כמו אח גדול, או קצת יותר מזה – פרק 30

***נקודת המבט של אלנור***

מצאתי את עצמי נגררת לשטויות של אמה וונסה כשלבשתי גופיה אדומה עם מן מספר עליה בנוסף נכנסתי לתוך גינס קצר. מצאתי את האולסטר הלבנות שלי שאיבדתי לפני שבוע והחלטתי להתאים אותם אלי. אני לא מתכוונת להשקיע יותר מדי בשביל המסיבה הזאת.. אני גם ככה לא הולכת להכיר שם אף אחד ולא מתכוונת להישאר שם לכל כך הרבה.
ישבתי על המיטה של אמה כשחיכיתי לפחות כבר שעה שהם יסיימו להתארגן.

"זה נראה בסדר בואו פשוט נלך כבר כדי שנוכל לחזור" צעקתי להן כששתיהן נדחסו ביחד בשירותים של אמה. "שנייה!" ונסה צעקה כשיכולתי לראות מזווית העין שלי איך היא מורחת מסקרה. אמה יצאה החוצה מהשירותים כשלבשה מכנסיים גבוהים עם קישקושים עליהם וסטרפלס לבן תחרה. "נועזת?" שאלתי אותה זורקת לה את הנעליים הלבנות שהיא ביקשה ממני. "מה רע במה שאני לובשת??" היא שאלה נפגעת והסתכלה על עצמה. "כלום" צחקקתי ונשכבתי אחורה על המיטה. בסוף אני אחליט פשוט לא ללכת וזהו.
"וונסה !!" צעקתי לה כשכבר התייאשתי. "אני באה אני באה!" היא התעצבנה. אה היא מתעצבנת?? איזה יופי…

"מה קורה איתך ועם טובי אלי?" אמה שאלה כשנעלה נעליים. "כרגיל.. אני עוד לא רוצה להתמודד איתו כרגע" אמרתי לא ממש מתלהבת על לדבר על זה. "הוא ממש מצטער.. את יודעת.." היא אמרה ונאנחתי. "בואי לא נדבר על זה, אוקיי?" ביקשתי והיא הנהנה.
"אז סיפרת לה כבר על טובי אני רואה" ונסה אמרה לאמה כשיצאה מהמקלחת ואני התיישבתי מבולבלת טיפה. "סיפרה לי מה?" שאלתי מסתכלת על אמה שהיה לה פרצוף נלחץ טיפה על הפנים. "סתם.. ונסה מתבלבלת טיפה" היא אמרה אבל אני יכולה לראות כשאמה משקרת.

"אמה" אמרתי והיא נאנחה. "מטומטמת" היא מלמלה לוונסה תחת הנשימה שלה ולונסה היה חיוך מתנצל על הפנים. "אמה! מה קורה בינך לבין טובי?? חשבתי שהנושא הזה נגמר כבר!" אמרתי מבולבלת על כך שאני לא יודעת כלום.
"זה כלום.. הנושא הזה נגמר כבר דיברנו על זה… זה סתם" היא אמרה ואני הרמתי גבה כבר מתחילה לאבד סבלנות. "אם את לא מספרת לי בדקה הקרובה אני קמה ויוצאת מהדלת הזאת" אמרתי לה והיא נאנחה. "זה סתם.. הוא בסך הכל בא אלי כמה פעם בשבועות האחרונים. זה היה סתם לדבר אני נשבעת… אני רק נהיינו לחברים טובים. הוא בסך הכל רצה מישהו לדבר איתו, במיוחד עכשיו עם כל מה שקורה בינכם… זה כלום אני נשבעת" היא אמרה ואני הרגשתי טיפה מעוצבנת רק בגלל שהיא לא סיפרה לי כלום וונסה אפילו יודעת!

