כשהייניו לבד
אני זוכר שהייתה נערה, אהבתי אותה בכל ליבי
עד שהיום שנפגשנו שנינו, לבד מעבר לשכונה.
זה היה יום מדהים, הערב החשיך עלינו. כשהיינו לבד
אמרתי לה שאני אוהב אותה, היא החזריה לי תשובה, תשובה
שעוד לעולם לא ישמע. היא אמרה לי שאין אהבה …הכל תחככים
אין מציאות באהבה. הכל חזיון של החיים, חיבקתי אותה. היא בכתה בכתפי
"אני אוהב אותך, לא אכפת לי מה אומרים האחרים"
אז אני מניח שככה זה קורה לאנשים. שמגלים שאהבה זה חור גדול ומאפיר
תגובות (4)
יפה. רק תיקון קטן:
כל עוד יש בן, אז מתייחסים גם אל הנקבה ברבים כאל זכר לדוגמא, במקום שתינו, אומרים שנינו.
תודה :)
טוב מה לעשות אני עילג XD
בתיקון :)
אתה לא! זאת טעות נפוצה
רוני יקירי אתה כותב מה זה יפה פשוט מדהים, אוהבת את הסיפור שלך מאד מאד מאד ממני בקי ♥