כמו אח גדול, או קצת יותר מזה – פרק 49

***נקודת המבט של ג׳ייק***

פתחתי את העיניים לאט כשכאב ראש משוגע חבט בי בבום. הפתעתי מאוד בהתחלה לראות את אלנור ישנה רגועה בין היידים שלי, אבל זכרתי בערך את מה שהיה אתמול… חייכתי למטה אליה כשראיתי אותה ישנה רגועה ליידי ויכולתי להמשיך לישון לידה שעות אבל הראש שלי היכה בי בחוזקה והבנתי שההנדאובר הגיע לנקום בי. בגלל שאני לא מרבה לשתות ואז כשאני שותה אני שותה המון וההאנגאוברים שלי משוגעים.

יצאתי בשקט מהמיטה והסתכלתי על השעון. השעה הייתה 6 וחצי בבוקר. איך קמתי לבד מהשעה הזאת? בטח מהכאבי ראש.. ירדתי למטה בשקט, לא רוצה להעיר אף אחד ונכנסתי למטבח, מחפש במהירות כוס כדי למלא בה מים ולבלוע כדור שאולי יקל עלי מעט. בלעתי את הכדור והפתעתי לראות את טרוי נכנס אחריי למטבח. שכחתי ממנו לגמרי. ״מה אתה עושה ער?״ שאלתי אותו מבולבל והמבט שלו על הפנים היה דיי מבלבל. ״קצת היה קשה להירדם אחרי שראיתי אותך עם חברה שלי במיטה…״ הוא אמר והלב שלי קפא לדקה, אבל ניסיתי להראות רגוע. ״לא עשינו כלום טרוי..״ נאנחתי כשהבנתי שזה היה רעיון רע לישון איתה הלילה. הוא לא היה נראה שמח, אבל גם לא מתפוצץ באותו הזמן.

״אני לא כועס.. הרבה.. אני רק רוצה לדעת את האמת, על הכל מהכל.. יכולתי מההתחלה לקלוט שיש משהו מעבר בינכם, אבל רק עכשיו נפל לי האסימון לעד כמה אני תמים״ הוא אמר והסתכל למטה. הרגשתי אשם בטירוף.. לא יודע למה, אבל הרגשתי ככה. ״אני… אני לא חושב שזה מתפקידי לספר לך.. תדבר על זה איתה..״ נאנחתי כשידעתי שאני לא יכול לסכסך יותר מדי בינהם. ברור שאני מעורב, אבל הם אלו שצריכים לעשות שיחה בינהם. ״לדבר על מה ?״ אלנור צצה פתאום מאחורי ושנינו הסטנו את הפנים לכיוונה. ״למה קמת ?״ שאלתי. היא הסתכלה על טרוי ואז עלי. ״אני… לא יודעת. אבל זה לא חשוב כבר קמתי״ היא מיהרה להגיד ואז שוב הסתכלה על טרוי.

״כמה זמן זה כבר ככה..?״ טרוי שאל ולא הייתי בטוח איזה רגש הוא מביע בקול שלו. ״כמה זמן כבר מה ככה ?״ היא שאלה אבל יכולתי לדעת שהיא התחילה להבין על מה הוא מדבר. ״את וג׳ייק.. זה כבר דיי ברור שיש לך משהו אליו, ולו הרבה יותר אלייך..״ הוא הסביר.
היא הסתכלה עלי בדממה וקפאה טיפה. חיכחתי את השפתיים שלי אחת בשנייה והיא נאנחה. ״כמעט שנה..״ היא אמרה בשקט וטרוי היה נראה בפעם הראשונה בשיחה הזאת מופתע. ״שנה..? זאת אומרת, זה עוד מלפני שאנחנו מכירים בכלל..״ הוא אמר מבולבל והיא הנהנה כשנאנחה. ״ג׳ייק ואני עברנו יותר דברים ממה שנדמה לך טרוי.. אני מצטערת. לא חשבתי שיהיה כזה דחוף לספר אבל אני יודעת שזה כן״ היא אמרה בשקט והסתכלה למטה. הוא היה נראה מופתע לכמה זמן וחשב בשקט. ״אפשר שנצא לדבר לדקה?״ הוא שאל מסתכל עלי כדי לראות את התגובה שלי ואני ניסיתי להראות אדיש, כמו שאני בדרך כלל. היא הסתכלה עלי ואז שוב עליו והנהנה. הם יצאו שניהם למרפסת והעיניים שלי היו עליהם כל הזמן הזה.