"מה? למה לא סיפרת לי כל הזמן הזה??" שאלתי משתדלת שלא להרים את הקול. "בדיוק בגלל זה… ידעתי שלא תאהבי את זה. לא ראיתי את זה כמשהו כזה משמעותי אז פשוט דחיתי את זה… התכוונתי לספר לך בשלב כלשהו אבל פשוט חיכיתי שתשלימו. את יודעת שאין לך בשביל מה להתעצבן עלי" היא אמרה והרגשתי את עצמי נאנחת. היא צודקת.. גם אני לא הייתי מספרת לעצמי. סתם מרגיז שהחברה הכי טובה שלך מקבלת את כל הבכי של אח שלך הגדול כי את לא מדברת איתו כל כל..

"אני יודעת… אפשר כבר ללכת?" שאלתי. "לא עד שאראה חיוך על הפרצוף העקום הזה" היא אמרה ושתיהן חייכו אלי חיוך מלחיץ, שגרם לי לחייך אבל לגלגל עיניים תוך כדי. "בואו נזוז." היא אמרה וכולנ ויצאנו מהדלת.

*************************************************************************************

סוף סוף הגענו למקום. מוזיקה רועשת מתנגנת, נערים שיכרוים צועקים ומשתוללים והבס דופק על הקירות של הבית הענק והמפואר. אמה אמרה שידיד שלה הזמין אותה למסיבה הזאת ובהתחלה היא חשבה על בכלל לא ללכת אבל עכשיו יש לה הזדמנות והיא גררה אותנו איתה.

"עכשיו את מוכיחה לי שאת משוחרר" אמה צעקה כנגד המוזיקה ודחפה אותי לתוך הקהל המלא באנשים זרים שרוקדים, ויודעים מה? התחלתי לרקוד גם איתם. אני רק מוכיחה לאמה שהכל בסדר.. אני בסדר.
כל כמה דקות אמה חזרה אלי עם שוטים נוספים ולקחתי אותם. מתחילה להרגיש את הראש משתחרר. עבר איזה חצי שעה בסך הכל. ובכלל לא רציתי לחזור.

"איך את קוראת לעצמך" בחור שאל כשהוא הוריד את היידים שלו את התחת שלי. היה לו שיער שחור שהיה חצי מונח לאחור, עור טיפה כהה, עיני זית גדולות שהצליחו להדגיש את החולצה האפורה שלבש. הוא היה לגמרי סקסי.
אבל לא היה לו שיער בהיר ועיניי אוקיינוס, גומות עמוקות וחיוך מתוק עם העור הכי שרירי שאי פעם ראיתי… שוב ג'ייק..

"אלנור" צחקקתי כשהסתובבתי אליו ומצאתי את עצמי רוקדת איתו. נהנת מכל מגה שלו, איכשהו. "ואתה?" שאלתי.
"זה לא חשוב" הוא אמר בקול עבה, אבל לא טבעי. "רק תקחי את זה".

הוא התכופף אלי והצמיד את הפה שלו לשלי. הלשון שלי התחילה להעביר לי ארבעה כדורים סגולים ושתי קפסולות מלאות באבקה כחולה. בהיתי בו בעיניים גדולות. לפני שיכולתי לעצור את זה, הוא כבר סיים. "זה יגרום לך להרגיש טוב יותר".

עולה על קצות האצבעות שלי, הרגשתי את הלשון שלי עם שלו ובלעתי את הכדורים, מרגישה מן טעם מוזר חמוץ וטוב עובר לי בגרון יחד עם צמרמורת.
זה היה לגמרי מחוץ למעשים שלי, אני לא סוג ילדה כזאת שלוקחת דברים זרים מאנשים זרים וסומכת עליהם סתם ככה. הסתכלתי פעם אחרונה על הבחור שנשך את השפתיים שלו עם חיוך חצוף לפני שהרגשתי את עצמי מנשקת לו את הצוואר. הייתי בודדה..
ג'ייק עזב לקצה הארץ כדי להתחיל באימונים קשים. אפילו שדיברנו בכל רגע שהוא יכל מאז שהוא עזב, זה לא היה אותו הדבר.

"אל תעשי שום דבר טפשי אלנור, לפחות לא כשאני במרחק אלפי קלומטרים ממך".

"ועל ידי המילה 'טיפשי' אתה מתכוןן לשום דבר כייפי?"

"אם הכיף שאת מתכוונת אליו הוא סמים ואלכוהול, אז 100% כן."

"אתה כזה הורס מסיבות".

"ואת מושלמת. אל תהרסי את זה" הוא הגיב ברצינות לפני שניתק.

פתאום הזיכרון של השיחה הזאת היכתה בי והכל היה כל כך מטושטש…
הרגשתי את עצמי מחייכת אל הזיכרון הזה לפני שנמלטתי מהיידים של הבחור ישר אל הפנים של אמה. "מה לאזעזל את עושה?" היא שאלה, יכולתי לשמוע כעס בקול שלה.
היא הזיזה את המבט שלה אל הבחור הזה שהתחיל ללכת משם וחזרה אל הפנים שלי, העיניים הכחולות שלה השתנו לאפורות כמו אבן.
"העיניים של ג'ייק עושות את זה" אמרתי לעצמי לפני שאיבדתי שיווי משקל אל הכתף שלה והרגשתי פתאום מתוחה וקלה.

"אלנור, מה לקחת?" אמה שאלה לחוצה. "רק קצתת.. מה, את לא?" שאלתי מרגישה קלה כל כך. כמו נוצה. הרגשתי את העיניים שלי מתחממות כאילו קיבלו צבע חדש וגודל שונה.
"מי נתן לך את הסמים אלנור?"

"בחור אחד ממשש ממש נחמד שם מאחורה" אמרתי מעיפה את היד שלי לכיוון ימין, בנסיון לכוון על אותו בחור ספציפי שכבר לא היה שם, או שהוא היה?
"הוא אמר לי שזה יגרום לי להרגיש טוב יותר"

"ואיך את מרגישה?" היא שאלה מייצבת אותי דרך הכתפיים.

"מצויין אם את שואלת אותי". הגבתי בחזרה בצחוק לא מובן אבל אז הרגשתי הרגשה מוזרה בבטן כאילו הקפיצה אותי למעלה ולמעלה. "אני מרגישה טיפה בחילה בעצם" מלמלתי לפני שהרגשתי את עצמי נופלת על הריצפה.
"אלנור??" אמה שאלה כשהביטה בי מלמעלה, ופתאום כל הראשים כוונו אלי. כולם היו כחולים, או כתומים? ולכולם היה תאום פתאום ועין אחת… מה קורה כאן? צחקתי לעצמי. היא הקישה עם האצבעות שלה מול הפנים שלי בתקווה שאקום, אבל פשוט הרגשתי את העיניים שלי נעצמות כשהתחלתי לראות הכל שחור. שמעתי צעקות שאומרות לקרוא לאמבלונס והיה הדים של צעקות מכל מקום. אפילו מאנשים שלא זיהיתי את הקול שלהם.
הזמן עבר או שלא עבר ולא הבנתי מה קורה. הרגשתי זוג יידים על הצוואר שלי, וזוג יידים על הרגלים שלי מרימים אותי על מן מיטה.

"תתקשרי לטובי!" שמעתי את הקול של ונסה וניסיתי לפתוח חזק את העיינים כדי שאוכל להגיד להן לא לקרוא לו אבל לא הצלחתי לפקוח אותם, וגם לא לדבר. ניסיתי בכוח להזיז את הפה אבל הוא לא זז, הרגשתי משותקת. "לא, הוא יהרוג את שלושתינו! תחייגי לג'ייק! מהר!" היא הגיבה.

ג'ייק.

