כנפיים – פרולוג + פרק 1

פרולוג :
—————–
האוטו חלף בכבישים שבעיירה החשוכה .
גשם ירד, האוטו החליק על פני הכבישים, נכנס אל תוך השלוליות אך המשיך לנסוע למרות הכל .
האוטו נעצר ליד בניין בעל 4 קומות .
דמות יצאה מתוך היער שהיה על יד, היה לדמות שיער שחור ועיניים שחורות כפחם .
" מה רצית שאברר אדוני ? "
" זוכר את החוב הענק שהיית חייב לי אחריי משחק טוב של פוקר ? "
" בהחלט "
" אז שכח ממנו, תחשוב ששילמת עליו "
עיניו השחורות של הדמות התרחבו " באמת אדוני ? הוו תודה תודה ! מה אוכל לעשות למענך ? "
הגבר שנהג באוטו חייך והוציא מכיסו תמונה שהייתה מקופלת בצד ומעט מלוכלכת " אני רוצה את הנערה הזו, לא אכפת לי איך, תמצא אותה, ותביא לי אותה "
הדמות לקחה מידו של הגבר את התמונה והביטה בה מספר שניות " בסדר, היא תהיה שלך עד סוף השנה"
הגבר הסתובב וחייך לעצמו " מעולה, ידעתי שאתה תהיה מלאך מעולה "

פרק 1 :
—————
" אוור, תוכלי בבקשה להשקיע מאמץ מעט ולענות לנו על השאלה ? "
הרמתי מבט לעבר המורה שעמדה מרוגזת על יד הלוח .
בחנתי את כיתה וראיתי שכולם נועצים בי מבטים .
קמתי והשפלתי מבט " אני מצטערת גברתי, איני יודעת את התשובה לשאלה "
שמעתי ליחשושים מכל מיני כיוונים והמורה סימנה לי להתיישב .
הצלצול צילצל וכולם ברחו מהכיתה .
אני קמתי בזהירות, אספתי את דבריי, הכנסתי אותם לתוך התיק ובאתי ללכת אבל המורה לאנגלית שהייתה איתנו עכשיו בשיעור ( שאגב קוראים לה ג'סיקה אבל היא רוצה שנקרא לה גברת פ' ) סימנה לי לבוא אלייה .
" כן גברת פ' ? "
" ארצה להיפגש עם אחד מהורייך "
ראיתי אותה משרבטת משהו על דף והיא הושיטה לי אותו כשסיימה .
לקח לי כמה שניות לחשוב האם לקחת ממנה את הדף ולבסוף לקחתי אותה מידיה והיא חייכה " נפלא . תגידי לאחד מהורייך שיבואו אליי מחר או ביום שני בשבוע הבא לאחר סיום לימודייך "
" בסדר " מלמלתי ויצאתי מהכיתה .
מחוץ לכיתה חיכתה לי אלינור, חברתי הטובה .
" אוור מה קרה לך ? "
המשכתי ללכת והיא מיהרה אחריי והלכה בקצב שלי, היא חיכתה לתשובה, את זה ידעתי .
" אני לא יודעת .. אני לא מרוכזת בזמן האחרון "
" יכול להיות שזה בגלל שההורים שלך התגרשו ? "
נעצרתי ברגע ששמעתי את שלושת המילים " ההורים שלך התגרשו ? " ונזכרתי בהורים שלי ובריב שלהם לפניי כחודש, זה היה הריב הכי קשה שלהם .
אלינור השפילה מבט " אני מצטערת .. לא התכוונתי ש .. "
" זה בסדר " לקחתי נשימה עמוקה והמשכתי לצעוד, הפעם הליכה איטית .
דחפתי את הדף שגברת פ' הביאה לי לתוך התיק ושמתי לב שאלינור ראתה את זה .
" מה זה ? " היא שאלה ואני רק מלמלתי " זה ? זה כלום "
" כן בטח . היא רוצה את אחד ההורים שלך לשיחה נכון ? "
עצמתי את עיניי ולחשתי " כן, זה מה שהיא רוצה "
אלינור נאנחה והמשיכה ללכת ואני אחרייה, כאילו היא גררה אותי אבל עם חבל שקוף שכזה .
כשיצאנו מבית הספר והתקרבנו לבתים שלנו אלינור עצרה ואני עצרתי גם .
" את צריכה לומר לאמא שלך מה שאת חושבת, מה שאת מרגישה, אולי זה יעזור .. "
" מאיפה לך ? אין לך הורים גרושים "
ואז אחריי שנעצתי בה מבט כועס, הסתובבתי והלכתי לדרכי .

