כמו אח גדול, או קצת יותר מזה – פרק 24

***נקודת המבט של אלנור***

התקשרתי לאמה.. אומרת לה לבוא כמה שיותר מהר. רציתי לחייג גם לונסה, ולספר להן ביחד. אבל ידעתי שקודם אני צריכה שיחה אחד על אחד עם אמה. "אל תלחיצי אותי. מה קרה אלה??" היא אמרה מבוהלת. "פשוט תבואי.. אוקיי?" אמרתי לה לא מתכוונתי לעשות מזה יותר מדי דרמה. "אני יוצאת" היא נאנחה ומיהרה להגיע. ישבתי בסלון משחקת עם הציפרוניים שלי וטובי התיישב ליידי מסתכל עלי בשקט והניח את היד שלו על הירך שלי לפני שליטף אותה לאט. בזמן האחרון טובי יותר מדי דואג לי.. אני לא יודעת אם זה בגלל שזאת הפעם הראשונה שהוא ראה אותי בוכה וזה חדש לו או שיש משהו מעבר… הוא כל הזמן ניסה להגיד לי משהו והפסיק באמצע וברח.. כל הזמן היה נראה אשם ומתוסכל ולא ידעתי שטובי עד כדי כך דאגנתי כלפיי..

"אני בסדר" חייכתי משקרת והוא חייך חיוך קל גם הוא. "אוקי.." הוא אמר ופתאום נשמעו דפיקות בדלת. "אני אפתח" הוא אמר ומיהר לדלת. הלכתי גם הוא אחריו, צופה בו פותח את הדלת מאחור. אמה עמדה בכניסה והיא וטובי פשוט עמדו שם אחד מול השנייה, לא אומרים מילה.. זה היה מוזר מצד אחד, אבל מצד שני יכול להיות שם דיברו אבל פשוט לא שמתי לב. אחרי שהם בהו אחד בשנייה לאיזה דקה הוא פשוט פתח את הדלת לרווחה בשבילה והלך משם לכיוון המטבח. אווקייי….

"היי.. אני כאן, מה קרה?" היא ישר נכנסה לחבק אותי ונראתה מופתעת למראה השיער שאסוף בגולגול מבולגן על הראש שלי והעיניים האדומות והפוכות מהחוסר שינה. "בואי" אמרתי לה גוררת אותה למעלה לחדר שלי. נכנסנו לחדר וסגרתי את הדלת לפני ששתינו התיישבנו על המיטה. "טובי גילה… עלי ועל ג'ייק.. הוא היה כל כך עצבני, היית צריכה לראות את הבעת הפנים שלו.." אמרתי מתחילה לחטוף פלאשבקים ממה שקרה והיא הקשיבה בשקט.
"בכל מקרה… לא בשביל זה קראתי לך לבוא.. רציתי לספר לך משהו אחר" אמרתי מחפשת את המילים של מה להגיד לה. הרגשתי שאם אספר לה אתחיל לבכות. שוב. מה קורה לי עם הרגשות האלה בזמן האחרון? אני רוצה שיעלמו..

"ג'ייק נפרד ממני.." אמרתי בשקט מסתכלת לה ישר לעיניים. היא נראתה מופתעת, לא כמו שאמרתי לה שטובי יודע. הפעם מופתעת באמת.. "מה? למה? מתי למה לא סיפרת לי אלי את רצינית? מה קרה בינכם??" היא נראתה מופתעת ולחוצה.
"לא רציתי לדבר על זה עם אף אחד… אני לא מרגישה ממש טוב בימים האחרונים.. אבל אני חושבת שזה סתם חום או משהו" אמרתי מרגישה את עצמי חלשה מתמיד. "אז תספרי לי עכשיו.. לאט ובלי לחץ.. כשתרגישי בנוח להתקדם תמשיכי. אני כאן.. מחכה" הוא אמרה מניחה את היד שלה על היד שלי. "הוא פשוט הגיע לבית ספר והכניס אותנו לכיתה, ופשוט ככה, אמר לי שנמאס לו.. החליט שנמאס לנו.." ככה פשוט המשכתי לספר לה את הכל. לא הרגשתי שבכי מתכוון להתפרץ, אפילו לא הייתי צריכה להילחם בזה כי זה מעולם לא הגיע. ככה כבר יותר טוב..

