כמו אח גדול או קצת יותר מזה- פרק 38

***נקודת המבט של ג׳ייק***

דפיקות בדלת נשמעו שהפריעו לחיבוק שלנו. ״אני חייבת ללכת לעבוד״ היא אמרה מתרחקת ממני טיפה אבל השארתי את היידים שלה בתוך שלי. ״אז אני אבוא איתך״ אמרתי מחייך והיא צחקקה בריפלקס. ״אתה לא יכול לבוא איתי ג׳ייק.״ היא אמרה והחיוך הלא מכוון שלה גרם לי לעור מחוספס. ״למה לא ?״ שאלתי מחייך וראיתי כמה שהיא ניסתה להסתיר את החיוך שלה ולהשאר רצינית. ״כי ככה״ טוב, היא בהחלט גרועה בלהסתיר את החיוך של עצמה. ״תשמע.. יש לי עכשיו פגישה ואז אני צריכה ללכת לעזור בתצוגת אופנה אחת שיש היום… כשאסיים אחזור ונראה מה נעשה, בינתיים אתה תוריד ממך את המדים, תתקלח ותישן עד שאחזור״ היא ציוותה עלי והרמתי גבה.

״רק השנייה קיבלתי חופש מהמפקדים שלי, עכשיו גם את מפילה עלי פקודות ?״ שאלתי והיא חייכה כששחיקתי לה עם הידיים. ״רגע שאני אבין, לא הייתי ברורה ?״ היא שאלה מכווצת את הגבות בשאלה צינית ולא יכולתי שלא לפלוט צחוק. ״לא. את תלכי לפגישה, ותעירי אותי לפני שאת הולכת לעזור בתצוגה, אבוא איתך אליה ומשם נצא, אוקיי ?״ שאלתי והיא חשבה על זה. ״ג׳ייק אתה לא יכול לבוא איתי לעבודה״ היא אמרה שוב מנסה להסתיר את החיוך. ״בטח שאני יכול״ אמרתי ודפיקה בדלת נישמעה שוב. ״אני חייבת ללכת״ היא אמרה ניסתה להילחץ מהיידים שלי וללכת לדלת אבל לא נתתי לה ויכולתי לראות שזה משעשע אותה. ״ג׳ייקקק תן לי ללכת״ היא אמרה צוחקת אבל מנסה להישאר רצינית.

״רק אם תבטיחי להעיר אותי״ אמרתי צופה בה מנסה להיאבק בי. ״אוקיי אוקיי אני מבטיחה״ היא אמרה צוחקת ושיחררתי אותה. ״תהני״ חייכתי כשראיתי אותה בפעם המאה מנסה להסתיר את החיוך שלה כהסתובבה אל הדלת. ״אתה דפוק אתה יודע את זה?״ היא שאלה כשפתחה את הדלת. ״ביי אלנור״ אמרתי מתעלם מהשאלה שלה כשהיא יצאה החוצה וסגרתי את הדלת בשבילה.

בזמן שהתקלחתי והחלפתי בגדים לא יכולתי להפסיק לחייך, זה היה פשוט דפוק. לא יודע למה אבל פשוט לא יכולתי. נשכבתי על הספה ובהיתי בתקרה עד שלבסוף נירדמתי, מקווה שלא אחלום את הסיוט הזה שוב.

***נקודת המבט של אלנור***

ישבתי בפגישה, אבל לא באמת הקשבתי לדיון. לא היה לי אכפת באותו הרגע אם הבדים לקולקציית הסתיו יהיו מחברה איטלקית או בריטית. לא יכולתי להפסיק לחייך וזה הרגיז אותי. אני לא אמורה לחשוב בדרך הזאת. אני לא רוצה לחשוב בדרך הזאת… אני שונאת כשהוא גורם לי לחייך ככה. אני שונאת כש– ״אלנור״ קול הוציא אותי מהמחשבות שלי והסתכלתי למעלה מהמחברת שירבוטים שלי. ״מה ? כן״ אמרתי ושמתי לב שרק אני והבוסית היינו שם. ״הישיבה נגמרה״ היא אמרה מבולבלת וניהרתי את הראש. ״אה.. כן.. אני…. כן אני יודעת סתם חשבתי על משהו״ אמרתי וקמתי עם הדברים שלי ויצאתי. חזרתי לחדר במלון ונכנסתי בשקט.