***נקודת המבט של אלנור***

יצאנו החוצה למרפסת והאמת שהייתי דיי לחוצה. הרגשתי לא נעים ולא ידעתי לאן זה הולך מכאן. היינו צריכים לדעת שטרוי יראה אותנו ישנים יחד. ״אני לא יודעת מה להגיד… אחרי שעברנו את כל זה אני יודעת שזה נורא לגלות שיש עוד.. אני מרגישה נורא שזאת המציאות שלנו״ נאנחתי והוא הסתכל עלי בשקט. נראה טוב מתמיד. ״האמת אלנור, לא בקטע רע, זה דיי מקל עלי.״ הוא אמר ואני לגמרי התבלבלתי לרגע. ״מה?״ שאלתי מבולבלת והוא נאנח. ״אני באמת אוהב אותך אלנור, אני תמיד אוהב. אבל קרו יותר מדי אירועים שמסמנים לנו שאנחנו פשוט לא אמורים להיות יחד. אני יודע שאת לא מאמינה בסימנים ואמונות תפלות, אבל מה שאת וג׳ייק מרגישים בינכם בטח כבר אומר שאני צודק. לפני שבוע קיבלתי מכתב שאומר שהתקבלתי לאוניברסיטה למדע באיטליה. שבוע שלם שאני חושב איך לספר לך את זה, אבל עכשיו אני יודע שזה לא צריך להיות דווקא כל כך דבר נורא״ הוא נאנח והסתכלתי עליו בדממה. מה אני מגיבה?

״זה.. ואו טרוי זה נפלא לשמוע״ ניסיתי לחייך חיוך קטן. ״את.. את לא כועסת, נכון?״ הוא שאל מתוח. ״בכלל לא טרוי. זאת אומרת, כן אני עצובה ומבואסת כי תמיד נשאר חברים טובים. נכנסת לי ללב מאוד והיית שם כשהייתי צריכה אותך, אז אתה תחסר לי. אבל איך אפשר שלא להיות שמחים בשבילך.. בהצלחה טרוי״ חייכתי והפעם חיוך אמיתי. הוא חייך חיוך גדול ופליטת הנחה שישבה לו בריאות מהלחץ נפלטה. חיבקתי אותו חיבוק גדול והוא חיבק אותי בחזרה. ״את מדהימה״ הוא אמר מבעד לצוואר שלי ואני רק יכולתי לחייך. איך זה שהכל הסתדר בסופו של דבר ?

**************************************

ההורים שלי חזרו סוף סוף הביתה, וכך גם אני חזרתי לגור בבית האמיתי שלי, לא שהבית הזה לא היה הבית השני שלי. למרות שאני בטוחה שבקרוב הם יסעו שוב לכמה מדינות כמו שקורה כל כמה זמן. טרוי נסע לאיטליה וכולנו נסענו איתו לשדה התעופה כדי להיפרד. אני באמת ממש גאה בו. אמה וטובי מסתדרים ממש נפלא והאמת שהם הזוג הכי מדהים שראיתי, עם כמה שזה מוזר. ונסה הסכימה לגור אצלי כשההורים שלי יהיו שוב בנסיעות עבודה ואני דיי בטוחה שאמה תצטרף בשלב כלשהו. וג׳ייק… טוב ג׳ייק ואני במצב הכי טוב שאנחנו יכולים להיות. סוף סוף פתוחים, ואין יותר סודות וסיפורי שקרים לאנשים. אני אוהבת את המונח החדש שיש לו אצלי עכשיו. הוא החבר שלי, הוא שלי, ואני אוהבת את איך שזה נשמע.

