כשהכל מתהפך-פרק חמישי

פרק חמישי(עדיין מנקודת מבטה של מריאנה)
חזרתי עם ליליאן לחדר כאשר תומס חזר לחדרו.
"טוב,החלטתי!",לפתע צעקה ליליאן
"על מה החלטת?",שאלתי בבלבול
"על התסרוקת כמובן,אז עלה לי רעיון שתעשי לי צמה,אחר-כך תאספי את הצמה לגולגול"
"טוב,אני אנסה"
עשיתי למריאנה צמה ואחר-כך אספתי לה לגולגול,אני חייבת להודות,עם השמלה,נעליים והתסרוקת היא נראתה ממש חמודה.
"סיימתי",אמרתי בחיוך
ליליאן קמה ושאלה אותי,"איך?"
"מ-ו-ש-ל-ם!",הקפדתי להדגיש את כל ההבהרות כדי שתבין עד כמה היא יפה…
"את רוצה שנקרא לתומס שיראה אותך?",שאלתי
"אממ",היא חשבה על זה רגע
"לא,אני רוצה לעשות לו הפתעה בנשף!",היא סיימה את המשפט ומיהרה להמשיך אותו:
"אני יכולה לבקש ממך משהו?",היא שאלה בהתחננות
"כמובן!",אמרתי עם חיוך שמוכן לעזור
"אז רציתי לבקש ממך שתדאגי שתומס לא יראה אותי עד שיציגו אותי בנשף,למרות שהוא ראה אותי השמלה והנעליים"
"אשמח לעזור לך!,וגם את נראת קצת שונה עם התסרוקת,ונצטרך גם לאפר אותך כמובן!"
שתינו גיחכנו מעט
"את יודעת,אף פעם לא הייתה חברה כל כך טובה כמוך",היא אמרה בחיוך
"גם לי",השבתי בחיוך
ואז נזכרתי עוד פעם בדניאל,לפי דעתי אם אני אשאר פה עוד הרבה אז כדאי לבקש להביא אותות לפה…
"אמ,ליליאן"
"כן?"
"אח שלי,דניאל,הלך הביתה והוא לא יודע שאני פה,אני פוחדת שהוא דואג לי ויקרה לו משהו,אפשר להסיע אותו לכאן?"
"כמובן,אני אלך לבקש מתומס שייקח אותך להביא את אחיך",היא השיבה בחיוך
"ומה איתך?"
"אל תדאגי,אני צריכה להכין הפתעה למישהו"
"אה,ותביאו בגדים,אתם תישארו לישון פה!"
"תודה!"
"בואי!",אמרה לי ליליאן ומשכה את ידי
"אני באה",יותר נכון נמשכת אבל,לא נורא…
"תומס?"
"תומס?"
"תומס?"
וואו!,איך ליליאן יכולה למשוך אותי,לרוץ ולקרוא לתומס?
"רגע ליליאן!",צעקתי בבהלה
"מה?",היא שאלה ועצרה סוף סוף
"את אם השמלה,הנעליים והתסרוקת",ניסיתי להגיד כך שרק היא תשמע
"אוי נכון!",היא אמרה מבוהלת ומשכה אותי ובו זמנית רצה,עוד פעם
נכנסנו לחדר מתנשפות
"טוב שהזכרת לי",היא אמרה
"לא רציתי להרוס",אמרה נושמת בין מילה למילה
"נשמת?",היא שאלה אותי
"כן,למה?"
"יופי,תצאי לחפש את תומס!"היא אמרה ודחפה אותי מחדרה
יופי,עכשיו אני צריכה לבקש ממנו לבד!