כמה סיפורים (:

טוב, אז יש לי בלוג בישראבלוג, ויש לי שם סיפורים שכתבתי שאני ממש אוהבת אותם (:
אז החלטתי להביא כמה סיפורים משם ותגידו לי מה דעתכם (:

-סיפור ראשון-
שם הסיפור: "לב שבור"
http://www.youtube.com/watch?v=JXmUYdOVJtc
היא הסתכלה עליהם, דמעה זלגה על לחייה. היא לא האמינה, שדווקא הוא, זה שהיא כל כך אוהבת ומעריכה, יבגוד בה.
הוא אחז במותניה, והיא מוללה את שיערו באצבעותיה, מבלגנת אותו לגמרי.
הוא התחיל לפתוח את כפתורי חולצתה , מנשק אותה נשיקות קטנות בצווארה.
היא עמדה שם, בוכה, מסתכלת על אותה הנערה גונחת בהנאה, נהנת מכל רגע.
והוא, בכלל לא שם לב שהיא שם, מסתכלת עליהם, בוכה וסובלת. כל שנייה שעוברת, והכאב רק מתעצם.
ולמה כאב לנערה יותר מכל בגידה רגילה? למה היא כל כך נפגעה, וכל כך רצתה לברוח משם באותו הרגע?
התשובה הייתה פשוטה, הוא שכב עם החברה הכי טובה שלה, זאתי שהיא סמכה עליה יותר מכל.
ואז הנער פקח את עיניו, ומראה כל כך כואב נגלה לעיניו. היא עמדה שם, בוכה, מרגישה כל כך נבגדת, כל כך פגועה.
"אמה" אמר בשקט. באותו רגע, נופר הסתובבה. לעיניה נגלתה חברתה הטובה ביותר, בוכה בכאב.
"אמה, זה לא מה שאת חושבת!" היא אמרה מיד. אמה הסתובבה ויצאה מהחדר, יורדת במדרגות ויוצאת מהבית.
הכאב היה בלתי נסבל. היא לא האמינה, שדווקא הוא, דווקא סהר בגד בה.
היא חשבה שהוא אוהב אותה, מכבד אותה. היא לא חשבה שהוא יבגוד בה, ובטח שלא עם חברתה הכי טובה.
היא רצה, הראש לא חשב, רק הרגליים פעלו במרץ, רוצות להגיע למקום לא ידוע.
היא כל כך נפגעה, כל כך כעסה.
לפתע הרגליים עצרו, והיא גילתה שהיא נכנסה לרחוב צר ונטוש.
קבצנים עמדו בצדדי הרחוב, אנשים שרקו לעברה מכל עבר. ולה לא היה אכפת, היא הייתה שבורה.
באותו הרגע, הרגליים חזרו לפעילות והלו לרוץ שוב. בעודה מתחילה לזהות את האזור בה היא נמצאת, יד מוכרת נחה על כתפה. היא סובבה את ראשה במהירות וראתה אותו, עומד שם וזיעה על מצחו.
"אמה, מה עובר עלייך? לאן ברחת ?" הוא שאל בדאגה. "איך אתה מעז בכלל לדבר איתי? אחרי מה שעשית לי! אני,אני פשוט לא מבינה אותך!" היא בכתה.
"זאת הייתה טעות! רק טעות! אין לי שום רגשות כלפיה, זה היה רגע של חולשה. אני אוהב רק אותך, את צריכה לדעת את זה!" אמר. "לא עושים טעויות כאלה" אמרתי בקור.
"היי, מאמי, תסתכלי עלי. אני אוהב אותך, רק אותך, בסדר?" אמר ואחז בפניה.
"אל תיגע בי, אל תדבר איתי, ואפילו אל תסתכל עלי" אמרה בקור, הסתובבה, והלכה משם.
היא ידעה שהיא עשתה את הדבר הנכון. אם הייתה נשארת איתו, הוא היה פוגע בה יותר, הרבה יותר.
היא הייתה ילדה עם לב שבור.

