כל כך שונים – פרק 6 :

נקודת מבט אלידור:
" חשבת שאתה לא תראה אותי יותר , אה ? " הוא אמר בגיחוך ואחז בידיו בגדר הפנימייה.
– " מה אתה עושה פה ? " החזרתי לו בשאלה.
" אייאייאיי אוחנה… לא יפה התרגיל שעשיתם לי , למרות שהוא היה עלוב וכל כך צפוי – שאפו . " הוא אמר ומחא כפיים.
התעצבנתי.
התקרבתי אל הגדר ותפסתי אותו מהחולצה.
חשבתי על אליאב (אחי הגדול) , על מה שהוא עשה לו , איך הוא לא ריחם עליו , איך הייתי ילד מטומטם … הדקתי את האחיזה בו.
עברה בי צמרמורת.
ברגע האחרון שחררתי , לא יודע למה .
הוא חייך .
" אתה תמיד תישאר אותו פחדן שהיית אז .. " הוא לחש והסתכל לי בעיניים. הרגשתי דקירה בלב .
הוא לקח צעד אחורה ואז הסתובב והלך .
רצתי לחדר של המנהל , לא רציתי לחכות עוד דקה אחת אז פרצתי לחדר שלו .
" וואוו נינג'ה בוי תירגע… תדפוק לפני , לשם מה בנינו כאן דלת?! " המנהל קם .
ראיתי את הילדה הזאת שגרה חדר לידי .
" חכה חמש דקות בחוץ ואז תיכנס " הוא הוסיף וסימן לי ללכת .
– " אין חמש דקות אני צריך לצאת הבית השבת הזאת " אמרתי ישירות .
" ק…קרה משהו ? " הוא שאל. שתקתי.
– " לא , פשוט…" מילמתי.
" כן ? " הוא זירז אותי. הילדה ההיא בחנה אותי בעיניים שלה.
– " אני חייב לצאת כוסעמק , לא יכול להגיד לך את הסיבה! " התעצבנתי.
" חייב? חייב כמו הפעם שביקשת לצאת ובסוף סיימת את הערב בתא המעצר? או חייב כמו הפעם שביקשת לצאת ונתפסת נוהג בשכרות? " הוא התחכם .
– " יוצא או לא ? " נתתי לו עוד הזדמנות.
" אני מצטער אלידור . אך מאחר והשבת הזאת היא הראשונה …. " קטעתי אותו.
– " לך תזדיין " טרקתי את הדלת ויצאתי.
התקדמתי במהירות החוצה ואז ראיתי את אורטל עומדת מולי.
" היי חתיך " היא אמרה והתקרבה אליי.
– " לא עכשיו " סיננתי אותה והמשכתי ללכת.
" חשבתי אולי תבוא אליי לחדר ו…. " היא התחילה להגיד.
– " חלאס יחופרת , אין לי כוח אלייך. ואל תעקבי אחריי! " הרמתי את הקול.
הלכתי למחששה וראיתי את דנינו.
הדלקתי סיגריה ואחכ הוצאתי סיגריה שנייה.
בלי ששמתי לב נשארה לי סיגריה אחרונה בקופסה.
– " זמנים קשים אחי אה ? " הוא אמר.
" אתה חייב לעזור לי " אמרתי וכיביתי את הסיגריה.

נקודת מבט של שירה :
הדברים על שולחן המנהל רעדו כשהדלת נטרקה בחוזקה.
הסתכלתי עליו.
" זה אלידור , יהיה בסדר אל תדאגי " הוא פנה אליי בניסיון להרגיע את עצמו תוך כדי שהוא מסדר את עניבתו.
" אז… איפה היינו ? " הוא נרגע.
– " לא .. לא משנה , רציתי לשאול איפה הקפיטריה אבל … " קמתי מהכיסא והתקדמתי במהירות אל הדלת.
– " תודה המנהל עזרת לי מאוד " אמרתי ויצאתי מהחדר.
" אבל לא עניתי לך ! " שמעתי אותו צועק.
עליתי לחדר שלי.
סוף סוף הוא מוכן! המיטה שלי הגיעה , הארון הוחלף בהזזה , חדר השירותים והמקלחת שופץ ואפילו אבא הזמין לי ג'קוזי! נשאר רק לצבוע את הקירות… טוב , את זה אני יכולה לעשות .
שכבתי על המיטה ונמנמתי קצת.
*
צלצול האייפון העיר אותי. כבר ערב.
ערן הופיע על הצג.
" אהובי! " קראתי בחיוך .
– " יאו איך התגעגעתי לקול שלך … מה קורה ? איך בבית החדש ? " הוא שאל.
" את האמת אני לא הכי בבית , נרשמתי לפנימייה. וכן אני יודעת שזה הזוי " אמרתי.
– " את? פנימייה? " שמעתי אותו צוחק מהקו השני.
" כן כן , אבל לא תאמין אני דווקא שורדת… " אמרתי וסיפרתי לו על החדר שלי.
– " נשמע שאת ממש מסתדרת … מתי הלימודים מתחילים? " הוא שאל.
" כנראה שיום ראשון. בשישי אין פה לימודים. " אמרתי ושמעתי דפיקות בקיר ממול.
אחת אחרי השנייה.
נצמדתי אל הקיר ושמעתי שזה בא מהחדר הסמוך.
" ערנצ'ו אני אדבר איתך " אמרתי וניתקתי.
יצאתי מהחדר והדלת בחדר הסמוך הייתה פתוחה.
הצצתי וראיתי את אלידור דופק את הראש בקיר.
" היייייי!! מה עובר עליך?! " צעקתי.