כשאחר

חשבתי שזה נגמר, שזה עבר.
שזה כבר לא חלק ממני, שאת כבר לא חיה בתוכי, שאת כבר לא גרה בתוך הראש שלי.
אנחנו כבר לא ביחד.. זה לא נגמר הכי יפה בעולם, יכול להיות שבחלק גדול מהעניין אני אשם .
אני לא אספר לכם מה קרה שם או איך זה נגמר כי זה לא האישיו בסיפור.. יצא לנו לדבר בקרירות מדיי פעם בכמה שיחות בטלפון מאז ששמנו סוף לסיפור שלנו.
אבל אתמול אחרי שנתיים שזה נגמר שלחת לי מזל טוב ביום ההולדת שלי.. התגלגלה שיחה וסיפרת לי עליו.
יש לך ולו גם היסטוריה .. אומנם לא ארוכה כמו שלי ולך, אבל אני זוכר אותו מהסיפורים שלך שהיינו ביחד .
תמיד דאגת לא לעצבן אבל בו זמנית שסיפרת עליו אף פעם לא דאגת להחסיר פרטים על החיבור המיוחד שהיה לכם, שהיה לך כל כך טוב איתו, שהוא השאיר עליך חותם לתמיד.
סיפרת לי שחזרת לדבר איתו, גם בניכם זה לא נגמר הכי יפה שיש (מה שגורם לי קצת להרגיש קצת טוב עם עצמי שלא רק איתי זה היה מלוכלך).
סיפרת לי שאחרי הרבה שיחות קרירות שגם לכם היו הוא פתאום התחיל להתרכך ואמר שאולי תפגשו.
התחלתי להרגיש את הדופק שלי מגביר תאוצה.. המשכת לספר כמה הוא עורר בך ציפיות לגבי המחשבה שתחזרו, ששוב יהיה לך כל כך טוב איתו.
ואז הקול שלך התחיל לרעוד מעט.. המשכת לספר שביום למחרת שלחת לו הודעה והוא לא עונה.. שהוא ראה וסינן ושביום אחרי המשכת לשלוח לו הודעות והוא לא עונה.
נכנסתי קצת לשוק, לא ידעתי מאיפה הנחתת את זה עליי.
המשכת .. סיפרת שאת מתחרפנת. שאת יודעת שזה שאת רודפת אחריו מוריד לו אבל עדיין משהו בך מרגיש שאת חייבת לעשות צעד.
בשלב הזה הלב שלי כבר יצא מהמקום .. לא הצלחתי להוציא את המילים מהפה .
פתאום נזכרתי בשיר של אייל גולן “כשאחר”
וכל מה שהיה בא לי לעשות זה לנתק לך בפנים ולשמוע אותו.
הרגשתי עצב .. אבל לא סתם, כזה שנכנס לך לנשמה ואתה יודע שהוא הולך להשאר שם הרבה זמן.
הרגשתי כאב .. כזה שהולך להשאיר צלקת בלב שלי.
הרגשתי מתוסכל, מבולבל איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות שהוא מחרפן אותך ולא אני? .
אני רוצה להיות זה שגורם לך להתשגע, זה שגורם לך לצאת מהכלים ואפילו גורם לך לשבור אותם.
אני רוצה להיות זה שמסנן אותך ואת לא מרפה ממנו.
אני רוצה להיות זה שהשאיר עליך חותם לתמיד.
אחרי דקה ממושכת של גמגום מביך הדבר היחיד שהצלחתי להוציא מהפה שלי זה” אני חייב ללכת …. לי ולאייל גולן הולך להיות לילה לבן”.