כשאת שמנה..(פרק 5)

ואז עדן באה להגיד משהו ,אבל ישר קטעתי אותה,
"תשמעי עדן אני לא רוצה שנריב עכשיו עליו אומשהו ,הוא כולו שלך..אל תתייחסי למה שאמרתי"
אמרתי לה בחיוך ,לא רציתי להגיד לה שברור שאין לנו סיכוי ,כי אני שמנה,מכוערת,חסרת וביטחון ועוד דברים שבגללם אף אחד לא יאהב אותי ..
"אווקי מעולה,אני לא הייתי רוצה לריב איתך בגללו"היא אמרה בחיוך
"בבקשה אל תספרו לאף אחד על זה" וכולן הנהנו בחיוב .
הרגשתי פתאום הקלה מטורפת והמשכנו לאכול במקדונלס
כסיימנו לאכול יצאנו לקניון בגלל שעדן רצתה לקנות בגדים ,אני כל כך שונאת חנויות בגדים ,לא בגלל שאני לא אוהבת בגדים ,אלא בגלל שאני חוזרת כלכך מתוסכלת בידיים ריקות ומרגישה כל כך חרא עם עצמי,שאני כל כך שמנה שבחנויות של עד מידה 44 אני לא מוצאת בגדים,ואני רואה את הבנות הדקיקות האלה שקונות את כל הבגדים שאני רוצה ,שיכולות להרשות לעצמן ללבוש שורט קצר כי אין להן רגלים שמנות ועבות..
אחרי כל פעם כזו אני מבטיחה לעצמי שזהו ממחר אני מתחילה הכל מחדש ועושה דיאטה.
באותו רגע אני מדמיינת את עצמי רזה ,יפה,עם המון חברים וחברות ,שאני יכולה לקנות כל בגד שפשוט מתחשק לי והחיים כל כך מושלמים וטובים..
אבל החלום הזה מתנפץ כמה שעות אחרי שאני חוזרת מהחנויות ,מקסימום אחרי 24 שעות ,
ואפשר לראות אותי אוכלת אוכל ואחר כך חושבת למה לעזאזל עשיתי את זה..הרי יכולתי להתאפק..
נכנסנו לכל מיני חנויות ,וכל מה שעדן מדדה היה עליה כל כך יפה ,ישב לה טוב על הגוף..
אפילו בגדים שלא נראים יפה ,על הגוף שלה הם היו פשוט מהממים .
הסתכלתי על שורט אחד באיזה חנות ,ראיתי אותו כבר מזמן ,הוא היה המכנס הקצר הכי יפה שראיתי,בצבע ג'ינס עם קרעים כזה אבל מיוחד..
תמיד רציתי ללבוש אותו , עד כדי כך שברגעים שאני מפנטזת עלזה שאני רזה ,הוא נמצא עלי.
ובדיוק באותו זמן עדן ראתה אותו "ואו הוא ממש יפה " היא מילמלה ,"סליחה,יש את השורט הזה במידה 34 ? והמוכרת הביאה לה את המידה .
כל כך קיוויתי שהוא ישב עליה מכוער ,שיגדיל לה את התחת,שיהיה בו חור מצידי ,העיקר שהיא לא תקנה אותו .
אבל כשאת רזה הכל יפה עלייך ,ועדן הייתה רזה ,וזה היה חתיכת שורט הורס…
"יאו איך הוא ?" ,רציתי לשקר לה ולהגיד לה שהוא מכוער ,אבל הבנות פשוט אמרו לה שהוא מושלם וכאלה ,אז זרמתי איתן בחוסר רצון.."טוב אני קונה אותו!"
כשעדן סיימה לקנות את כל הבגדים התקדמנו לכיוון הבית ,כל הדרך הייתי בשקט ,
הן דיברו על בגדים יפים שהן ראו ומדדו "שרון שרון?"הן הרימו את הקול "מה?" שאלתי
"שאלנו למה לא מדדת כלום " ליפז אמרה
כי אני שמנה ?,כי אין בגדים שישבו עלי יפה ?כי עליכן הכל ישב יפה ועלי כלום לא..חשבתי לעצמי .
"סתם הייתי עייפה ,לא היה לי כוח" ,הגעתי הביתה.
"היי שרון איך היה ,נהנת ?" ,אמא שאלה ,"כן ,היה סבבה לגמרי" ,"מצאת בגד נחמד?" ,"לא,אמא אני הולכת להתקלח ולישון ,נדבר מחר" אמרתי לה ..
נכנסתי למקלחת ושוב אותה הבטחה מטופשת לעצמי שאני מתחילה דיאטה..