ראיתי את ג׳ייק ישן על הספה, נראה שליו לגמרי ולא יכולתי שלא לחייך. אוקיי די… אני חייבת להפסיק עם זה. עדיף שאהיה איתו כמה שפחות. החלטתי בסופו של דבר לא להעיר אותו, אפילו שהבטחתי.. עדיף שימשיך לישון והוא אפילו לא ישים לב שהלכתי, כשאחזור אעיר אותו ואומר לו שהתבטלה התצוגה או משהו…. כן, זה מה שאעשה. החלפתי בגדים ונעליים ולקחתי בשקט את המפתחות של המכונית שקיבלתי בהשכרה לעבודה.

״אלנור ?״ שמעתי את הקול הצרוד שלו. ״שיט״ מילמלתי לעצמי כשהסתובבתי. ״למה לא הערת אותי?״ הוא שאל ואני חיפשתי תירוץ טוב. ״אני… בדיוק התכוונתי להעיר אותך״ שיקרתי. ״כן, אני בטוח…״ הוא אמר מחייך ומתמתח. ״תראה ג׳ייק אתה פשוט לא יכול לבוא איתי״ אמרתי וצפיתי בו קם מהספה ונכנס לחדר האמבטיה. ״בואי נלך״ הוא התעלם ממני כשיצא אחרי כמה שניות ולקח ממני את מפתחות המכונית ויצא מהדלת.

נכנסנו למכונית והוא התחיל לנסוע. הנסיעה הייתה שקטה עד שהוא החליט לדבר. ״אל תבטיחי הבטחות שאת לא יכולה לקיים לפעם הבאה״ הוא אמר והסתכלתי עליו. ״אל תאמין לכל מה שאומר לך לפעם הבאה״ אמרתי והוא הסתכל עלי לשנייה לפני שהסתכל שוב על הכביש. הוא לא אמר כלום והחנה את המכונית. נכנסנו לבניין והוא הלך לצידי לכיוון אולם התצוגה. ״טוב שבאת אלנור אני חייבת אותך בצד ימין של הבמה תבדקי לי שהתאורה מוארת בכיוון הנכון אני לא סומכת על העובדים שם״ ג׳ולי אחראית התצוגה והבוסית שלי במקרה, פנתה אלי ברגע שנכנסתי לאולם ומיד אחר כך פנתה לאחד העובדים האחרים. אפילו לא נותנת לי הזדמנות להגיב, לא שהיה לי מה…

״אני צריכה ללכת…״ אמרתי לג׳ייק משאירה אותו שם כשהלכתי לטפל בבעיה שביקשו ממני. ״היי אלנור״ מארי, החברה לעבודה שלי ניגשה אלי. היא התקבלה לעבודה באותה הדרך שלי, ושתינו לא מכאן אז דיי התחברנו… ״היי״ אמרתי כשהיא התקרבה אלי. ״כולם מדברים על החבר החתיך שלך. לא ידעתי שמותר להביא איתך את החבר מהבית״ היא צחקה כשסימנה לי עם הראש לכיוון ג׳ייק. צחקתי ישר והסתכלתי עליה בחזרה. ״זה לא החבר שלי.. זה בן דוד שלו״ אמרתי מגלגלת עיניים מלחשוב עליו, ועל זה שהיא חשבה שהוא החבר שלי. ״ולא, אסור להביא את ה׳חבר׳ איתך לעבודה. אני מקווה שאף אחד לא ישים לב לגבי זה״ אמרתי ממשיכה להתעסק עם האורות. ״לא נראה לי שלג׳ולי אכפת כל כך….״ מארי אמרה והסתכלה לכיוון שלו, מיד אחר כך גם אני וראיתי אותו עומד שם בדיוק במקום שעזבתי אותו, וג׳ולי עומדת לצידו כשדיברה איתו מחוייכת. ״דווקא נראה שאפילו יוצר מסתם ׳לא אכפת לה׳. נראה שהשאיר עליה רושם טוב, יש לך מזל״ היא אמרה לי תוך כדי שהסתכלתי עליו וכשהוא הרים את המבט אלי וחייך חיוך קל מיד העפתי את המבט ממנו הרחק למקום אחר. ״כן… נראה״ מילמלתי והמשכתי לעבוד.