***נקודת המבט של אמה***

חייגתי הכי מהר שיכולתי לג'ייק כשאני וונסה עלינו יחד עם אלינור לאמבולנס שהתחיל לנסוע משם במהירות. הלב שלי דפק כל כך חזק באמת שבחיים לא נלחצתי ככה. "למה לאזעזל הוא לא עונה?!!" צעקתי על הפלאפון כשהועברתי לתא קולי אחרי מספר חיוגים. "הוא בצבא… שיט. תנסי שוב!" ונסה נלחצה גם היא ועשתה עבודה יפה מאוד בלהלחיץ אותי עוד יותר. חיגיתי שוב. שומעת קווים עוברים לי באוזן והתפללתי לקבל עונה. 'הגעתם למספר של..' "פאק" אמרתי מסתכלת על אלנור והלב שלי ירד לתחתונים. כמה אנשי האמבלונס הקישו באצבעות מולה וניסו לדבר אליה. "תני לי רגע!" ונסה אמרה לוקחת ממני את הפלאפון ומחייגת. "הא נכון כי עכשיו הוא יודע שזאת את מחייגת אז הוא יענה לך!" אמרתי מעוצבנת ולחוצה, והבנתי שהוא לא עונה לה כשהיא ניתקה בעצבים.

"שיט שיט שיט.." אמרתי מחפשת למי לחייג. גם אם ההורים שלה היו בארץ הם לא אופציה. וטובי יהרוג אותנו אם רק תדע שהיא השתכרה, אז שהיא מסוממת הוא בכלל יקבור את כולנו. הייתי חייבת לתפוס את ג'ייק. אני אמשיך לחייג אליו גם אם זה ייקח לי עד מחר.

חייגתי שוב את המספר שלו. וכמעט נישקתי את הפלאפון כששמעתי את הקול העבה שלו דרך הצד השני. "הלו?" הוא שאל מבולבל. "ג'ייק! זאת אמה" אמרתי מנסה להסדיר את הנשימות שלי כדי שאוכל לדבר. "אני.. אה- הבחנתי. מה קורה? אני טיפה פה באמצע ואם יתפסו אותי עם פלאפון אנ–"

"אלנור בדרך לבית חולים" אמרתי מחפשת איך לאזעזל אני מספרת את זה.

"מה?!" הוא צעק, משתיק את כל האנשים מסביב איפה שנמצא. "בבקשה אל תכעס. לשנייה אחת היא הייתה בסדר ואז-"
"מה קרה אמה??" ג'ייק אמר מנסה להיות סבלני, יכולתי לדמיין אותו מעביר את היידים בשעיר ועיניים ענקיות מלחץ. "היינו במסיבה בבית אחווה של ידיד שלי והשארתי אותה לבד לחמש דקות, אולי טיפה יותר… חזרתי ממזיגת שתייה והיא התנשקה עם איזה בחור אחד, בולעת ממנו כדורים שהועברו דרך הפה שלו. משכתי אותה הצידה כדי לשאול מה לאזעזל קורה אותה. היא הייתה כבר מעבר למסוממת, העיניים שלה היו אדומות והאישונים שלה היו בגודל של כדור באולינג מזדיין! היא אמרה שהבחור אמר לה שזה יגרום לה להרגיש 'טוב יותר' אבל אז היא התחילה להרגיש בחילה ולפני ששמתי לב היא נפלה על הריצפה ולא הגיבה וכמעא חשב–"

יכולתי להבין שג'ייק כבר לא מקשיב מאחר ששמעתי את צליל הניתוק וקיוויתי כל כך שהוא הספיק להקשיב לי עד הסוף.. "מה הוא אמר??" ונסה שאלה לחוצה ונאנחתי. "הוא ניתק. מה לאזעזל הוא יכול לעשות הוא נמצא באלוהים יודע איפה!" אמרתי עצבנית וקברתי את הפנים בתוך היידים כשלא ידעתי מה לאזעזל אני עושה עכשיו הכל באשמתי…