כל כך שונים – פרק 5:

" זהו , את יכולה ללכת. אני מקווה שהכללים ברורים לך , במיוחד לנוכח האירוע שקרה היום … " המנהל סוף סוף סיים לדבר .
קמתי מהכיסא ובאתי לצאת מחדרו .
" שירה " שמעתי אותו קורא .
הסתובבתי.
הוא פתח את אחת המגירות ואמר: " הנה מפתח לחדר שלך " והגיש לי אותו .
– " חדר שלי ? " התרגשתי. חשבתי שאצטרך לחלוק חדר עם מישהי.
" כן , בגלל שאת חדשה ואין לי חדר פנוי להכניס אותך אליו , זכית בו " הוא אישר את מחשבתי.
" קומה 2 דלת מספר 583 , בהצלחה יקירה " הוא הוסיף בחיוך .
הלכתי אל מבנה המגורים ונכנסתי למעלית . לחצתי על קומה 2 אבל אז ראיתי דרך המראה רגל עוצרת את המעלית.
נכנס בחור עם שיער חום , מארינס , עיניים בגוון חום-ירוק דבש , זיפים ושפם קטן. לבוש בחולצת טריקו לבנה וג'ינס.
הוא בחן אותי בקפידות מכף רגל ועד ראש. הסתכלתי עליו , לא מבינה.
" יש בעיה ? " התעצבנתי.
– " שום בעיה " הוא ענה.
" אז תעיף תעיניים שלך " הרמתי את הקול.
הוא רק גיחך ויצא כשהמעלית נפתחה.
עברתי בין החדרים , 935 , 170 , 462 , וואו . מספר החדרים פה כל כך מסודר.
התקדמתי אל המשך המסדרון וראיתי , חדר 583.
פתחתי את הדלת וראיתי חדר אחר משציפיתי.
ארון עם שתי דלתות שבורות, מיטות קומותיים, חלון עם סורגים. פתחתי דלת בתוך החדר וראיתי מקלחת עמידה. אתם קולטים?! ועוד בלי ווילון!
" אחלה פנימייה אבא…. " מלמלתי.
*
נקודת המבט של אלידור:
בוקר יום שישי.
מה הרעשים האלה על הבוקר?!
פתחתי את החלון וראיתי איזה אחד קודח בחלון של החדר שליד.
" הלו גבר , מה קורה פה? " שאלתי.
– " שיפוצים קטנים " הוא ענה והמשיך לקדוח.
" בואנה אתה מודע לזה שאף אחד לא גר שם? " שאלתי.
– " כבר לא " שמעתי מישהי צועקת.
הלכתי אל החדר השני ונכנסתי אליו, ראיתי את ההיא מהמעלית.
– " אה חמוד מה ניראה לך שאתה עושה בדיוק? " היא שאלה שניתקתי את החשמל מהארון.
" את לא תעירי אותי בשש בבוקר בגלל השיפוצים הקטנים שלך " אמרתי.
– " אבל עכשיו 12 בצהריים!! " היא צעקה.
הייתה שתיקה.
" אז אל תקראי לי חמוד " אמרתי וטרקתי את הדלת שיצאתי.
חזרתי לחדר ושמעתי את המקדחה ממשיכה לקדוח.
– " אמן תיפול מהסולם יא בן של זונה! " צעקתי לקודח הזה מהחלון וחזרתי למיטה בניסיון לישון, לא הצלחתי.
כוסעמק למה זה מרגיש כאילו כל הלילה לא ישנתי?
האייפון צלצל. אבא.
" אלידור שומע?! " זאת הייתה אלינור, אחותי.
– " שומע שומע " עניתי בעייפות.
" אתה חייב לבוא היום הביתה, צצה בעיה " היא אמרה בחרדה.
– " קרה משהו? " זינקתי מהמיטה.
" רק תבוא " היא אמרה וניתקה.
יצאתי מהחדר אל המחששה בחוץ, היא הייתה ריקה.
הוצאתי סיגריה והתחלתי לעשן.
ישבתי שם איזה כמה דקות ואז אורטל הגיעה.
" אה הנה אתה, הייתי אצלך בחדר ולא היית.." היא ישבה עליי ונישקה אותי.
" ישנת טוב ? " היא גיחכה והדליקה סיגריה.
– " מה הקטע הזה עכשיו? ישנתי חרא… " לקחתי עוד שאכטה.
" הייתי איתי כל הלילה… כבר שכחת? " היא שאלה והסתכלה עליי. ראיתי שהיא חיכתה לתשובה.
וואלה לא זוכר כלום מאתמול.
– " איך אפשר לשכוח תגידי לי? " עניתי לה והיא התקרבה לנשק אותי.
ניצלתי מזה.
" טוב יאלה אני צריך לזוז " אמרתי והיא קמה.
– " לאן? " היא שאלה.
– " ידעתי שיהיה קל למצוא אותך " שמעתי קול מוכר מאחוריי .
הסתובבתי .
פאק .
" עופי מפה אורטל " אמרתי לה, לא הזזתי את העיניים ממנו.
– " אבל אלידור… " היא אמרה בשקט.
" עופי מפה !!! " צעקתי .