כשאת מחייכת אלי- פרק 15

נישקתי אותה…
זה היה נשיקה נחמדה הרבה זמן לא הייתה לי נשיקה נורמאלית בלי דרמה מסביב היא זורמת ואני אוהב את זה אבל הבעיה היא זוהר מה אני אמור לעשות עכשיו
״קרה משהו?״ דני שאלה אותי כי נראלי שהיא קלטה כבר שאני מרחף כי למרות זאת גם לא אמרתי לזוהר שאני בסדר וזה
״אפשר שיחה?״ שאלתי אותה
״כן קח״ ונתנה לי את הטלפון ביד
זזתי הצידה חייגתי לזוהר מקווה שאני זוכר תמספר בכלל
״שלום המספר שחייגת אינו מחובר…״
אוווף דווקא עכשיו רצינית
החזרתי לדני את הטלפון
״זזים?״
״בוא בוא״ אמרה לי והלכנו לכיוון הבית
-עבר יום-
״יאללה אמא זזתי״
הגעתי לבצפר חיכיתי לפגוש את זוהר לא דיברתי איתה עוד מאתמול
״זוהר?״ קראתי לעברה אבל היא לא הסתובבה יכול להיות שהיא לא שמעה?
רצתי לעברה לראות אם היא סבבה מאתמול
״זוהר״ תפסתי בידה וסיבבתי אותה
״מה יש לך?״ שאלתי
״אתה באמת שואל?״
״אני לא מבין במקום לראות שאני פאקינג בסדר את עושה לי סצנות״
״לך תמות!״ אמרה לי והלכה
״חכי רגע!״ תפסתי אותה
״עזוב אותי״ אמרה לי והזיזה את ידי
״נראה לך רציני שייבשת אותי אתמות שם לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, לבוא להגיד היי זוהר הכל טוב אני חיי הכל בסדר״
״צודקת! מצטער״ אמרתי לה
״דיי זה לא עוזר לי עכשיו״ אמרה לי
״נו אני אוהב אותך״ אמרתי לה
״באמת כי זה לא נראה ככה״ אמרה והשפילה מבט
הרמתי את ראשה היה לה מבט עצוב
״אני באמת באמת אוהב אותך״ ונישקתי אותה
זה היה הכי מרגיע בעולם לחשוב שאתמול נישקתי מישהי אחרת ואיי נכנסתי לצרות
״גם אני אוהבת אותך״ אמרה לי ותפסה אותי ונכנסנו לכיתה
ישבנו המדריכה חפרה לי במוח אוףף מזה חיכיתי שהשיעור ייגמר
-צלצול טלפון-
״זה שלי״ אמרתי
״אני יכול לענות זה דחוף״
״כן צא״ אמרה המדריכה ויצאתי
״היי נסיך לא שמעתי ממך מאתמול אתה לא מתגעגע?״
״בטח שכן דני״
״חשבתי עליך כל הלילה״ אמרה לי
״אה כן ..?״ אמרתי לה
״זה היה סיוט״
״אוווץ׳, אני באמצע שיעור רצית משהו?״
״סתם חשבתי שניפגש היום לא יודעת״
״טוב בטח שאני בא״ אמרתי לה
״ניפגש לייד המזרקה?״ אמרה לי
״לא לא אין לי כוח ליד בצפר, בואי בפארק איפה שהיינו אתמול״ אמרתי לה
״סבבה ביי״ אמרה לי
נכנסתי לכיתה
״מי זה היה?״ שאלה אותי זוהר
״סתם חבר״
״טוב״ והחזיקה לי את היד
אחרי בצפר הלכתי לפארק ראיתי אותה מרחוק
״דני? אני כאן״ אמרתי לה
התחילה לרוץ אליי חייכה אלי חיוך מטורף קפצה אליי ופשוט הדביקה לי נשיקה