״הוא נראה טוב… במה הוא עובד?״ מארי שאלה כשעבדה לצידי גם היא. ״מי?״ שאלתי לא מבינה על מי היא דיברה כשעברו חמש דקות בערך מאז הפעם האחרונה שדיברנו. ״מה מי? בן דוד של חבר שלך״ היא צחקה לא מבינה את הבילבול שלי. ״אה.. כן. ג׳ייק.. אממ לא, הוא משרת בצבא כרגע. עסק משפחתי…״ אמרתי, לא ממש מתלהבת על לדבר עליו כרגע. ״לוחם ? הממ… סקסי״ היא חייכה והרמתי גבה אליה. ״את סוטה מארי, את יודעת את זה ?״ אמרתי צוחקת והיא צחקה גם היא. ״עזבי… אם אלך עליו זה בפירוש ירגיז את ג׳ולי ואני בהחלט לא רוצה לעצבן את הבוסית שלי״ היא אמרה והחלטתי פשוט להתעלם מהשיחה הזאת. לא אתן לכלום לבלבל אותי כרגע. בטח שלא כאן, כשזה רק אני והוא.. בלי שום הפרעות מהצד. אוי שיט זה הולך להיות ערב קשה…

************************

סוף סוף התצוגה הזאת נגמרה ואני לא מאמינה שבאמת נשארתי לצפות בה, ועוד יותר לא מאמינה שלג׳ייק הייתה הסבלנות להישאר יחד איתי. אני הייתי לוקחת מונית ומזמן בורחת.
״לאן אתה רוצה ללכת?״ שאלתי לא בטוחה מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו. מישהו בכלל יודע שהוא כאן איתי ? טרוי יודע..? הוא חושד בכלל על העבר שלנו ?

״בואי, אני מכיר איזה מקום״ הוא אמר וגרר אותי החוצה ובדיוק ג׳ולי עצרה אותנו. ״כבר עוזבים ?״ היא שאלה. העיניים הכחולות הענקיות שלה בהקו לכיוון ג׳ייק והשעיר הבלונדיני הנקי שלה הגיע כמעט עד הריצפה. היא מהממת. מוזר לי שהוא גדולה ממני בסך הכל בשנה אבל בכל זאת הבוסית שלי… אבל ככה זה עובד בעסקים האלה.

״כולם עוזבים ג׳ולי״ צחקתי כשהשאלה לא הייתה מתוכמת כל כך. היא הסתכלה מסביב וצחקה באי נוחות כשהבינה שכולם באמת עוזבים כשהתצוגה הסתיימה. ״כן.. נכון״ היא חייכה. ״רק רציתי להיפרד. אתה חוזר חזרה או שנשאר או… שמה ?״ היא שאלה את ג׳ייק. ״אני חוזר כשסוף השבוע ייגמר״ הוא ענה לה בחזרה, נשמע סבלני כמו שהוא תמיד.

״הא.. חבל״ הפנים שלה נשמטו כשבבירור לא שמחה לשמוע את החדשות האלו. ״יצא לי לראות אותך שוב ?״ היא שאלה עם החיוך הכובש והמרגיז שלה. היא ברצינות מתחילה איתו עכשיו ? חשבתי שיש שמועות שהוא החבר שלי או משהו ! לא שאכפת לי… או לא שאני רוצה שהשמועות יתפשטו. זה פשוט ש… שסתם לא הרגשתי בנוח לעמוד שם ולא להיות קשורה. ״אני בספק… אבל אולי אם אבקר שוב את אלנור״ הוא אמר ואיזשהו אות של ניצחון בלב היכה אבל שמרתי אותו בפנים. ״הא.. כן. טוב, נתראה״ היא חייכה חצי חיוך אבל בבירור רצתה להתראות איתו שוב. ״ביי אלנור״ היא חייכה אלי וחייכתי בחזרה לפני שג׳ייק לקח אותנו החוצה.

״לאן בדיוק אנחנו הולכים ?״ שאלתי כשאנחנו הולכים ברחובות פריז כבר לפחות 10 דקות. ״כשהייתי קטן נסעתי לכאן עם ההורים שלי, כשאחותי עוד הייתה רק בת 3 או משהו.. הגענו למקום הזה בטעות אבל הבטחתי לעצמי שאחזור אליו. אני לא יודע יש בו פשוט משהו מרגיע, ושעושה כיף״ הוא אמר כשהכניס אותנו דרך שער גדול ומרווח. כבר היה חושך בחוץ ונכנסו לתוך מן פארק יפייפה. כמו בסרטים והאמת שאהבתי את זה. האגם, הפנסים, הספסלים, הכל היה בסגנון מיושן כזה. אמא שלי הייתה אוהבת את זה..

