כשאת שמנה..(פרק 3)

הצלחתי לברוח מהן ,הן לא רדפו אחרי למזלי ..
הדרך לבית הייתה יחסית ארוכה ,משהו כמו 20 דק',
גרתי בבית ישן יחסית,החדר שלי ושל אחי היה אותו חדר ,יש בנינו הבדלים של 6 שנים וככה
יוצא מצב ממש מעצבן ,אנחנו לא מסתדרים בכלל..
נכנסתי לדירה וישר אמא שלי שאלה אותי איך היה "בסדר" עניתי לה ,"קרה משהו? צחקו עלייך?לבוא מחר ?" ,"לא אמא הכל בסדר באמת הכרתי אפילו מישהי נחמדה" ,באמת שהיה בסדר אבל גם אם לא אני לא הייתי קוראת לה ,זה מה שחסר לי שגם בחטיבה יקראו לי מלשנית..
אכלתי ארוחת צהרים די גדולה ,והלכתי לישון צהרים ,הייתי ממש עייפה .
כשקמתי הלכתי לארון של החטיפים ולקחתי ציפס ,"שרון ,אני צריכה לדבר איתך על משהו" אמא אמרה פתאום ."מה?" שאלתי בסקרנות "תקשיבי את צריכה להתחיל להפסיק לאכול את השטויות האלה כל הזמן ,זה לא בריא וחוץ מזה תראי איך את נראת.. ממש השמנת" ,"טוב אמא די כבר " נמאס לי מזה שהיא כל הזמן מנסה לשכנע אותי ללכת לשומרי משקל ,לנסות להפסיק לאכול ,גם שאני מנסה אני לא מצליחה ..,אני באמת לא אוהבת את עצמי איך שאני,שאני הולכת לחנויות ולא מוצאת בגדים ,שאני לא יכולה ללכת עם בגד ים יפה כמו כולן ,כי יש לי בטן,את זה שאני יוצאת לרחוב ופתאום איזה מישהו צועק לי מהאוטו 'ישמנה תעשי דיאטה' אני באמת לא אוהבת את זה ,ואני מודעת לזה שאני שמנה !
אבל מצד שני יש את האוכל..שהוא כלכך מנחם שאני עצבנית,פגועה,עצובה ושמחה…
זאת לא פעם ראשונה שאמא שלי מבקשת את זה..אני יודעת שהיא מנסה לעשות את זה לטובתי כי היא רואה שאני סובלת מזה ..שאני בוכה אחרי שאני הולכת איתה לקניון במטרה לקנות איזה בגד יפה לחג ואני לא מוצאת ,מזה שצוחקים עלי אבל היא צריכה להבין שאם היא תשגע אותי ותצעק עלי זה לא יעזור…
"אל תגידי לי די כבר! אני באה לטובתך" ,"טוב" פשוט עליתי לחדר ושמעתי מוזיקה עד הערב ונרדמתי…
קמתי בבוקר ,שטפתי פנים,צחצחתי שיניים,אכלתי ארוחת בוקר "בוקר טוב איך ישנת?"
אבא שאל "בסדר איך אתה ?" "אחלה,שמעי שרון אני ואמא חשבנו על זה אולי תלכי לשומרי משקל? המון מצליחים שם ויש קבוצת נוער שתעזור לך ותתמוך בך.." הוא בא להמשיך לדבר אבל…