למרות שאני לא גרה פה יותר, היינו אצלו בבית- כי מאז מה שקורה ביננו רשמי פחות או יותר אני מבלה אצלו את רוב שעות היום. אני מנצלת את זה כי יודעת שהוא יחזור לצבא בקרוב.
שכבנו יחד בסלון וצפינו בסדרה קבועה בטלווזיה. ״מה השעה?״ שאלתי בשקט כשהיה חשוך מסביב ועצם זה שאני שוכבת עליו גרם לעיניים שלי להעצם והתחלתי להרגיש שבוזה. שונאת את האווירה הזאת, למרות שהיא מרגיעה בטירוף. כשרק מסך הטלווזיה מעיר לך על הפנים- מכירים את זה?

״תשע בערב״ הוא אמר אחרי שבדק בשעון שלו. מיד הסתיימה תוכנית הטלווזיה ומדורי החדשות החלו. ״נמסר מידע ממשלתי חדש על הכנות אירעק והפצצותיהם בערים. מסופר כי צבא עיראק נערך מחדש והמשפחות השונות לא מתכוונות להתפנות. התגובה של ממשלמת ארצות הברית הינה הערכות חזקה של הצבא האמריקאי לקראת מלחמה מצופה. החיילים נשלחו לפני מספר שבועות הביתה ומצופה עליה–״ מגישת החדשות נכבתה והמסך נהפך שחור. ״למה כיבית??״ שאלתי אותו. רצית לשמוע מה שיש לה להגיד!

״את יודעת שאני שונא שאת צופה בזה.. זה סתם שטויות״ הוא אמר. הסתכלתי עליו יכולתי להבין שיש משהו מעבר. היה שקט ביננו והתיישבתי לדקה כשחישבתי אחד ועוד אחד ולרגע נפל לי האסימון.
ישבתי מולו, מסתכלת עליו בשקט. ״למה שלחו אתכם בחזרה הביתה ג׳ייק?״ שאלתי כשפחדתי לקבל את התשובה. ידעתי מה היא, אבל קיוויתי שאני טועה. הוא נאנח ושתק. ״תענה לי. את האמת״ התעקשתי. ״למה שלחו אתכם הביתה?״ חזרתי על השאלה.

הוא הסתכל עלי בשקט ומרוב חושך רק העיניים שלו נצצו לכיווני. ״הם נותנים לנו הזדמנות להיפרד…״ הוא נאנח והסתכל למטה. ידעתי. הלב שלי החל לאבד דפיקות והגרון שלי לא בלע רוק יותר. יכולתי להבין מה המונח ׳להיפרד׳ אומר במשפט הזה. ״אתה לא חוזר לשם״ אמרתי כמובן מאליו ונשכבתי עליו בחזרה. הוא צחקק טיפה והסתכל עלי בבלבול. ״אם את אומרת…״ הוא נאנח אבל הייתי לגמרי רצינית. ״אני מתכוונת לזה. אתה לא חוזר״ חזרתי על עצמי כשהוא שיחק לי עם השיער. ״אני לא יכול אלנור.. חוץ מזה, אני גם לא רוצה לא לחזור. הצוות שלי צריך אותי. המדינה צריכה כל אחד מאיתנו, זה לא צחוק״ הוא לחש ואני הסתכלתי למעלה אליו. ״אני לא רוצה שתלך ג׳ייק״ לחשתי מרגישה את עצמי על סף בכי. הוא העביר את היד שלי ללחי שלי וליטף אותה בעדינות. ״אני יודע… זה ייגמר יותר מהר משתשימי לב אני מבטיח לך. אני יודע לשמור על עצמי״ הוא אמר