״אני מבינה למה אתה מתכוון״ חייכתי כשהתיישבנו על אחד הספסלים שהיה מוקף בפרחים ועציצים.
״אז איך הולך לך כאן ?״ הוא שאל כשהסתכלתי מסביב על המקום הייפיפה ואז ישר אליו, מבינה שהוא כבר הסתכל עלי זמן מה. ״דיי טוב האמת, לא עוד הרבה זמן עד שאחזור חזרה אבל זה יעזור לי בשאר העבודות העתידיות שאולי יזדמנו לי.״ אמרתי לו פולטת את השאלה הבאה ממך בלי כוונה. ״אז מה אתה חושב על ג׳ולי ?״ למה לאזעזל שאלתי את זה ?

הוא הסתכל עלי והרים גבה. ״ידעתי שעדיין נשארת טיפוס קנאי. תמיד היית״ הוא אמר מסתכל בחזרה את האגם. ״מה?? לא אני לא ! אני שואלת כי עליה בתור הבוסית שלי ולא בתור אחת שרוצה להשכיב אותך מהרגע שנכנסת לאולם אפילו בלי לדעת את השם שלך״ אמרתי לא מרוצה בכלל מהשיחה שהתחילה כאן. הוא ישר הסתכל עלי מופתע וגרם ללב שלי לדלג על דפיקה. ״היא כן ידעה את השם שלי״ הוא אמר תגובה שבכלל לא צפיתי. כבר ציפיתי שהוא יתחיל לרדת עלי שוב שאני מקנאה או משהו.

״הא מזל, אז אני חוזרת בי עכשיו זה בסדר״ אמרתי כבר לא שולטת על מה שיוצא לי מהפה. ״למה שלא יהיה בסדר?״ הוא שאל מבולבל. יותר נכון משחק את עצמו מבולבל. הוא יודע טוב מאוד מה הולך כאן ואני לא אוהבת את זה. אני שונאת את המשחקים האלה. ״לא אמרתי שזה לא״ אמרתי לא מסוגלת אפילו להסתכל עליו, אבל יכולתי להרגיש את המבט עליו ולראות את החצי חיוך שלו מתרחב.

״התגעגעתי לדבר איתך״ הוא אמר עדין מסתכל עלי ולא ידעתי מה להגיב. ״למה כל כך התעקשת לבוא איתי ?״ שאלתי בכינות. ״כי ביום ראשון אחזור לבסיס, וסביר להניח שלא אראה אותך תקופה ארוכה. בסך הכל התגעגעתי ואני מנצל כל שנייה שלי״ הוא אמר גורם לי לרצות לחייך אבל התאפקתי להישאר רצינית.

״למה לא אמרת לי ?״ הוא שאל ולא הבנתי כל כך על מה הוא מדבר. ״לא אמרתי לך מה ?״ שאלתי מסתכלת עליו אבל הוא הסתכל בחזרה לכיוון הגשר מקדימה. ״שאת נוסעת, שקיבלת את העבודה… חשבתי שאני אהיה הראשון שתשמחי לספר לו״ הוא אמר וקיבלתי צביטה בלב, מה אני אמורה לענות לו ?
אחרי כמה דקות שלא עניתי כלום הוא הסתכל עלי, ואני עדיין חשבתי לעצמי. ״את לא יודעת או שאת לא רוצה לענות את התשובה ?״ הוא שאל כשהסתכלתי למטה לכפות הרגליים שלי. ״שנאתי אותך באותה תקופה ג׳ייק. היית מזעזע״ אמרתי בכינות.

הוא השמיט את הפנים במיידי. ״אני יודע, אני מצטער״ אמר והרגשתי את הלב שלי נמשך אליו. העיניים שלו בהקו לכיווני וכל הדם שלי זאם בגוף. זה לא יכול להימשך ככה יותר ! נמאס לי להיות בובת חוטים שהוא מושך ! ״אני לא יכולה להמשיך יותר..״ אמרתי אבל יותר לעצמי כשקמתי משם ורצתי לכיוון החדר. הוא קרא בשם שלי מספר פעמים אבל זה לא מה שיעצור אותי. רק רציתי מקלחת שתרענן אותי ושיגיע למחרת בבוקר כדי שהוא יוכל ללכת מפה כבר.