-הסוף-

-סיפור 2 –
שם הסיפור:היא, הוא, ומה שיש בניהם.

היא צחקה והוא נישק את מצחה.

"אתה חייב להפסיק עם זה!" אמרה בכעס מדומה.

היא חטפה את היומן מידו וסגרה אותו בטריקה קטנה . "את לא נותנת לי אפילו לקרוא קטע קטן?" אמר ועשה עצמו נעלב. "היית ילד רע היום" אמרה "לא מגיע לך" צחקה. "אבל אמא!" אמר במבט מתחנן.

היא צחקקה ונתנה לו מכה קטנה על הכתף.

הוא שם את ראשו על בטנה העגולה. "מתי כבר הקטנצ'יק יצא?" אמר וליטף את ביטנה.

היא הייתה בת שבע עשרה, בחודשה התשיעי להריון. "זה יכול לקרות בכל רגע"

אמרה וחייכה חיוך חושש. הוא שם לב למבטה החושש וליטף את לחייה.

"היי, אני פה איתך. ועד שאת לא יוצאת מהחדר לידה אני אהיה שם, כי תצטרכי מישהו ללחוץ לו על היד, לא?" שאל וקרץ לה. המתח שסרר בפניה נעלם מעט.

לפתע איימי (הנערה) החלה להתנוענע בחוסר נוחות.

פניו של ג'ו (הנער) נהיו רצניות. "איימי מה קרה?" שאל בדאגה.

"כואב… צירים.." אמרה, אנחות כאב יצאו מפיה.

ג'ו הרים אותה בזריזות ונשא אותה למכונית שלו.

"איימי תנשמי יפה שלי, הכל בסדר" אמר והדגים לה איך לנשום.

איימי עשתה את מה שאמר לה ונרגעה מעט.

הם הגיעו לבית החולים והאחיות הביאו במהרה כיסא גלגלים.

הביאו אותה לחדר והשכיבו אותה במיטה.

ג'ו התיישב לידה ועזר לה לנשום ולהרגע. בשעה 1:23 החלה איימי ללדת.

הרופא נכנסה. "אני רואה פתח, הראש מתחיל לצאת." אמר הרופא.

לפתע באו כמה אחיות ואמרו לה ללחוץ "אהההההההההההההה" צרחה בכאב.

לאחר שהילד היה בחוץ. רחצו אותו ונתנו לאיימי להחזיק.

"יפה שלי.. אני כל כך גאה בך. תראי איזה דבר יפה ילדת לנו" אמר ג'ו, בעודו מלטף את פניה ברכות.

" אני כל כך שמחה שזה כבר מאחורינו!" אמרה בהקלה.

"גם אני יפה שלי, גם אני" אמר.

ג'ו היה גדול מאיימי בשש שנים. הם התאהבו במט ראשון.

לא היה אכפת להם הפרש הגילאיים הגדול.

לאחר יומיים, הלכו לבית שלהם, כי ההורים לא תמכו בדבר.

הם חזרו הבייתה מאושרים, מחייכים, ועם ילד חדש, שקראו לו פיטר.

