כשנגיע אל הגשר נעבור אותו. בינתיים,נחייה… פרק 2

קפאתי במקומי. אבא שלי שנכנס לכלא לפני שנים השתחרר 'פתאום', השתכר והגיע לפה לדירה השכורה שלנו, ומצמיד סכין לגרונה של אימי . פלטתי אנקה שקטה אבל שנשמעה.
נשמעה מספיק כדי שאבא יסתובב אליי ויסתכל עליי בעיניים אדומות . סקרתי אותו בעיניי, השנים בכלא לא עשו לו טוב, שיערו השחור הכהה הלבין בהרבה מקומות, קמטים הופיעו בצידי עיניו ופיו וידיו רעדו מעט .
" לוסיה, בואי שבי פה " אמר והחווה על הספה בידו כאילו זהו ביתו, ולא בית שפרץ אליו.
הלב אמר לי לתלוש מידו את הסכין ובתנועת נינג'ה לסלק אותו מהבית, אבל כמובן שזה אבוד משום שהוא גדול מימני פי 2 , חזק יותר, והוא מצמיד סכין לגרון של אימי . לא. אני לא יסכן אותה יותר .
התקדמתי בצעדים איטיים ומהססים לעבר הספה היחידה מולו . בזווית עיני קלטתי את אימי מפלבלת בעיניה כאילו אומרת 'לכי מפה עכשיו ' . הנדתי בראשי , מאוחר מדי .
"לוסיה בתי כמה זמן עבר, אני בטוח ששכחת את פניי."
הנדתי את פניי. " תעזוב את אמא." אמרתי בקול רם כאילו לומר זאת כך תסתיר את הרעידות בקולי.
על פניו הופיע חיוך משועשע .
הוא הסתכל בפניה של אימי . כאילו מזהיר אותה .
" אמא? את ממשיכה להסתיר את האמת ממנה ? " הוא אמר בקול מעט כעוס . עכשיו נעלם כל שמץ צחוק מפניו .
' מה ? מה הוא אמר עכשיו? איזו אמת?'
" מה אמרת ?" שאלתי בקול רועד.
" לוסיה יקירתי, זרת לא אמא שלך ואני לא אבא שלך" אמר בקול ברור ויציב . השפעת השכרות נעלמה . " היא מדאם של בית זונות שהחליטה לחטוף אותך כדי להכריח אוץך להתחתן איתי . "

' מה?'