״אתה תמיד אומר את זה״ נאנחתי. ״אני גם תמיד מתכוון לזה״. הוא הגיב והסתכל למטה אלי. הוא הוריד את הראש שלו אלי והצמיד אל השפתיים שלו אל שלי. הן טעמו כמו חבילת דובדבנים רכה.
״מתי את מתכוונת לספר להורים שלך עלינו?״ הוא פתאום שאל כשנשכב קרוב יותר אלי. ״מתישהו..״ אמרתי מתחמקת. ״מתי תפסיקי להתחמק מזה אלנור? זה חשוב לי.. אני רוצה שהם ידעו, ועוד יותר מזה, אני רוצה שההורים שלי ידעו. ועד שלא תתני לי את האישור המזדיין הזה כבר אני לא יכול לעשות כלום״ הוא אמר בטון רציני. ״תפסיק להיות כזה לחוץ״ צחקתי משחקת לו עם הפנים. הוא ניסה להשאר רציני אבל לא הצליח בכלל. ״אני שונא אותך״ הוא אמר קובר את הראש שלו בצוואר שלי כשחיבק את כל גופי. ״ממש״ צחקתי כשידעתי את ההשפעה הגדולה שלי עליו.

*********************

ישבנו שתי המשפחות מסביב לשולחן בביתו של ג׳ייק. ג׳נה הזמינה את המשפחה שלי לבוא לאכול איתם ואפילו טובי חזר הביתה אז הצליח לבוא לארוחה והביא איתו גם את אמה. ישבתי ליד ג׳ייק כשממולי ישבה אמה, שולחת לי מבטי שאלה כשהבינה שאני מוטרדת. לא היה לי בכלל תאבון, רק שיחקתי עם המזלג באוכל שלי שמונח ממולי. היו שיחות קטנות פה ושם בין שתי המשפחות ובכלל בין האנשים מסביב לשולחן אבל לא ממש שמתי לב ולא הקשבתי לשיחות. לפתע הרגשתי את היד של ג׳ייק מונחת על שלי ממתחת לשולחן. הוא תפס את היד שלי ושיחק עם האצבעות שלו בה. זה נתן לי רוגע אבל כל הזמן הסתכלתי לבדוק אם מישהו שם לב אלינו.

הרגל שלי קפצה במהירות למעלה למטה כאילו ניקרה את הריצפה. הייתי כל כך לחוצה לגבי כל כך הרבה דברים. היד שלו עברה מהיד שלי אל הירך שלי בהחלקה סקסית שגרמה לי כמעט לקפצוף ממתחת השולחן. הוא נתן לה לחיצה והסתכל עלי. ״תרגעי אלנור.. למה את כל כך לחוצה היום?״ הוא לחש אבל לא עניתי, פשוט הפסקתי עם הרגל. ״אז אמה, חשבת לאיזה אוניברסיטה את רוצה ללכת כבר ?״ אמא שלי שאלה אותה. לשם שינוי, אמא שלי אוהבת את אמה בהיותה הבת זוג של טובי. בדרכ היא עושה להן את המוות וטובי תמיד רב איתה על זה. הפעם הוא מאושר מהמצב, ואני שמחה לראות אותו שמח מהבחירות שלו.

״הגשתי מעמדות להווארד, לפייבפלי ועוד 3 קולאג׳ים ואני מקווה מאוד להתקבל לאחד מהם״ היא חייכה ואמא שלי כמעט בכתה מאושר. אמה גאונה, אני לא מתפלאה שהיא יכולה להרשות לעצמה להיבחן לקולאג׳ים ברמה גבוה כזאת. ״יפה מאוד אמה״ ג׳נה אמרה והייתה מרוצה. טובי חייך אליה לפני שקירב אותי לנשיקה מהירה. הם היו מקסימים, זה עשה לי באמת טוב בלב.

