כמו שתמיד רציתי להיות…- פרק 6
פרק 6:
נקודת מבט של דני:
שבועיים עברו מאז תחילת הלימודים, העלים שנשרו מהעצים השאירו את הענפים ריקים. החורף, העונה האהובה עלי.. אני וליאם זה כבר הפך לשגרה. כל יום אחרי הלימודים אנחנו הולכים לשדה יושבים, צוחקים ומדברים, באותו ערב שחזרתי הביתה קיבלתי הרצאה מההורים שלי אבל אני חושבת שהם כבר שכחו מזה, אמא עדיין מכחישה שלאח שלי יש בעיית התמכרות.
"היי דנה" רומי הילדה שיושבת מאחוריי קטעה לי את חוט המחשבה, "את חברה של ליאם נכון?"
"כן וזה דני דרך אגב" עניתי דיי בהפתעה שמישהו מדבר איתי בכלל.
"לא ממש אכפת לי… אז בקשר לליאם הוא יוצא עם מישהי?" היא שאלה "הוא חתיך" היא אמרה לילדה שישבה לידה
"אממ כן הוא פנוי" עניתי
רומי בניגוד אליי הייתה ילדה שדיברו איתה, מקובלת, בלונדינית… בקיצור הסטראוטיפ האמריקאי של המעודדת הראשית… שנה שעברה היא יצאה עם בן. בתחילת השנה הם נפרדו, ואני כמו רוב הבנות בכיתה לא התאכזבתי לשמוע על הפרידה, טוב, זה לא כאילו באמת הוא שם לב אליי…טוב בכל מקרה עכשיו היא כנראה בעניין של ליאם. השיעור נגמר מהר וכך גם כל היום. ליאם אמר שהיום הוא לא יוכל להיפגש אחרי בית הספר במקום שלנו. הגעתי הביתה, לבית ריק כמו תמיד, אכלתי את האוכל שהיה במיקרו ועליתי למעלה. הזמן עבר לי ממש מהר כי כבר גמרתי את הספר שלי, את השיעורים והספקתי לראות עוד 4 פרקים של האנטומיה של גריי וזה עזר קצת להפיג את השעמום, הבנתי שהשיגרת חיים שלי ממש השתנתה מאז שהגיע ליאם כי בדרך כלל זה מה שהייתי עושה ברוב הימים שלי, לומדת או קוראת או הולכת לאירועים של אימא שלי. הסתכלתי בשעון וגילתי שהשעה כבר 18:00 מוזר בדרך כלל עד עכשיו אימא אבא או תום היו מגיעים כבר הביתה. הסתכלתי על האייפון שלי 3 שיחות שלא נענו מאימא ואבא. פתאום טלפון הבית צלצל "דניאל" זה היה אבא שלי, הוא נשמע ממש לחוץ "משהו קרה לתום".
נקודת המבט של ליאם:
היום לא יכותי ללכת עם דני לשדה. אמא שלי ביקשה שאעזור לה לסדר את הבית ולהרים את כל הדברים הכבדים שצריך לפנות מהבית, לא הבנתי למה פתאום היא רוצה לזרוק כל כך הרבה דברים אבל לא שאלתי, לא רציתי להתערב. כשסיימנו לסדר חצי בית בערך קיבלתי שיחה מרומי ג'ורדן, למה היא מתקשרת אלי? "אמא אני שניה מדבר בפאלפון טוב?" "אוקיי" יצאתי החוצה.
"הלו?" שאלתי כשעניתי לה.
"היי ליאם, זאת רומי, תקשיב אתה רוצה אולי ללכת למסעדה מחר? רק אני ואתה אתה יודע כאילו דייט"היא שאלה בקול בטוח בעצמה.
"אממ, בסדר אני חושב.."
"יופי, אז תאסוף אותי הערב ב 19:00. אל תאחר" היא אמרה וניתקה.
תגובות (0)