כשאת מחייכת אלי- פרק 6 (״דבר אחד שמשנה את החיים״)

״ראבק ידעתי שאתה פחדן״ צורי לעג לי ודיבר בלי הפסקה כל הדרך
״דיי סעמק אמרתי לא נכון?״
״ממה אתה מפחד ?״ צורי אמר לי הרגשתי שהוא מתגרה בי ודוחק בי לעשות משהו שאני לא רוצה
״מי מפחד? התנהגתי אליה מגעיל מאז שהיא באה אני לא רוצה להמשיך״ אמרתי לו בדעה מוחלטת
״מה את משחק אותה, בכל מקרה אפחת לא רוצה אותך״ אמר לי וזה פעם ראשונה שראיתי אותו באמת רציני הבנאדם באמת היה עצבני
״מה כואב לך?״ שאלתי אותו
״אתה יודע מה כואב לי? שאתה משחק אותה הכי קול והכי מגעיל אבל שזה מגיע לרגע חשוב אתה משתפן? מה קרה עם הדיבור שלך אליה היום״ צורי צעק עליי באמצע הרחות
״תגיד לי מה אתה רוצה מהחיים שלי אמרתי שאני לא רוצה ואתה מתחיל לריב איתי״ שאלתי אותו ותכלס לא הבנתי מה הוא רוצה מהחיים שלי המפגר הזה בהתחלה הוא היה ציני וזה הפך לרע הכל היה רע
״אתה יודע מה, אתה פשוט דוחה״ צעקתי לצורי
״מי אתה בכלל ?״ אמר לי
״לא מתאים לך משהו ואתה בא ופותח בפנים שלי את כל מה שאתה חושב עליי״ אמרתי לו
״ככה נמאס לי שאתה המרכז!״
״אשמתי שבנות לא רוצות אותך? מה אתה רוצה מהחיים שלי״ אמרתי לו וכולי רותח מעצבים
״אתה חתיחת בן של זונה״ אמר לי ועוד רגע היה יכול לקפוץ עלי ואני והוא רבים מכות בכביש ועל מה? לא יודע מה עבר עליו.
״לא רוצות אותי בנות? אנחנו עוד נראה״ אמר לי בעצבים
״לך תמות״ וירקתי על הרצפה מגועל
-המסיבה התחילה-
ישבתי בצד עצבני רצח בר עם בירות לידי ואני כמו מסכן שותה קולה. לא יכול לשתות שאני עצבני, וכשהערב לא יכול להיות טוב יותר אני הרי מכיר את צורי הוא יעשה לי דווקא מה אני לא דפוק הוא תמיד כזה אבל עכשיו אני יודע את הפרצוף של הבן זונה הזה.
ואז היא הגיעה וואלה ממש יפה השיער שלה שטני וחלק כאילו שהיא עושה פן כל יום יש לה עניים כחולות שאפשר לטבוע בהן, ואיך שהיא התלבשה כל כך יפה ומה שאני מרגיש אליה עד שאני לא יתקרב אני לא יבין
״זוהר״ אמרתי לה בכל הרעש של המוזיקה מסביב
״מה עכשיו? באמת אין לי מצב רוח״
״לא באתי לריב״ אמרתי לה
״אז מה?״ היא אמרה לי, והסתכלה עליי במבט שנכנס בי
״אני מבקש סלי…״
״זה פסדר״ ישר היא אמרה לי כנראה שהיא הבינה שאני מצטער והיא לא היתה צריכה לשמוע את זה היא ראתה לי את זה בעניים
״לא באמת זה חשוב לי, אנלא יודע מה עבר עלי״ הסתכלה עלי עם חצי חיוך התקרבה אלי לאוזן ולחשה לי
״זה בסדר, מעכשיו דף חדש״ העלתי חיוך כל כך מטומטם על הפנים שלי עד ש…
״זוהר..? כמה אני יכול לחכות ייבשת לי תצורה״
שנייה אני מסתובב ולא מבין איך זה קרה הצורי הבן זונה הזה נוקם בי ואני כמו מפגר תופס את הלשון כדי לא להסגיר תעצמי שאני מרגיש אליה משו שלא יודע בכלל מה
״באה, נדבר״ אמרה לי
שתי דקות לא עברו הם נכנסו לבריכה הספיקו לצאת עד שצורי עשה עלייה את התכסיס הישן שלו שהוא כאילו נפצע והם הולכים למקום שקט
-נקודת מבט של זוהר-
״איייייייה״ צורי צרח
״מה קרה?״ קיבלתי מכה חזקה
״דקה אני יבקש שמישהו יע…״ הוא נכנס בדברי ואמר
״בואי נלך אחורה נרגע ונחזור הכי טוב״
״טוב…״ הלכנו מאחורי הבניין איפה שיש מלא מלא קולרים ואז
״נו את יודעת שאני לא פצוע״ אמר לי
״מה זאת אומרת?״ שאלתי ולא הבנתי
״אל תגיד שהאמנת לי״
״אני שונאת שקרנים״ זזתי ורציתי ללכת לכיוון הבריכה
״הפפפ לאן את הולכת? לא התחילה המסיבה עדיין״ אמר לי עם חיוך על הפנים
״תן לי לעבור״ כל הלחץ בגוף שלי ואני לא יכולה לומר אחרת כי באותו רגע ממש פחדתי
״שנינו רוצים את זה״ הצמיד אותי לקיר ונצמיד את השפתיים שלו אלי והתחיל לגעת בי עם הידיים
״דיי אתה שיכור״ אמרתי ודמעות יצאו מעניי
״מי שיכור אל תגידי שאת משתפנת לי עכשיו!״ כל כך פחדתי כל הגוף שלי רעד לא הצלחתי לנשום והיד שלו זזה לעבר הבגד ים שלי ברצון לפתוח אותו עד שהוא הצליח לפתוח חוט אחד ישר עבר לשני ואני לא מצליחה להתנגד והכאבים חזקים בגלל שהוא הצמיד אותי חזק לקיר והדמעות יוצאות מהעניים שלי דמעות של חוסר אונים….