-סיפור 3 –
שם הסיפור:אהבת נעורים

היא הסתכלה עליו באכזבה.
"אני לא התכוונתי. את חייבת לדעת את זה" אמר, מתחנן שתסלח לו על המעשה המטופש שעשה.
"אני לא יודעת כלום!" צעקה בתסכול. היא לא האמינה שהוא נישק את אותה הבחורה שניגשה אליו במועדון.
ועוד אחרי שיצא ביציאה ש : "עם מקל לא הייתי נוגע בה!" 'כן, בטח' חשבה לעצמה קים ואספה את שיערה לקוקו מרושל.
לבכות בגללו? היא לא. היא ידעה שאם עד עכשיו לא בכתה, מדוע שתתחיל עכשיו?
היא לא בכתה שהוריה עזבו אותה לבדה, אז בגלל אותו נער טיפש תבכה?
"בבקשה, רק תקשיבי למה שקרה"אמר הנער והתקרב אל קים.
"דין, תעזוב אותי" אמרה בכעס וקמה ממיטתה.
"אבל-" "לך!" צעקה והצביעה על הדלת הפתוחה לרווחה.
דין הנהן בעצב ויצא מהחדר בשקט.
בת שבע עשרה הייתה קים, החדר לא היה חדרה שלה בלבד, אלא חלקה אותו עם עוד כמה בנות.
בית היתומים היה מקום מפלט בשבילה.
היא הסתכלה על החדר הריק מאדם, ונשכבה על המיטה הקשיחה, שהייתה רגילה אליה מגיל 12.
היא בהתה בתקרה הלבנה, המחשבות התרוצצו במוחה.
דין היה הנשיקה הראשונה שלה, הפעם הראשונה שלה, החבר הראשון שלה.
שלוש שנים היו ביחד, מגיל 14.
באותו היום של המועדון, הרשו לקבוצת הבוגרים לצאת בפעם חד פעמית.
קים התנגדה לרעיון של לצאת למועדון, אך חברתה הטובה ביותר, מיילי, הכריחה אותה.
קים נאנחה וקברה את פניה בכרית, עיניה נעצמות לאט לאט.
ולאחר דקות אחדות, שקעה בשינה עמוקה………………. (:

ועכשיו, אחרי שלושה סיפורים, קבלו פרק אחד שמאוד אהבתי.
זה פרק שרשמתי בו גם בשפה גבוה מאוד.
קבלו אותו (:
———————————————————————————————————–

אהבה נסתרת / פרק ראשון.

"קבלו אותה,הנסיכה אמיליה" אמר הכרז.
אמילי ירדה במדרגות השיש וחייכה לכולם.
מוסיקת וואלס החלה להתנגן באולם הנשפים הגדול.
כל איש לקח את אשתו לסיבוב ריקוד , והנערים אשר נוכחו באולם, ביקשו לרקוד עם אחת מן הנערות הנאות.
אמילי, לא אהבה לרקוד. כל כך הרבה הצעות דחתה.
"אמיליה" קראה אמה. "כן אמא?" שאלה אמילי. "ארוסך הגיע"
אמרה אמה בהתרגשות. "ארוסי…" אמרה אמילי בעצב.
לארוסה של אמילי קראו ויל. הוא היה גדול מאמילי בארבע שנים.
אמילי הייתה בת שמונה עשרה והוא בן עשרים ושתים.
ויל היה בחור גבוהה, שיערו בהיר, וגופו שזוף וחסון. אך אמילי לא אהבה אותו כלל.
לדעתה הוא היה בחור יהיר, מגעיל, ושחצן.
אמילי החלה פוסעת אל עבר שולחן המשקאות החריפים.
היא לקחה בידה כוס יין משובח וישן ושתתה אותו בלגימות קטנות.
"הנסיכה אמיליה" שמעה קראה קול קורא מאחוריה.
"ויל." אמרה באדישות. "אנא, אמילי" אמרה , קדה קידה קטנה, וחזרה לשתות את היין.
ויל נעמד לצידה ולקח לעצמו משקה חריף. "עוד שבוע החתונה" חייך חיוך מרוצה.
"כן" אמרה בקצרה והחלה צועדת אל עבר המדרגות.
"לאן?" שאל ויל ותפס בידה. "לחדרי, אני עייפה מאוד מערב זה, אלך לנוח" אמרה אמילי.
ויל חייך חיוך מתגרה ושיחר את ידה. אמילי עלתה במדרגות בפנים חמוצות.
כאשר הגיעה לחדרה, החליפה את השמלה המציקה והכבדה, קלעה את שיערה הארוך והכהה לצמה, ונשכבה על המיטה. לאחר כמה שניות, נרדמה.

