כשאני איתך הכל מושלם – פרק 3 + 4 – מתוקן

רק עכשיו שמתי לב שהאתר ערבב לי שני פרקים.. חחחחחח
קריאה מהנה

פרק 3 + 4 :

נקודת מבט שקד :

קמתי בבוקר מאושרת כל כך שרציתי לצרוח מרוב אושר. אסף. רק השם שלו עושה לי צמרמורות ומאיץ לי את דופק הלב.
שמתי שירים ברמקולים בפול ווליום והשיר הראשון שהתנגן הוא "מישהו פעם" של עברי לידר. אני מאוהבת בשיר הזה כי אני תמיד רציתי מישהו כזה. אסף לפעמים מתנהג ככה ולפעמים.. לא יודעת כאילו הוא מתבייש בי או שהוא איתי כי הוא חייב.. טוב לא משנה זה בטח סתם כי הוא דואג לנו ולדני..

(תפעילו בשקט )

"..מישהו פעם אהב אותי ככה
לא היה לו אכפת מה אומרים אחרים
ואפילו שלא התאמנו ביחד
הוא המשיך לנסות ולכתוב לי שירים

מישהו פעם אהב אותי ככה
קצת בטירוף וזה היה לי נעים
מספיק בשביל לא לקום וללכת
כשמרוב אהבה נולדו הקשיים
מישהו פעם רצה אותי ככה
לכתוב לי מכתב של 20 עמודים
לתאר שם הכל על כשנהיה יחד
בתיאור מדויק עם פרטים .."

