כשהחיים מתהפכים-פרק 2

"משוחררים" המורה אמרה ופתאום הכיתה התעוררה לחיים;ילדים אורזים במהירות את חפציהם וממהרים לברוח,לפני שהמורה אולי תחליט שהיא משאירה אותנו את כל ה 20 דקות עד סוף הלימודים.
"את מבקרת את נטלי?" אסף שאל אותי כשיצאנו מהשער. "כן,תוריד אותי אצלה" אמרתי לו בעודי מחפשת בעיניי את אחי נתנאל,שעם הרבה מזל,לא סיים ללמוד לפני.
"יפה שלי,אני עוד 10 דקות אצלך" אמרתי לנטלי בשניה שהיא ענתה.
"יופי" היא אמרה וניתקתי.

"אוך נוו,את עושה פיל מנמלה,מה כבר יקרה אם יצאת מהמקלחת עם מגבת ובדיוק איזה עומר עמד שם?!" נטלי אומרת לי אחרי שאני מסיים לספר לה את מאורעות הבוקר.
"וואו,איזה גיוון,לין אצלנו בבית!" אמר אחיה של נטלי,דין,כשפתח את הדלת וראה את שתינו מדברות.
"תגיד מה אתה רוצה ותלך" נטלי אמרה לו.
"דבר ראשון,אומרים שלום בימינו" הוא אמר ופנה אלי "בוא תגיד שלום" אמרתי לו ונתתי לו חיבוק "יופי.דבר שני,אני עולה עוד מעט לקניון אז אם שתיכן צריכות משהו משם זה או עכשיו או לעולם לא" הוא אמר וסגר את הדלת.
"די,איזה כיף לך שיש לך אח כזה" אמרתי לנטלי והיא גילגלה עיניים "מתי תראי את נתנאל מציע לנו לקחת איתו טרמפ לקניון?" שאלתי אותה, "נתנאל לא,עידו כן!" היא אמרה.
"איזה כיף לי,אני אבקש מאח שלי הגדול,שכרגע בצבא,שיוציא אישור ויבוא כדי לתת לנו טרמפ לקניון" אמרתי לה באושר מזוייף "בדיוק" היא אמרה וחיוך נמתח על שפתייה "מטומטמת שלי" אמרתי לה וחיבקתי אותה.

"מי הולך לקניון עם חברה וקונה חולצות בית ספר?מי?" נטלי התחרפנה סופית "אם את רוצה שחברה שלך תלבש משהו מחר אז תהיי בשקט" אמרתי לה ברוגע,למרות שעוד שניה והייתי מתפוצצת מהערות שלה. "בסדר,רוגע,לא לאיים בהגעה עם הפיג'מה המביכה שלך" היא אמרה וחשבה לרגע "או בלעדיה" היא אמרה והתפוצצה מצחוק,מסתבר שבן אדם צוחק מושל את כל הקניון להסתכל עליו.נא לא לנסות בבית.

"גברת פדיחה" קראתי לנטלי שהגענו לבית שלה "ברור לך שמחר את באה לבית ספר,נכון?יופי" אמרתי לה ונתתי לה חיבוק.

"לילד הזה אין בית,אני אומרת לך" כתבתי לנטלי בווצאפ. "איזה ילד?" היא שאלה "העומר הזה,חזרתי הביתה והוא היה פה,עם אותן בגדים שהוא לבש בבוקר" שלחתי "וואו,את חושבת שזה בטוח להעביר מידע מדיני כזה דרך הווצאפ (סמיילי בוכה מצחוק)" היא שלחה לי "אוי,נו,קרציה,אני עוברת לאסף" 'איימתי' עליה,אבל אסף הוא ילד טוב שהולך לישון בשמונה והשעה כבר תשע.
"את תפריעי לו בשינה המתוקה שלו (סמיילי ישן)" נטלי שלחה לי ואני ציחקקתי לי.
"I see you move your lips bot it sond like gibberish" התחיל הפלאפון שלי לנגן, הצג הראה "עידודי החתיכושש!".
"עידודוש,מה המצב?" שאלתי מופתעת לקבל ממנו שיחה.
"בסדר,תקשיבי קטנה מחר אני עושה לכולם הפתעה וחוזר למרות שיום שני" הוא אמר ואני כמעט צרחתי מרוב אושר.
עידו חוזר מהצבא.