אמילי התעוררה, פוקחת את העיניים באיטיות.
"הנסיכה אמיליה, ארוסך מחכה לך למטה" אמרה המשרתת הצעירה.
אמילי פקחה את עיניה באותה השניה ששמעה את המילה 'ארוסך'.
"אני אתרגן וארד מיד, אנא לכי טפלי בילדייך גברתי, קחי לך יום חופש" חייכה אמילי.
המשרתת חייכה. "תודה רבה גברתי, אך העבודה מרובה, ומי אם לא אני יעשה אותה?" אמרה המשרתת.
"אל תדאגי נא, קחי לך יום חופש והביאי הנה אלי את אבי" אמרה אמילי בחיוך.
אבי הייתה משרתת בת גילה של אמילי, והן היו חברות טובות לכל דבר.
"תודה לך נסיכתי. שיהיה לך המשך יום טוב" אמרה המשרתת, קדה קידה, ויצאה מהחדר מאושרת.
אמילי קמה ממיטתה הנוחה והגדולה ונכנסה לאמבטיה המפוארת.
היא שקעה בתוכה ונהנתה מכל רגע. אמילי אף פעם לא אהבה את כל היחס הזה. היא אף פעם לא אהבה להיות נסיכה, מישהי שכולם תלויים בה. גם לא אהבה את השידוכים שאמה עשתה לה כל פעם מחדש, אמילי התנגדה בכל תוקף.
ועכשיו, היא יודעת שזה לא משחק. היא כבר בת שמונה עשרה, ואין לה ברירה, הפעם לא תוכל לסרב.
פעמים רבות אמילי חשבה על לברוח לכפרים אחרים, או לעיר הגדולה. אבל ידעה שתתגעגע לאמה ולאביה מאוד.
בעודה שקועה בהרהוריה, אבי נכנסה לחדר המקלחת.
"שוב את שקועה במחשבות?" שאלה וחייכה חיוך גדול. "או.. שלום אבי, מה שלומך היום?" שאלה בחיוך ויצאה מהאמבטיה. אבי הגישה לה מגבת ואמילי התעטפה בה. 
"הכל טוב נסיכתי, מה איתך?" שאלה אבי. "אוו… שלומי טוב. ואנא אבי, הפסיקי לקרוא לי נסיכתי, אני אסתפק באמילי" אמרה בחיוך ושתיהן יצאו מחדר המקלחת. אבי הוציאה שמלה בצבע סגול לילך מחדר פרטי הלבוש של אמילי.
"נעלי סירה סגולות בהירות יתאימו לזה, אמילי?" שאלה אבי ויצאה מחדר פרטי הלבוש עם השמלה.
"בוודאי, זה יהיה נפלא" חייכה. בעוד אמילי לובשת את השמלה העדינה אמרה אבי "שמעתי שארוסך מחכה לך, את מחבבת אותו?" אמילי החמיצה פנים. "כלל לא, לפני דעתי הוא יהיר ושחצן. אינני מרוצה מנישואינו כלל" אמרה בעצב.
"טוב.. אז בהצלחה." אמרה ויצאה מהחדר
———————————————————————————————————–
אז לסיכום, רציתי שנעשה הצבעה וכל אחד יגיד איזה סיפור הוא הכי אהב או הכי התחבר אליו. עכשיו אני ירשום את הסיפורים עם המספר שלהם, ואתם תכתבו בתגובות את המספר, ואם בא לכם, אפילו כמה מילים על הסיפור. או מה אפשר לשפר.
אז הנה:

לב שבור-1
———————————————————————————————————–
היא הוא ומה שיש בניהם-2
———————————————————————————————————–
אהבת נעורים-3
———————————————————————————————————–
ואם הכי אהבתם את הפרק, מאהבה נסתרת – 4
———————————————————————————————————–
אוהבת אתכםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם