כנפיים – פרק 2

מהפרק הקודם :
——————-
שמעתי את ויקטור מיילל ללא הפסקה " מיאו ! מיאו ! " ומהרתי לקחתי את השק אוכל שלו ולשפוך לו אוכל לקערת האוכל . שמתי לב שקערת המים הייתה ריקה, אז לקחתי אותה ומלאתי בה מים .
הנייד שלי צלצל, האייפון 5 שאבא שלי קנה לפניי שהוא הלך, איזה חודשיים לפניי ובמקרה זה גם היה הוא שהתקשר .
" היי אבא "
" היי קטנטונת "
" מה קורה ? "
" בסדר, אני מתכונן למשפט של הגירושים "
בלעתי רוק כששמעתי את זה והמשכתי " אווקי .. רציתי לומר לך אבא ש .. "
" שמה חומד ? "
" אני צריכה שתיפגש עם המורה שלי לאנגלית, אני אה .. "
" את לא מרוכזת ? "
" כן אהה משהו כזה "
שמעתי את אבא נאנח ואני השפלתי מבט לעבר ויקטור " בסדר אני אגיע, רק אני אוכל להיפגש איתך ותוכלי לתת לי פרטים נוספים ? "
" כן לגמריי "

פרק 2 :
————–
אבא ואני נפגשנו בבית הקפה ברחוב הראשי שבעיר .
הסברתי לאבא על גברת פ', והוא כל הזמן הנהן או השפיל מבט או חייך חצי חיוך .
" אני מבין " אמר לאחר שסיפרתי והסברתי לו את כל הפרטים .
הנהנתי ושאלתי " אז תבוא ? "
הוא נאנח " אוי קטנטונת שלי .. כמובן .. "
" למה אתה עדיין קורא לי קטנטונת ? למרות שאני כבר לא כזו ? אני בת 17 "
אבא חייך וקרא למלצרית שתביא לנו חשבון, וכשהיא התרחקה הוא מלמל " כי זה מזכיר לי את הימים בהם היינו יחד, כמשפחה "
הרגשתי רע פתאום והשתעלתי . כן, זה היה נכון, אבא תמיד היה קורא לי קטנטונת כשהיינו יחד כמשפחה ובזמן שהם היו רבים שזאת הייתה תקופה דיי ממושכת זה לא היה הוא והוא כל הזמן כעס ורתח וזעף וכשרציתי משהו הוא תמיד היה מנסה לפנות את הכעס הצידה אבל איכשהו הוא היה מתנפל על המשפט שלו .
ואז הכינוי שלי חזר למקומו, אחריי לא מעט זמן .
החטפתי מבט לנייד שלי וחייכתי חצי חיוך " אני אלך אבא, אז ניפגש ביום שני ? "
הוא הנהן ולחש " תוכלי למסור לאמא שלך שאני עדיין אוהב אותה ? "
הנהנתי בשקט למרות שבתוך תוכי ידעתי שלא אוכל לאסוף אומץ בשביל לומר לה את זה, אלה היו העניינים שלהם, לא רציתי להתערב כל כך בזה .
קמתי והתחלתי לצעוד ואז התנגשתי בנער שישב לבדו על יד שולחן שהיה כמה שולחנות מאיתנו .
" אני מצטערת … "
והוא רק הנהן ואז מבטנו נפגשו .
העיניים השחורות שלו והשיער השחור שלו היפנטו אותי .
ואז הנדתי בראשי ומלמלתי " אני .. אה .. צריכה ללכת "
הוא הנהן וחייך ואז שמעתי אותו שואל " את אוור ? "
הנהנתי באיטיות המומה, איך הוא ידע את שמי ?
" כן, זו אני "
אבל כשהסתובבתי לראות את מבטו, הוא כבר לא היה שם .

