כל כך קרוב אך כל כך רחוק פרק -2-

אנשים עשיתי את הבגרות בראזרחות!!! וואאאאאאאאאההההההההההההה!!
והיה קצר והיה לי נס.. ואני אספר אחכ לאחר שהוא יאשר…

פרק -2-

מיכל ישבה על הספה בביתה בשעת ערב, הוריה כבר יצאו לחתונה והיא נשארה להשגיח על הקטנים, לאחר כמה דקות היא החליטה להתקשר לרבקי, היא חיכתה מספר שניות עד ששמעה קול גבר עונה, "הלו?"
"שלום, אפשר לדבר עם רבקי?" שאלה מיכל.
"עם מי אני מדבר?" זיהתה מיכל את קולו של חן.
"חן, אני מזועזעת, זאת מיכל, איך אתה לא מזהה, אני ממש פגועה עכשיו!"
היא שמעה את חן צוחק. "מה שלומך?"
"לא יודעת יכול להיות יותר טוב, מה איתך, חורש למבחנים?"
"פחות או יותר. את רוצה לדבר עם רבקי, נכון?"
מיכל הנהנה בראשה ושקלטה שהוא בכלל לא יכול לראות אותה אמרה, "כן," הוא העביר את השיחה וכעבור רגע שמעה מיכל את קולה של רבקי.
"הי, מה נשמע?"
"לא יודעת, אני.. משעמם לי וחשבתי לדבר איתך," אמרה מיכל.
"נהדר, כי אני ממש רציתי לדבר איתך חשבתי לעשות מסיבת פיג'מות אצלי בבית, מתאים לך?"
מיכל חייכה ואמרה, "כמו מסיבת הפיג'מות שעשינו בפעם הקודמת ובסוף כולם נרדמו בשתיים עשרה?"
רבקי צחקה כשנזכרה במסיבת הפיג'מות הקודמת ואמרה, "לא.. עכשיו אני אוודא שנשאר ערות כל הלילה.. יהיה צחוקים מה את אומרת?"
"אני חושבת שזה אחלה רעיון, למה לא?"
רבקי חייכה ואמרה, "אני יודעת שאני גאון."
"ו- גם נורא ענווה."
רבקי חייכה והתחילה לדבר על העניינים שקרו בכיתה. כעבור כמעט שעה מיכל הבחינה ביונתן, אחיה הקטן עומד מחוץ לחדרו משפשף את עיניו בעייפות.
"אני חייבת לנתק, נדבר מחר?"
רבקי צחקה ושאלה, אח שלך התעורר?"
מיכל לא הייתה צריכה לשאול איך היא יודעת במקום זאת אמרה, "תזמיני את הבנות שאת רוצה, נדבר מחר. בי," והיא ניתקה את השיחה.
היא לקחה את ידו של יונתן והובילה אותו למיטה שלה. היא סיפרה לו סיפור קטן וכעבור כמה זמן הוא נרדם.

"מיכל, קרה אסון!" אמרה רבקי בהיסטריה ברגע שנכנסה לכיתה.
"בוקר טוב גם לך," אמרה מיכל בחיוך.
"תשכחי מזה," אמרה בעצבים. "אימא שלי אמרה שאם אני רוצה מסיבה אני חייבת שחן יהיה בבית, כי היא לא סומכת עלינו."
מיכל הרימה גבה ורבקי אמרה בכעס, "אל תרימי לי גבה! זה נורא. זה מה שחסר לי אידיוט בבית מלא בבנות!"
מיכל חייכה ואמרה," כן זה באמת יהיה מוזר. נו, אז כבר הזמנת את הבנות?"
רבקי הנהנה בעצבים ואמרה, "טוב, חוץ מהבעיה הזאת שאותה את תפתרי אנחנו-"
"רגע למה אני?!" שאלה מיכל מופתעת ומבולבלת בו זמנית.
"כי משום מה, אח שלי איכשהו מצליח להשתכנע כשאת מדברת איתו, אז את תדברי אתו." ולמחשבה זו רבקי פתאום נרגעה.
היא חייכה אל מיכל במתיקות ואמרה, "אז אל תשכחי, את באה אלי היום, תדברי עם חן ונעשה כמה סידורים לקראת המסיבה."
הצלצול נשמע לפני שמיכל הספיקה להגיב ולאחר כמה דקות המורה נכנסה והשיעור התחיל.