נכנסתי הבייתה והרחתי את הבישולים של אמא שלי .
הנחתי בשקט את הילקוט שלי בחדר הכניסה, החלפתי את נעליי לנעלי בית והלכתי למטבח .
" היי אמא "
ראיתי שהיא עומדת על יד סיר בינוני ונזכרתי איך היא הייתה מבשלת ארוחה גדולה לשלושתנו, לי, לאבא ולה וגם לחתול שלי .
בהיתי בה וחיכיתי שתחטיף לי מבט מחויך ותשאל איך היה היום שלי, כמו שהיא תמיד שאלה כשאבא היה בבית . אבל היא רק הסתובבה ולחשה לי " היי " והמשיכה לבשל .
בלעתי רוק והבנתי שגם היום לא אקבל קבלת פנים נחמדה מאמא שלי כמו פעם, הדבר כאב לי אבל כל הזמן הייתי ברוח אופטימית ( או לפחות השתדלתי להיות בכזאת ) ואמרתי לעצמי שגם לאמא שלי לא כל כך טוב עם המצב, ולפעמיים הייתי מרחמת עלייה, אבל זה היה בעיקר בשבוע וחצי אחריי שאבא הלך .
" אמא אני .. "
והיא קטעה אותי ומלמלה " תתיישבי, האוכל יהיה מוכן עוד כמה דקות "
עשיתי כרצונה והתיישבתי .
ראיתי שהיא החטיפה לי מבט מרוצה ושמעתי אותה שואלת " אז מה רצית לומר ? "
" לא .. לא חשוב "
רציתי שאמא שלי תלך לפגישה עם גברת פ' אבל אז במחשבה שנייה חשבתי שגם ככה רע לה ואני לא רוצה להכביד עלייה, אז אני אבקש מאבא להגיע .. הוא בסך הכל בקצה השני של העיר ..
ויקטור ( החתול שלי ) שפשף את גופו ברגלי כשישבתי ואני חייכתי ולחשתי " ויקטור, בוא הנה "
הוא הרים מבט אליי ועשה כזה " מיאו " לא מרוצה, בדרך כלל הוא עושה כזה מיאו כשלא האכילו אותו .
" אמא, נתת לויקטור לאכול ? "
" לא "
" אז את מצפה שמי יעשה את זה ? "
היא החליטה לא לענות ואני הוצאתי קול נזיפה והתעצבנתי " ברור שאני ! אני עושה הכל אחריי שאבא הלך ! אני מנקה רצפה, את הבית, כלים, הולכת לעשות קניות בסופר ומה לא ! ואת אפילו לא יכולה לשפוך לקערה שלו אוכל ?! "
והיא עדיין לא ענתה, היא עמדה דוממת ליד הכיריים ורק עירבבה בעזרת כף את מה שהריח כמו מרק עוף . לחשתי לויקטור תוך כדי שהחטפתי מבט לאמא " בוא ויקטור .. אני אאכיל אותך "
הדגשתי את ה " אני " כדי שאמא תשמע .
הובלתי את ויקטור לחדר הכניסה, שם עמד מעמד והיה רשום עליו " ויקטור " בכמה צבעים שונים ועל יד ציור של חתול שדמה לויקטור . חייכתי כשראיתי את זה, ונזכרתי באבא שלי וביום שבו קיבלתי את ויקטור .