" חדשות טובות אוור "
" אשמח לשמוע, אני אוהבת לפתוח את הבוקר רק עם חדשות טובות "
אלינור סגרה את הלוקר שלה בעדינות, משהו שהיה דיי מפתיע כי היא תמיד סוגרת אותו בתנופה בשביל להפיל עליו את העצבים שלה .
" זוכרת את דרק ? הבחור החמוד ההוא שהתנגשת בו ? "
" כן אני נוטה להתנגש בחתיכים "
שתינו צחקנו ואז אלינור המשיכה " אז בקיצור שמעתי אותו מדבר עם החמוד השני, ברנדון "
" זה שאת דלוקה עליו בטירוף ? "
אלינור הנהנה ואז המשיכה " אז השגתי מידע מדהים בשביל שתינו, אבל אני לא חושבת שהוא אמין כי שמעתי אותו מסטייסי .. שאת יודעת .. היא לא הכי אמינה שיש "
נאנחתי וקצת התאכזבתי אבל קיוויתי שאלינור לא רואה את זה .
" אז .. ? "
" שמעתי שדרק ממש דלוק עלייך וברנדון עליי ! אבל את יודעת, זה לא אמין וכל זה "
כל פעם ששמעתי את שמו של דרק קפצתי ממקומי . מאז שהתנגשתי בו במקרה ( ובאמת שזה היה במקרה ) איכשהו אני תמיד קשורה אליו . אנחנו תמיד יחד בשיעורים ( כי המורה מחליטה שאנחנו נהיה זוג לעבודה ) , או שהוא רודף אחריי אחריי הלימודים ועוד כל מיני .
והוא דיי מוצא חן בעיניי אפשר לומר ..
" אז איך מגלים אם – "
" איך מגלים אם מה ? "
ואז דרק נשען על הלוקרים והיה ממש קרוב אליי .
אני ואלינור החטפנו מבטים נבוכים . " אה .. היי דרק "
" היי אוור "
" אז על מה מדברים ? " הוא התקרב עוד יותר עכשיו ואלינור נסוגה קצת אחורה " אני חושבת שאלך .. נדמה לי שאתה דרק " ואז היא העבירה את מבטה ממני אל דרק " רוצה לדבר עם אוור על משהו ממש ממש חשוב .. אזז .. עפתי "
ואז היא רצה משם כמו מטומטמת ורציתי שהאדמה תבלע אותי .
" וואו לא ידעתי שאלינור קוראת מחשבות "
תודה לאל שלא אמרת כלום על הריצה שלה, שנראת כאילו היא חיה בבית משוגעים או שהיא אחריי אשפוז שם, או לפניי .
" מה ז'תומרת ? אתה רוצה לומר לי משהו .. ? "
" כן בהחלט " הוא חייך אליי ואז צלצל הצלצול, הו יופי, אז מזל מעולה יש לי .
" אני אסכם את זה ככה " ואז דרק נישק אותי והלך משם .

המורה לספרות שלי, שהיא קוראת לעצמה " דיי ליי " למרות שאני בכלל לא מסתמכת על המידע הזה, תמיד ידעתי שאני צריכה לחטט לה בתיקייה שלה במחשב . אני דיי שונאת אותה, כי .. היא תמיד מביאה איתה מזל רע, לפחות זה מה שנדמה לי .
אז כן, היום דיי ליי נכנסה לכיתה כולה מחויכת והאדום על השפתיים שלה כל כך כיער אותה שזה היה דוחה . " יש לנו תלמיד חדש " היא גיכחה בגרונה ואז שוב חייכה ( והשפתיים שלה נראו כאילו היא עשתה להן ניתוח פלסטי, וזה עשה אותן מכוערות עוד יותר, ועוד עם האודם הזה .. ) וכששמעתי אותה אומרת " תלמיד חדש " כמעט קפצתי ממקומי, ונדמה לי שגם אלינור, אנחנו מתות על בנים ( סליחה דיי ליי, תלמידים ) חדשים, במיוחד מסתוריים כאלה, שצריך לעקוב אחריהם אחריי בית הספר .
לכיתה נכנס נער עם עיניים שחורות ושיער שחור כפחם .
" תכירו את פאץ' "