כסף , קעקועים וצרות אחרות – (סיפור חדש-חזרתי!!!) -פרק 1

זהו חודש יוני
אני פותחת את עיניי נותנת לקרני השמש היוצאות מהחלון להרגיל את עיניי לבוקר חדש . לבוקר שונה, לבוקר עצוב בשבילי
אני קמה ממיטתי והולכת לחלון שמשקיף על כל האזור הירוק של החווה , לא מאמינה שהיום הזה הגיע …
הבוקר הזה הולך להיות אחר …
זה בוקר חדש , זה פרק חדש ישן בחיים שלי
זה היום שאני עוברת מפה, עוזבת את כל מה שבניתי עד היום מאחור ..
אני לא רוצה לעבור לאבא שלי לחזור לאותו מקום עם אותם אנשים , חברים ישנים ששינו לי את החיים
אני רוצה להישאר פה
להמשיך להעביר את הזמן שלי בחווה , בקיץ כמעט תמידי עם ה״עבודה״ שלי עם הסוסים עם החברות עם החבר עם כולם ..
איך לעזאזל איך היא הפסידה במשפט איך?!
איך היא הפסידה לבן אדם שבגד בה , לבן אדם שאני אהבתי הכי בעולם עד שהוא עשה את הדבר שאני הכי שונאת
הוא בגד.
הוא בגד באמא שלי עם מישהי צעירה.
הוא ניצח במשפט על המשמורת עליי ועל אחי הגדול
רק בגלל שהוא יותר בבית ממנה ..
עניתי לעצמי על השאלה המפגרת ששאלתי את עצמי בשיא התמימות
אני מתה להגיע כבר לגיל 21 לעבור מהבית הזה לבית משלי.
עוד לא עברנו חצי מהדרך לכיוון לונג איילנד מטנסי ואני כבר מתכננת איך לעוף משם.
אנחנו נוסעים במכונית של אח שלי שאמא קנתה לו ליום ההולדת ה-19 שלו
אף פעם לא היה חסר לנו כסף ..
אבא עורך דין מצליח ואמא בעלת רשת מלונות בחול.
לקחתי את המשקפי שמש שלי וענדתי אותם על עיניי
״ את יודעת שיהיה בסדר נכון ? ״ אח שלי שואל אותי
אני לא עונה רק משעינה את ראשי לאחור
מחניקה את הדמעות שמצטברות להן לאט לאט בזווית העין שלי
לא מאמינה עדיין שאני חוזרת לשם
״ אן אני מבטיח לך שהכל יסתדר בסוף .. תזכרי שאנחנו ביחד בזה , כמו תמיד ..״
״ אני יודעת .. ״ אני אומרת בלחש מפקפקת בתשובה שלי אם באמת יהיה בסדר
עזבנו את החווה שכל כך אהבתי
את המקום השלוו והשקט שלי
את המקום עם הזריחה כתומה עם שירה של ציפורי שיר
את האחו עם הסוסים שלי
את צ'ייס והגיטרה
עזבנו את כל זה בשביל לחזור לאותו בית בשכונת יוקרה , לגור עם עשירים שכל מה שמעניין אותם זה הכסף ומי יותר עשיר ולמי יש מכונית יותר יקרה ובית יותר גדול
אני שונאת כאלה !
והכי גרוע , עם זיכרון מתוק – מר כזה , זה לחזור לחבורה שלי
לחבורה שעשתה כל שטות וטעות שיכולנו לעשות.
הדלקתי את הרדיו על השירי רוק שאני ואחי אוהבים ~
אני אנסטסיה , אני מתעקשת שכולם יקראו לי אן
אני בת 19 וקצת
שיער חום חלק מגיע עד אמצע הגב עיניים ירוקות שפתיים עבות
קצת נמוכה רזה
קצת ציצי קצת תחת , מקומרת ..
ההורים שלי כבר פרודים שנתיים
גרנו אני ואחי עד הפרידה בלונג איילנד , איפה שאבי עכשיו גר אחרי מה שקרה אמא לקחה אותי ואת אחי ועברנו לטנסי בטענה שהיא ואנחנו צריכים קצת שקט מכל הצביעות והשאלות וכל מה שקורה מסביב , ומכל השטויות שאני בעיקר הייתי עושה בתיכון.
בהתחלה התנגדתי לרעיון שאני עוברת למדינה שכולם שם איכרים ..
גם פעם הייתי טיפשה וחשבתי שכולם שמה עניים והם כמו הומלסים שחיים בתוך החווה שלהם.
עד שהבנתי בעצם שהכל קאנטרי הכל סביב חוות סוסים הכל ירוק עם שטחים אין סופיים ויפים.
פעם חשבתי לעצמי מה אני עושה פה ? אבל אז הבנתי שמצאתי אותם כפינה של השקט שלי.
הלכתי לשם בלי כל מה שהכרתי עד אז בלי כל העושר והפוזה.
עד גיל 17 הייתי אפשר להגיד מלוקקת ביצ׳ית ורעה ..
אחת שיש לה הכל מהכל
מהטלפון הכי חדש עד הבגדים הכי ממותגים ויפים ארון גדול רק של נעליים כל מה שרציתי הייתי קונה לא היה חסר לי כלום.
כמו שאומרים הכסף עלה לי לראש ואני הייתי רעה , וככה גם החברות שלי והחברים שלי.
הכסף הגיע לרמה שכל מה שרצינו פשוט קנינו. עשינו הרבה שטויות. יותר מידי.
אחי אדם לעומת זאת הוא שמר על השפיות שלי . הוא ניסה לעצור כמעט כל פעם אפשרית שאני ניסתי לעשות שטויות מסוכנות.
עצר כל התמכרות שהיא שהייתה לי בהישג יד.
אפשר להגיד שהוא גבר החלומות בשביל הבנות
והשותף הכי מוצלח לבנים
חכם , חתיך , גבוהה , אתלט , מנומס אבל מסוקס
בלורית בצבע בלונד כהה על הראש זיפים עיניים ירוקות גבוהה שרירי יודע להתלבש ג׳נטלמן אבל שצריך יודע להעמיד במקום.
כל בת שהוא רק מסתכל עליה נמסה בידיו

איך כולם יגיבו שיראו אותי ?
הם יכעסו עליי שעזבתי , ברחתי מכל הבלאגן ?
החברים ? הבנות ?
איך אני יגיב ?
קצת השתנתי התבגרתי גדלתי התפתחתי אני נראת קצת יותר אישה מאשר לפני שנתיים
׳אוח אן סתמי זה לא הזמן לחשוב על זה י׳ ! אמרתי לעצמי
בלי ששמתי לב נרדמתי וככה העברתי את הנסיעה הכי ארוכה שהייתה לי בחיים
בשינה ובמחשבות