
"את מסתדרת שם?" מייק שאל ברצינות, "כן, צ'אן גם עוזר לי והכרתי חברים טובים אז אני יחסית מסתדרת כאן", "מעולה! אני שמח לשמוע" הארי אמר בחיוך.

"שמעתי מג'ון שגם אתה הכרת חבר חדש" היא אמרה בטון עצבני מעט, "חבר חדש?" הוא שאל בבלבול, "דילן מה שמו הזה" היא מלמלה בכעס, הארי נאנח, לוקח את הטלפון ממייק ומוריד אותו מהרמקול, לא רוצה שחס ולחלילה איזשהו תלמיד יעבור וישמע את השיחה הזאת על דילן.

"עכשיו גם את? מה הבלונדיני הזה הכניס לך לראש?", "הוא אמר שהוא בטח בוהה לך בתחת כל היום" הארי עצם את עיניו, מצחקק בייאוש, "ג'ון הזה" הוא מלמל, "אל תדאגי, זה ממש לא ככה, זאת אי הבנה של כולם, הוא ממש בסדר".

"לא נכון, הוא ממש לא בסדר, במיוחד לא כשהוא התלהב מהחזרות הפרטיות שלכם, הוא אפילו הציע לך ללמד אותך לנגן על הגיטרה", בן אמר ברוגז, מביט על הארי בחוסר אמונה, "איך אתה היחיד שלא שם לב שהמבטים שלו מוזרים?".

"רגע רגע רגע" מייק עצם את עיניו, משתיק את כולם ולאחר מכן מסתכל על הארי בשאלה.

"חזרות פרטיות? שיעורים בגיטרה? למה לא שמעתי מזה?", "מה זאת אומרת למה? זה לא ברור שאני אעשה איתו חזרות פרטיות?", "לבד איתו? ממש ממש לא" מייק היה נוקשה, "ומה זה הקטע עם השיעורי גיטרה האלו עכשיו? הסכמת?".

הארי הנהן, "זה נשמע נחמד ללמוד לנגן בגיטרה", "אני חושב שהוא קצת מעוניין ללמד אותך משהו אחר שרחוק מאוד מלנגן בגיטרה", "מייק תפסיק!" הארי אמר בכעס, מסתכל על מייק בזעזוע.

"אני לא ילד קטן, אני בן 21, אני נשוי לך ואוהב אותך ונראה לי שכולם יודעים את זה, ושלא לדבר שאני המדריך שלו, אני צריך לעבוד איתו ביחד ולעזור לו, הוא לא יעשה לי כלום כי אני לא אתן לשום דבר לקרות וגם כי הוא בטח נפל קורבן למחשבות שלכם והוא בעצם נער רגיל שרוצה למצוא חן בפני המדריך שלו בשביל להצליח בעתיד" ירוק העיניים התנשף ברוגז, "ומחשבות כאלו רק מראות שלדעתך אם אהיה עם כל אחד לבד בחדר, זה פוטנציאל לבגידה בך" מבטו של הארי השתנה לכעס.

"אתה מסיקים מסקנות מטופשות על דעת עצמכם, זה רחוק מלהיות בסדר" הארי המשיך לגעור בהם, "הארי, לא התכוונו לזה ככה" אמילי אמרה לטלפון, אבל הארי לא הקשיב.
"ומייק, אם אתה כל כך לא רוצה שאני אהיה המדריך שלו, אז אולי כדאי לי פשוט לפרוש ולנעול את עצמי בבית שחס וחלילה אף אחד לא יסתכל עליי" הוא אמר למייק ששתק, מופתע מהתגובה של הארי, אולי הוא באמת טעה והגזים?
"מצטער אמילי, אבל אני אדבר איתך אחר כך" הארי דיבר לטלפון לפני שמסר לבן את הטלפון בחזרה.

"לא בא לי גלידה, נלך הביתה" הקטן מלמל, מזיז את הפוני ממצחו בעצבים כשהתקדם לאופנוע לבד.
"נו באמת" מייק ירק בשקט כשהארי התרחק ממנו במהירות, הוא שפשף את פניו בייאוש.

"תלך אליו" בן אמר, נאנח לעצמו, "תמשיכו לדבר, אני אדבר איתו ואסדר את זה" מייק אמר לפני שהסתובב והלך מהר לאופנוע, רוצה להבהיר כמה עניינים.
–
הארי כבר שם את הקסדה על ראשו, לא מאפשר למייק לראות את פניו, מייק נאנח שוב, מוציא את הקסדה שלו גם כן ושם אותה על ראשו.
הגבוה עצר את הארי מלעלות לאופנוע, הוא עמד מולו, אוחז בכתפו כששניהם עם הקסדה על הראש.
"זה לא שאני לא בוטח בך, אני לא בוטח בו", "לא אכפת לי, בוא נלך כבר" הארי היה נוקשה בטונו למרות שפניו מאחורי הקסדה אמרו אחרת, הוא באמת נעצב מלשמוע את דיבריהם של כולם עליו ועל דילן.

"ריי בייבי" מייק לא יכל עם זה והוא חיבק את גופו של הקטן שלא הגיב לחיבוקו, "תעשה מה שאתה רוצה, אני לא רוצה להגביל אותך, אני מאמין בך, נכון שאני מפחד, אבל אני מבין שזה לא נעים לך ואני מצטער" הגדול ידע שאם הוא יחשוף את רגשותיו האמיתיים, הארי יצליח איכשהו להבין אותו.

היה שקט לכמה רגעים ולאחר שניות בודדות הארי חיבק את מייק בחזרה.

"אתה מרושע" הזמר לחש, הקלה בקולו.
"אני יודע, אני מתנצל על ההתנהגות שלי" , "אתה לא צריך לפחד, הכל טוב, זה בסך הכל היום השני שלו וכולם קוטלים אותו על כלום, עצוב לי גם בשבילו" הארי אמר בכנות, באמת שלא נעים לו מהיחס שלהם לדילן, אחרי הכל הוא תלמיד חדש שלו וזה לא בסדר שהם ככה מלכלכים עליו למולו.

"אוקיי, אני לא אגיד משהו שאני לא בטוח בו יותר, אולי אנחנו באמת טועים והוא באמת בסדר" הארי הנהן לאחר דבריו של מייק.
–
"גלידה?" מייק שאל, מחייך מאחורי הקסדה.
"אוקיי" הארי לחש במבוכה, מרגיש לא בסדר על זה שהתעצבן מקודם.

"תחבק אותי חזק חזק כל הדרך, אוקיי?" חום העיניים אמר, מלטף את כתפיו והארי רק הנהן, "יופי".

הגדול עלה לאופנוע, טופח על המקום שמאחוריו, הארי עלה על המקום האחורי, מחבק את מייק המרוצה.

לפני שנסעו מייק לקח את ידיו של הארי ונשק להן ארוכות לפני שהחזיר אותן לחבק אותו, "יצאנו לדרך" הוא אמר, מניע את האופנוע.
—

דילן הסתכל על הסיטואציה, מחייך מרחוק.

"עד כדי כך אני מהווה לך אויב, אה מייק?" הוא מלמל בגיחוך משועשע, נאנח לעצמו כשראה את פניו הנעצבות של הארי, אבל הוא לא יכל שלא לשמוח מהמריבות שלהם, זה אחרי הכל יתרום רק לו.

הוא בלע את רוקו באכזבה כשראה את החיבוק החזק שלהם מרחוק, יודע שיש לו עוד עבודה לעשות עד שאיכשהו הארי יפתח אליו ויהיה בשבילו יותר מרק המדריך שלו.