כשאני איתך הכל מושלם – פרק 2

פרק 2 :

נקודת מבט לירון :

יצאתי אתמול למועדון עם רוי ופגשתי שם כמה. אחת רצתה לזרום איתי הביתה, אז זרמתי איתה ;). בבוקר שקמתי היה לי כאב ראש אבל לא חזק מאוד כי לא שתיתי אתמול הרבה.
בבוקר קיבלתי הודעה מרוי שאני אבוא אליו (מסתבר שהוא גר בבית הפרטי שלידנו), אז הייתי צריך להעיף בנימוס את.. הממ.. מי שישנה לידי במיטה. אני באמת צריך להתחיל לזכור שמות.
״בוקר טוב בייבי״ אמרה והעירה אותי ממחשבותי
״בוקר טוב חיים שלי״ אמרתי ונישקתי לראשה
״טוב תקשיבי אני מצטער אבל את צריכה ללכת״ אמרתי ובחנתי את הבעת הפנים המבולבלת שלה.
״למה? קרה משהו״ שאלה. לא עלה לי שום תירוץ לתת לה.
״פשוט אחותי הגדולה לא אוהבת שחבר או חברה מגיעים בלי שמודיעים לה״ מאיפה הקרצתי את זה?!
״טוב אז אני לא רוצה לגרום לבעיות״ פיוו הצלחתי להיפטר ממנה
התלבשנו וירדנו למטה. התכוננתי מראש לחפירות מאחת האחיות שלי.
ראיתי שגיא וליאן יושבים במטבח.
״ביוש. תתקשר אליי״ היא אמרה ויצאה מהבית.
״איך כבר הספקת?! הגענו רק לפי שבוע ואתה נישאר אותו דבר?!״ ליאן אמרה בכמעט צעקה
״פעם אחרונה שבדקתי אלו החיים שלי לא שלך!״ החזרתי באותו טון.
״טוב איפה הקורנפלקס?״ שאלתי בטון רגוע יותר אבל עדיין הייתי עצבני. מי היא בכלל שתדבר על דברים שאני עושה או אומר.
״נגמר. ליאן אולי תלכי לקנות? במילא רצית להכיר את המקום״ אמר גיא בניסיון להרגיע את שנינו. ליאן עשתה רשימת קניות ויצאה.
״גם כשאת עוברת ונועצת מבט, כמה שאני מכור אלייך את לא מבינה..״ הטלפון שלי צלצל זה היה רוי.
——
רוי : ״ אחי איפה אתה? אתה בינין לידי״
לירון : ״ אני עדיין בבית כי הייתי להוציא את זאתי מהבית שלי ובדרך אחותי חפרה לי על איך שלא השתנתי ושאנחנו רק שבוע פה וכל זה..״
רוי : ״מכיר את זה אחי. גם אחותי חופרת לי ככה״
לירון : ״טוב, אני רעב.. תכין לי אוכל״
רוי : ״תגיד לי, אני אשתך שצריכה לבשל?״
לירון : ״כן אשתי האהובה״ גיא הסתכל עליי במבט מזועזע וצחקתי מהמבט שלו.
רוי : ״בוא ואני אדאג שאחותי תכין לנו אוכל״
לירון : ״טוב ביי אשתי אני בא״
רוי : ״טוב בוא בעלי״
—–
ניתקתי את השיחה, לקחתי מפתחות ויצאתי מהבית.
נכנסתי מהשער וראיתי את דניאל, החבר לשעבר של אחותי הגדולה – נועה.
״דניאל?״ שאלתי קצת מופתע
״לירון? מה קורה אחי?״ אמר לא מופתע לא פחות ממני
״הכל טוב ברוך השם. מה אתה עושה פה?״
״מה זאת אומרת?״ גיחך ״אני גר כאן. מה אתה עושה פה? אתה לא אמור להיות בארגנטינה?״ שאל מבולבל.
״עברנו לפה אחרי התאונה״
״מי עבר איתך?״ שאל וראיתי ניצוצות של תקווה בעיניים שלו. אני הבנתי לבד שרק נועה מעניינת אותו. עשה לי חשק להיות גם מאוהב. פחחחח אם אני אמרתי את זה המצב קשה.
״ אנחנו גרים בבית ליד והיא צריכה להיות בבית אם זה מה שאתה רוצה לדעת״ אמרתי וקרצתי הוא חייך חיוך גדול ורץ לתוך הבית.
״שנה עד שאתה מגיע״ ראיתי את רוי צועק מהחלון שלו בקומה השניה. ״מה אתה עומד שם ידבע? תכנס״.

נקודת מבט דניאל :

אני כל כך שמח עכשיו. לא אכפת לי שאני עדיין עם קים ( החברה שלו ) אני פשוט רוצה לחבק אותה שוב, להריח את הריח הממכר שלה. פשוט להיות איתה. אני מאוהב בה. אין דברים כמוה. החלפתי מהר בגדים, שמתי בושם לקחתי אייפון ומפתחות וטסתי לבית שלה.
דפקתי בדלת. היא פתחה את הדלת. היא נראתה יפה כמו תמיד. היא חייכה את החיוך הממיס שלה.. בשניה החיוך שלה ירד והיא רצה לשירותים ניראלי ושמעתי אותה מקיאה. מסכנה שלי איך כואב לי עליה. נכנסתי לשירותים והחזקתי לה את השיער. כשהיא סיימה היא שטפה את הפנים שלה וצחצחה שיניים. היא הסתכלה עליי והתחילה לבכות. חיבקתי אותה חזק.
״אני מצטערת״ אמרה כששחררתי קצת את אחיזתי.
״למה?״ שאלתי מבולבל. רגע. אין מצב. אין מצב שהיא בהריון.
״אני״ התחילה להגיד אבל הפסיקה מסתכלת עליי במבט מתלבט אם לספר או לא.
״בהריון?״ שאלתי חושש מתשובה חיובית.
שקט
הבנתי מזה שהתשובה היא כן. מצד אחד שמחתי אבל מצד שני יש את קים. הייתי בשוק.
״כמה זמן?״ שאלתי בסוף
״חודש שני״ אמרה מנסה לעצור את הדמעות מלפרוץ החוצה.
שקט
״עדיין לא מאוחר מידי בשביל לעשות הפלה״ היא אמרה בשקט כדי שאני לא אשמע. אני יודע רק דבר אחד עכשיו, אני על התינוק הזה לא מוותר ! אני אפרד מקים ואשלח אותה לרופא מצוין לעשות בדיקות.
״אין מצב ! אנחנו נגדל את התינוק הזה ביחד״ אמרתי מסתכל אל תוך עיניה ומתכוון לכל מילה שהוצאתי מהפה.
נשקתי אותה נשיקה עדינה. התגעגעתי לשפתיים שלה. יהיה קשה אבל נתגבר על הכל.