" אני רוצה חתול ! " צעקתי ומנהל החתולייה והכלבייה יחד נאנח ואבא שלי רק חייך במבוכה לעברו .
" כמובן קטנטונת, אבל את רואה שבעל המקום מחפש בשבילך את החתול הטוב ביותר "
החטפתי מבט לעברו וזעפתי " כמה זמן אפשר לחפש חתול ? יש כאן מליון חתולים ! "
אבא שלי חייך אליי ואני המשכתי לכעוס " ואני לא קטנטונת אני כבר בת 10 ! 10 אבא ! מספר עגול ! "
אבא צחק ואני בכיתי, קפצתי וצרחתי .
" אוי אלוהים, חכי אני אמצא לך חתול ! " הבעל של המקום התעצבן והלך לתוך החתולייה ותוך כמה שניות כבר לא ראינו אותו . " אבא, אני רוצה את החתול הכי חמוד, יפה ומפונק שיש ! "
" כמובן .. כמובן .. "
בעל המקום חזר ולידו ילד שנראה בגיל 13 .
" תכירו, זה הילד שלי, הוא גם אוהב מאוד חתולים, הוא יעזור לכם למצוא את החתול הטוב ביותר "
הילד הכניס אותנו אל תוך החתולייה ונשמעו מלא יללות " מיאוווו " בכל הסוגים .
עברנו על פניי כל מיני כלובים גדולים שבתוכם היו כמה וכמה חתולים .
נצדמתי אל כלוב אחד ובחנתי את החתולים שהיו שם, היו שם גורים קטנים וחמודים בצבע ג'ינג'ר או חום . " מה דעתך ? " אבא התכופף על ידי " את אוהבת את אחד מהם ? "
הרמתי מבט והנדתי בראשי " הם חמודים, אבל אני מחפשת משהו אחר "
לאחר שהילד הראה לנו עשרות חתולים ממגוון הסוגים הוא התייאש " אני יכול להראות לכם עוד חתול אחד .. הוא נמצא אצלנו בכלוב בנפרד בגלל שהוא לא יכול להסתדר עם עוד חתולים בכלוב, בקיצור הוא החתול הכי מפונק שלנו "
קפצתי משמחה " כן ! כן ! תראה לנו אותו בבקשה ! "
הכלוב היה הכי בסוף וראינו חתול בצבע חום בהיר שוכב על מיטתו החמימה " אותו אני רוצה אבא ! "
שמעתי את אבא לוחש לילד " נרצה אותו, כמה הוא ? "
" הוא הקיר ביותר שלנו אדוני "
אני ואבא החלפנו מבטים ואבא נאנח וחייך חצי חיוך " בסדר, ניקח אותו "
ואז נכנסנו לחנות חיות לקנות את כל הציוד הדרוש וקנינו לו גם את המעמד הזה וכשחזרנו הבייתה אני ואבא לקחנו צבעים וכתבנו באנגלית את השם " ויקטור " ואז אמא התקרבה אלינו ואמרה לנו שזה נפלא ואז בכשרון הציור שלה ציירה חתוך שממש דמה לויקטור והוסיפה לו חיוך קטן של חתולים .

שמעתי את ויקטור מיילל ללא הפסקה " מיאו ! מיאו ! " ומהרתי לקחתי את השק אוכל שלו ולשפוך לו אוכל לקערת האוכל . שמתי לב שקערת המים הייתה ריקה, אז לקחתי אותה ומלאתי בה מים .
הנייד שלי צלצל, האייפון 5 שאבא שלי קנה לפניי שהוא הלך, איזה חודשיים לפניי ובמקרה זה גם היה הוא שהתקשר .
" היי אבא "
" היי קטנטונת "
" מה קורה ? "
" בסדר, אני מתכונן למשפט של הגירושים "
בלעתי רוק כששמעתי את זה והמשכתי " אווקי .. רציתי לומר לך אבא ש .. "
" שמה חומד ? "
" אני צריכה שתיפגש עם המורה שלי לאנגלית, אני אה .. "
" את לא מרוכזת ? "
" כן אהה משהו כזה "
שמעתי את אבא נאנח ואני השפלתי מבט לעבר ויקטור " בסדר אני אגיע, רק אני אוכל להיפגש איתך ותוכלי לתת לי פרטים נוספים ? "
" כן לגמריי "