סיפרתי לה את כל מה שקרה מהסוף ולהתחלה, את כל הפרטים ומילה במילה ממה שזכרתי מהאירוע. היא הקשיבה בשקט ונראתה פגועה אפילו יותר ממני.
"אלי.." היא אמרה מחבקת אותי. "אני בסדר.. יש אנשים שיש להם בעיות גדולות כמו רעב או עוני.. אני לא יכולה לעשות דרמות בגלל בחור. זה טפשי מדי" אמרתי טיפוסית.
"אז מה אלי. אז זה הבעיות של אנשים אחרים.. זה לא אומר שבגלל זה אסור לך להרגיש שרע לך. כל אחד והבעיות שלו וכל אחד וגודלם… אין לך מה להדחיק" היא אמרה. היא תמיד יודעת מה להגיד. הנהנתי בשקט ופשוט ישבתי שם, חושבת על הכל.

"אלנור" אמה דיברה והסתכלתי עליה. "אני צריכה לספר לך משהו גם.." היא אמרה והסתקרנתי בשקט, מקשיבה לה. היא סיפרה לי הכל, על הבית חולים, על האקס, על הסם, והכי מפתיע, היא סיפרה לי על טובי. נשארתי טיפה בפה פעור, דיי מופתעת שזה קרה ואפילו טיפה נגעלת לחשוב על שניהם מתנשקים. זה אח שלי אחרי הכל… מוזר שזה בדיוק אני וג'ייק, רק שלי זה לא ממש מפריע שהחברה הכי טובה שלי ואח שלי התנשקו ושכל זה קרה בינהם.

"את כועסת..?" היא שאלה מפוחדת טיפה. "ממש לא אמה.. אני לא אח שלי. אני לא חושבת שזה מוזר. דברים כאלה קורים כל יום.. אנשים מרגישים, מתאהבים, עושים דברים שלא צפויים.. לאף אחד אין שליטה על זה, ואין פה חיפוש אשמים.." אמרתי לה והיא נראתה כאילו ירדה לה אבן מהלב. עכשיו זה מסביר את המבטים המוזרים שהם החליפו בכניסה.
"אז מה בעצם הולך בין שניכם.. היה אפשר לחתוך את המתח בסכין שם למטה" אמרתי מסוקרנת.

"כלום לא קורה.. לא יכולתי לעשות את כל זה מאחורי הגב שלך. אמרתי לו את זה והוא התעצבן טיפה, מאחר שזה מה שאת וג'ייק עשיתם בהתחלה.. הוא לא קיבל את זה יפה כל כך, הוא אפילו חושב שזה סתם תירוץ ואני לא מרגישה אליו כלום וסתם לא נעים לי ממנו.." היא אמרה.

"ואת כן מרגישה אליו משהו, או שבאמת חיפשת תירוץ?" שאלתי והיא לא נראתה כאילו היא יודעת כל כך מה לענות. "אני לא חושבת שזה יעבוד… אני לא יודעת למה אבל משהו עוצר אותי מללכת על זה.. אני חושבת שפשוט אשאיר את זה ככה… בסוף זה יעבור לו והוא יתחרט. העיניינים סתם יהיו מביכים אם זה לא ילך" היא אמרה והחלטתי לקבל את ההחלטה שלה. כל עוד היא יודעת שזה בסדר מבחינתי, היא יכולה לבחור מה שתרצה לעשות. חייכתי והנהנתי. מקבלת את ההחלטה שלה..

"אז את מתכוונת לדבר מתישהו עם ג'ייק על זה?" היא שאלה אותי ונאנחתי. "אין על מה לדבר אמה.. הוא עשה את הבחירה שלו, ואני לא יכולה להתחנן בפניו להמשיך לצאת איתי.. אני גם לא רוצה ו-או מתכוונת לעשות את זה. הייתי סתם אדיוטית שנכנסתי לכל הסיפור הזה.. בכל מקרה אין לי מה לחפש אצלו יותר. לא רק שהקשר הזוגי נגמר ביננו, גם הקשר שהיה מעבר נגמר" אמרתי והיא הנהנה והבינה.