כשאת מחייכת אלי פרק 1

* הקדמה *
אביאל- דיי מוזר שאני מציג את עצמי אבל שיהיה … אני בן 17 ובוא נגיד שאני לא כמו כולם, אני מוכשר, לשיר זה דיי הקטע שלי, אני לומד בבית ספר לאומניות, הבצפר עם הכי הרבה דרמה, נגיד שאם היו עושים סרט על חיי אביאל זה היה שובר קופות, טוב נחזור לנושא אני ממש מקובל, אומרים שאני ערס אבל אני לא חושב שאני כזה. אני עשיר, אפשר להגיד שלא מזיז לי מה חושבים עלי, היו לי הרבה חברות בחיים, אני יודע לכבוש אותן, זה התחביב הקטנטן שלי. אחותי המעצבנת (חן) גם לומדת איתי בבצפר

פרק 1

*יום ראשון לבית הספר*
"אמא ! איך לא הערת אותי, אין מצב אני מספיק להתארגן עכשיו"
"תירגע, יש לך חצי שעה מה הלחץ ? " חן אמרה לי
"יופי כזה לא מסדרים בחצי שעה" אמרתי לה בשחצנות
"טוב מה שתגיד, איך נועה סובלת אותך ?" היא אמרה לי בעצבים
"אם כבר אני סובל אותה, מאז שנפרדנו היא לא מפסיקה לשלוח לי הודעות הקרציה הזאת, מתי היא תבין שזה נגמר?" אמרתי לה
"אתה רע!" אמרה אלי בגסות
"טוב די חן אין לי כוח לריב זה לא עניינך" אמרתי לה
"סליחה באמת, אמא אומרת שעוד 10 דקות אנחנו יוצאים, אם לא תלך ברגל" צחקה
"שיט!!! טוב אני יוצא"
הגענו לבית הספר אפשר להגיד ששיפצו אותו נכנסתי ותאמת בהתחלה לא ידעתי לאן ללכת אבל תוך שנייה ראיתי את צורי.
"מה קורה אחי? מרגיש כמו שנים!" צורי אמר לי
"סע לארה"ב תחזור בסוף החופש ואפילו טלפון לא תרים לבדוק מה איתי זבל"
"שיט אל תסתובב!" צורי אמר לי בלחש
"מה יש מאחורי?" שאלתי ולא הבנתי מה קורה
"אביאללללללל!" קול מעצבן, חשבתי לשתי שניות ואז נזכרתי שזה ….
"כמה שהתגעגעתי"
"נועה ? לא אמרת שאת עוברת ?"
"אמרתי אבל הבנתי שיהיה לי הרבה מאוד מה להפסיד אם אני יעזוב את הפאן כבר עכשיו"
"רצית משהו חשוב?" בלי סבלנות שאלתי
"לא.. אני חושבת אבל שנשבר לך האייפון, לא ענית לכל ההודעות שלי"
"לא נועה, קוראים לזה סינון"
"אתה צוחק נכון ?" אמרה לי נועה בציפייה
"טוב אני זז" צורי אמר באי נעימות
"חכה לי אני בכל מקרה לא יודע איפה אנחנו לומדים השנה, נדבר" אמרתי לנועה
"אתה כל כך חייב לי" אמר צורי
"נחשוב עליך"
"צורי חזרת! איזה כיף אחי מה קורה?" גיא שאל בהתלהבות "ספר ספר איך שם?"
"שלום גם לך" אמרתי בציניות
גיא אמר לי "לפני שבוע ראיתי אותך ימכוער"
*צלצול*
"אחי אני יוצא לקפטריה אתה בא ?" אמרתי לגיא
"כן, בוא אני יכול לאכול פיל עכשיו"
"ואי סתום כבר ובוא" נתן לי כאפה וברח
רצתי אחריו ובמקום למצוא את עצמי בקפטריה אני מוצא את עצמי רץ אחרי הטמבל הזה
"אביאל !!!" שמאתי קול חזק
"תיזהר !" לא הספקתי להסתובב ומצאתי את עצמי מתנגש עם מישהו ונופל על הרצפה, הרמתי את המבט שלי לשנייה, אני רואה ילדה, ילדה שאני לא מכיר עניים כחולות שיער שטני ולפני שהספקתי לקלוט מה קרה …
"מה עובר עליך ?" אמרה לי בעצבים "ואיי זה כואב"
"סליחה, לא ראיתי" עניתי לה
"פעם הבאה תסתכל" אמרה לי בעצבים
"מה יש לך אומרים זה היה בטעות!"
"טוב סע סע מפה אין לי עצבים אליך" אמרה לי
"לא רוצה, לא נעים לך לכי"
"טוב אין לי כוח אליך" והלכה …