״הכל בסדר אלנור?״ הופתעתי לשמוע את בן אבא של ג׳ייק מדבר אלי, ולפי המבטים גם כל השולחן היה טיפה. הוא לא ממש הטיפוס שמתקשר. הוא אבא באמת קשוח. קצת מוזר לראות אותו מביע איזשהי דאגה אלי. לקח לי כמה שניות להגיב לזה, אבל הסתכלתי עליו והנהנתי עם חיוך קל מבולבל. ״חם פה מדי אני צריך טיפה אוויר. מצטער״ ג׳ייק אמר כשנעמד וכולנו צפינו בו יוצא מהמרפסת החוצה. רציתי לבדוק מה איתו, אבל ידעתי שיהיה חשוד אם אלך ישר אחריו. אמה סימנה לי ללכת, אבל חיכיתי כמה דקות ואז התנצלתי שאני צריכה לשירותים. יצאתי החוצה ומצאתי אותו נשען על המעקה. ״טיפה מאוחר מדי, אני נכנס״ הוא אמר והתיישר. ״רציתי לצאת לראות מה יש לך אבל ה-״

״אבל מה אלנור? לא יכולת לראות את התגובה של אמא ואבא כשהם יראו שאת דואגת לי?״ הוא אמר ולא הבנתי למה הוא כזה תוקפני פתאום. ״תפסיק לעשות את זה אתה יודע שאני משתדלת״ אמרתי מאופקת. ״אז כנראה שלא מספיק אלנור! את יודעת איזה תחושה מרגיזה של קנאה אני מקבל כשאני רואה את אחיך ואמה, מרגישים לגמרי בנוח ושאין להם שום דבר להסתיר? זה מרגיש כמו חרא שיש לי חברה שלא מסוגלת להציג אותי כמו שאני בפניי ההורים שלה!״ הוא אמר מרים את הקול. למה הוא עושה את זה??

״אז אולי טעית בילדה! למה שלא תחפש חברה שלא שמה על ההורים שלה ושלא אכפת לה מה הם חושבים על החבר שלה? הא? אולי??״ הרגשתי את עצמי כבר מתעצבנת כל כך. אני יודעת שזה לא פייר מבחינתו אבל זה ככ מעצבן כי זה לא כזה פשוט.
״אולי באמת״ הוא ניסה להגיד בשקט אבל שמעתי טוב מאוד. הסתכלתי עליו מופתעת ונפגעת ויכולתי להבין שהוא התחרט על זה טיפה. לא אמרתי כלום, פשוט הסתובבתי על עקבותיי ונכנסתי לתוך הבית. ״אלי..״ הוא ניסה לעצור אותי אבל רק אם הוא היה מעז לגעת בי עכשיו… הייתי מתפרצת.

נכנסתי לתוך הבית בסערה ופניתי לכיוון דלת הכניסה. ״הכל בסדר אלנור?״ טובי שאל כשכולם הסתכלו עלי מתפרצת לתוך הבית. ״הכל יהיה מצויין ברגע שהוא יחזור לשם כבר״ מלמלתי כשיצאתי מהדלת בעצבים והתקדמתי לכיוון הבית שלי, רק רוצה להסתגר בחדר.

***נקודת המבט של ג׳ייק***

צפיתי בה יוצאת מהבית בעצבים ותהיתי לעצמי איך אני תמיד מצליח לעשות את זה..? למה תמיד אני מצליח להרוס את זה עם בעיות העצבים האלה שאני לא מצליח להשתלט עלייה. נכנסתי לתוך הבית. רואה את מבטי סימני השאלה של כולם על הפנים כשנכנסתי. ״מה קרה ג׳ייק?״ אמא שלי שאלה אותי ובקושי הסתכלתי עלייה בכלל. ״כלום. זה ביני לבינה״ זה הכי אינטימי שיכולתי לספר לגבינו… ״לא אמרת לי שרצית להודיע משהו היום?״ היא שאלה אותי ואני הנהנתי כשנזכרתי.
התקרבתי לשולחן והסתכלתי על כולם שנעצו בי מבט. ״החופש הזה שקיבלתי מהצבא נועד בשביל שאוכל להיפרד מכם. שולחים אותי מחר לאירעק. לילה טוב לכולם״ אמרתי בפשטות ועליתי לחדר שלי, משאיר את כולם בשוק ובהפתעה. אמא שלי רצתה למות, יכולתי לראות את זה, אבל לא רציתי להתמודד גם עם זה עכשיו.