לפעמים אני חושבת שאולי זה לא הדבר הנכון לעשות, אסף אני מתכוונת. הוא מתנהג כאילו שכשהוא איתי אנחנו חברים אבל כשהוא לבד או עם חברים.. וואי וואי אין מישהו יותר חופשי ממנו. מתחיל עם בנות, מצרפת אותם בטירוף כאילו הוא לקח משהו ומה שהכי עצוב שהרוב קורה כאן בבית שלי!
הוא כאילו שוכח שאני קיימת.. הכי כאב לי שהוא שכב אפילו עם החברה הכי טובה שלי.. והיא ידעה שאני אוהבת אותו! זה שבר אותי ומאותו רגע הבנתי שיש חברות ויש אויבות אין חברה הכי טובה וכל השטויות האלה… אבל הייתה אחת שבחיים לא הייתה עושה לי את זה.. ליאן.. אין גם אחרי שעברו כמעט 4 שנים אני לא אשכח אותה ואת איך שהייתי שרופה על אחיה התאום.. הוא האהבה הראשונה שלי. אם לא הייתי צריכה לחזור לישראל מהטיול בת מצווה שלי הכל היה מושלם. אבל זה לא עבד אבל במקום לכעוס או להיות מאוכזבת שמחתי שאיתו איבדתי את הבתולים שלי. אני בחיים לא אפסיק לאהוב אותו תמיד יהיה חלק קטן שיאהב אותו. אף אחד לא יודע על הקטע הזה כי נסעתי רק אני לדודה שלי שגרה בבית שמולם וכי אני יודעת מה יגידו ואין האחים שלי יגיבו אבל אני מרגישה שמשהו קרה ושהוא קרוב. לא יודעת למה.
"שקדדד כפרה עלייך תכיני אוכל " רוי אמר ונכנס בפתאומיות לחדר שלי.
"אין לך ידיים? מה אתה נכה?" אני שונאת כשהוא חושב שאני משרתת שלו שאני יתייצב במקום ויעשה מה שהוא מבקש כל הזמן.
"אולי נכה שכלית" אמר אחד החברים שלו שצץ פתאום מאחוריו.
לא ראיתי אותו קודם אבל הוא נראה לי מוכר. הוא הזכיר לי את גיא. יואו איזה קטע מטורף הלב שלי פועם אפילו יותר מהר ממה שדפק בבוקר.
"צודק" אני והחבר נקרענו מצחוק ורוי הסתכל עלינו במצב מאוכזב.
"טוב אחרי שסימנו לצחוק על שקרים" אמר והסתכל במבט נוזף על .. אממ.. החבר שלו מה שגרם לי לגחך קצת "זה לירון. הוא גר בבית הצמוד."
"שקד" אמרתי והושטתי יד
"לירון" אמר וחייך חיוך יפה מאוד. פה הוא כבר ממש הזכיר לי את גיא. אבל של גיא יותר יפה ♥3♥
"תוריד תחיוך יחרמן על קטינות" אמר רוי בכעס כזה ולירון המפגר הזה צחק
"מאיפה אתה עברת?" שאלתי מנסה להעביר נושא
"מארגנטינה. מבואנוס איירס" אמר והלב שלי החסיר פעימה
"תגיד.. במקרה הכרת את משפחת גבאי?" ידעתי שזה ממש טיפשי לשאול אבל לא יודעת למה קיוויתי לפגוש אותו. את גיא.
לירון ורוי הסתכלו אחד על השני והתפרצו בצחוק. חשבתי שעוד שניה הם ישתינו על הרצפה. מוזר לא יודעת למה הם צוחקים.
"למה אתם צוחקים שני מפגרים?!" שאלתי בכעס. שונאתת אבל שונאתת שצוחקים עליי.
"לירון" אמר והושיט יד
הסתכלתי עליו במבט שואל
"לירון גבאי" הייתי בשוק ממש אבל ממש בשוק
"תסגרי את הפה שלא יכנסו לך זבובים לפה" צחקו שני הטמבלים
"תגיד.. ליאן בבית?" התגעגעתי לקופיקו שלי. אני קוראת לה קופיקו והיא קוראת לי צ'יפופו. שתי מפגרות. חחחח
" כן היא הלכה לקניות אבל ניראלי היא כבר חזרה" הוא אמר וחייכתי חיוך אמיי שלא היה לי על הפנים כבר מלא זמן.
לקחתי איפון שמתי כפכפים מפתחות שמתי בושם וטיפה אודם כי בכל זאת הוא אולי יהיה שם.
ויצאתיי מהר.
"הפ הפ הפ הפ אחורה פנה" רוי צעק כשהייתי ליד הדלת של הבית
"לאן זה?"
לחצי שלי.. לחצי שהיה שלי..
"לליאן" עניתי במהירות " טוב ביי" אמרתי לפני שיבקש שאני יכין לו אוכל
"אבל האוכל" צעק אבל כבר יצאתי מהבית ופתאום ראיתי את דניאל.. הוא עמד שם מחייך כמו מפגר ואז נכנס בריצה לתוך הבית המפגר הבהיל אותי והשאיר את הדלת פתוחה אז רצתי אחריו וסגרתי את הדלת אחריי.
שמעתי מישהו מקיא בשירותים אז העדפתי לא להיכנס.
״אני מצטערת״ שמעתי קול של מישהי. נועה ניראלי.
״למה?״ שמעתי את דניאל ובלבול בקולו.
״אני״ התחילה להגיד אבל הפסיקה. מה יש לזאתי?
״בהריון?״ שאל חושש. WTF זה הדבר היחיד שעולה לי בראש. איך זה הגיוני?! הם לא מכירים. הוא נסע לבואנוס איירס לפני כמה חודשים אבל הוא כבר כמה שנים עם קים. בעע רק מהשם באלי להקיא.
שקט.
״כמה זמן?״ שמעתי את דני שואל.
״חודש שני״ אמרה מנסה לא לבכות.
שקט שוב. הייתי בשוק
לא הספקתי לשמוע עוד כלום כי מישהו נגע בכתף שלי ושאל "מה את עושה פה?"
קפאתי מסיבה אחת. זה היה הוא. זה גיא.

3+ תגובות ואני ממשיכה.