נכנסתי לחדר והתיישבתי על המיטה. נאנחתי חזק. אני לא יודעת מה קורה עם עצמי אבל זה משגע אותי. משגע אותי שאני לא מצליחה לשלוט בעצמי אני לא יכולה עם התחושה הנוראית הזאת יותר. פתאום גם ג׳ייק נכנס לחדר, יופי בדיוק מה שחסר לי. הוא היה מראה מבולבל מן הסתם והסתכל עלי מודאג.

״מה קורה איתך אלי?״ הוא שאל מתקרב אלי. ״כלום אני… אני סתם״ אמרתי לא רוצה לדבר איתו כרגע כל כך. ״זה משהו שאמרתי ?״ הוא שאל. ״לא זה לא משהו שאמרת״ אמרתי קמה והולכת לשירותים אבל הוא תפס לי ביד ועצר אותי. ״תפסיק !״ אמרתי מתחילה להתפוצץ על הכל. ״מה קורה איתך אלנור ?״ הוא שאל מבולבל. ״למה באת לכאן בכלל ג׳ייק?? אני לא יכולה להמשיך עם שינויי המצב רוח שלך! פעם אחת אתה נחמד ומתייחס אלי כמו אל אחות ופעם אחת מתעצבן עלי שהמשכתי הלאה ואז מתנצל על זה ! למה אתה עושה לי את זה??״ שאלתי עצבנית כשהשלכתי את היד שלי הרחק ממנו.

״אמרתי שאני מצטער מה עוד את רוצה שאעשה ??״

״שתלך מכאן!״ נפלט לי, ויכולתי לראות את הנפגע בעיניים שלו. ״אני חושבת שג׳ולי תשמח כשתבקש לישון אצלה הלילה כשלא יהיה לך איפה לישון״ אמרתי ולא הצלחתי להבין את הבעת הפנים שלו. ״אז על זה כל הסיפור ? ג׳ולי ?״ הוא אפילו חייל באיזשהו מקום. ״תעשה לי טובה ג׳ייק שנינו יודעים שהיא מצאה חן בעינייך!״

״את יודעת אולי ! וגם אם כן אז מה הבעיה בזה אלנור??״ הוא הרים את הקול מבולבל. ״אין שום בעיה בזה אתה מוזמן לצאת מכאן ולזיין כל בחורה שתפגוש ברחוב!״ הוא שוב תפס אותי אבל זזתי אחורה ממנו. ״אני זה שמזיין את בת דודה שלך או שאת את שלי?!״ הוא צעק. ״מה אכפת לך בכלל הרי אתה זה שזרקת אותי!״ התחלנו לצעוק אחד על השנייה כמו שני אויבים. אמרנו דברים איומים אחד לשנייה, דברים שאני לא חושבת שבאמת התכוונו אליהם.
״יודע מה ג׳ייק ?! אני לא מבינה בכלל למה אנחנו מנהלים את השיחה הזאת אני פשוט שונאת את כל מה שקשור אלייך אני שונאת או–״ השפתיים הרכות שלו הוצמדו לשלי בצורה הכי מפתיעה שיכלה להיות. מה לאזעזל קורה פה?

היידים שלי אוטומטית דחפו את החזה שלו אבל לא הייתי מסוגלת, ידעתי שאני רוצה. היידים העבות שלו התלפפו סביב המותניים שלי וקירבו אותי צמוד אליו. לא היה מקום אפילו לאוויר ביננו. הרגשתי את השפתיים והלשון שלי גורמות לראש שלי לרחף לגמרי. אני כל כך אוהבת אותו לפעמים על היזימות המוזרות האלה, והאמת, שזה היה התזמון המושלם.

הרגשתי את הידיים שלי מחליקות אל מתחת לחולצה שלו ומורידות לו אותה. לא הסכמתי להפסיק את הנשיקה לרגע. ידעתי שזאת תהיה טעות לשכב איתו, אבל לא היה לי אכפת עכשיו. זה כל מה שהתכוונו לעשות, וידעתי שאין שום דרך לעצור את זה.