מיכל ורבקי ישבו בחדר ועשו סידורים למסיבה.
"אז את מי אנחנו מזמינות?" שאלה מיכל, מסתכלת על הדף הנקי שהיה מולה ולא יכלה שלא להתחיל לקשקש עליו.
"הזמנתי את נועה, יעל, שיראל ומורן, את יודעת החבורה הרגילה,"
מיכל הנהנה בראשה והמשיכה לקשקש על הדף כעבור כמה דקות נעצרה והסתכלה עליו. היא חייכה ואמרה, "מה את חושבת על מה שיצא?" שאלה והרימה את הדף שלפתע דלת החדר נפתחה ונועם נכנס מחייך במתיקות.
"נועם, מה נשמע?" שאלה מיכל ופתחה את זרועותיה לחיבוק. נועם רץ אליה ונתן לה חיבוק גדול. היא צחקה, כעבור רגע הם התנתקו והיא ראתה שרבקי מעקמת את אפה.
"מה רצית?" שאלה רבקי ביובש.
"אני הולך לשחק עם השכנים, בסדר?"
היא הנהנה בראשה והוא עזב את החדר. מיכל הסתכלה על הדלת הסגורה ואמרה, "הוא כזה מאמי."
"בטח," נחרה רבקי, ולפני שמיכל הספיקה להתווכח איתה אמרה, "טוב, לכי חפשי את חן ותדברי איתו."
"למה לחפש אותו?" שאלה מיכל בהפתעה.
"כי אין לי מושג איפה הוא, הוא יכול להיות במטבח, בסלון, בחדר שלו, באמבטיה.. מאיפה לי לדעת?"
"איזה אחות מדהימה את," אמרה מיכל בציניות וקמה מהרצפה. היא נערה את אחורי חצאיתה ויצאה מהחדר. היא שמעה את רבקי פותחת את המחשב ושמה שיר על פול ווליום. היא זיהתה את השיר, "פייט פור יו של ג'ייסון דארולו."
מיכל עברה בחדרים השונים וירדה למטה לחפש אותו וכעבור כמה דקות עלתה בחזרה וצעקה, "חן, איפה אתה?"
"את לא חייבת לצעוק, אני מאחורייך," שמעה לפתע את קולו של חן.
היא הסתובבה בבהלה וראתה אותו מסתכל עליה, מחייך. פלג גופו העליון היה חשוף והיא יכלה לראות את שרירי בטנו, כעבור כמה שניות התחוור לה שהיא בוהה בגופו והיא הסמיקה עד שורשי שערותיה.
היא ראתה את חן מחייך בשעשוע ואומר, "אני אשים עלי חולצה, חכי שנייה." והוא נכנס לחדרו, כעבור כמה שניות הוא יצא החוצה לבוש בחולצת טי שירט שחורה שהבליטה את שרירי זרועותיו.
"אז מה רצית?"
היא לקחה נשימה עמוקה ואמרה, "רבקי ואני תכננו מסיבת פיג'מות ואמרו לי שאם אנחנו רוצות שהמסיבה תתקיים אנחנו צריכות שאתה תישאר ותשמור עלינו, לוודות שלא נעשה שטויות."
היא ראתה אותו מחייך חיוך ממזרי ושואל כעבור רגע, "ומה יצא לי מזה?"
היא נשפה בזעם ואמרה, "הכרת התודה שלי?"

"זה לא מספיק," אמר והתכוון ללכת שמיכל צעקה, "חכה."
הוא הסתובב להביט בה והיא אמרה, "אני אעשה מה שתרצה."
חן חייך ושאל בלחש, לאוזניה בלבד, "הכל?"
היא התרחקה ממנו ואמרה בגועל, "אני לא מאמינה עלייך!"
חן חייך ואמר, "בסדר, אני מוכן לשמור עליכם אבל יש תנאי."
"זה לעולם לא יפסק?"
הוא הרים גבה והיא אמרה, "תמיד כשאני מבקשת ממך משהו זה עם תנאים, תהיתי אולי הפעם תהיה נחמד ותוותר לי."
"אני לא פראייר, דוד. יש לי דברים שתכננתי לעשות באותו היום."
"כמו מה?" התגרתה בו.
"לא משהו שהיית רוצה לדעת. עכשיו לעסקה, אני שומר עליכם בתנאי…"
היא הסתכלה עליו בחשדנות והוא המשיך, "יש לי חבר שלא מפסיק לעצבן אותי והוא טוען שאנחנו יותר מידידים ותהיתי לעצמי שאם הוא יראה אותך הוא יבין שאין סיכוי למה אנחנו לא יכולים להיות ביחד."
במשך כמה שניות היא הסתכלה עליו בהלם ואז אמרה, "לך לעזאזל, חן!"
הוא צחק ואמר, "פשוט תגידי לו, תעשי משהו שיראה לו שאנחנו רק ידידים טובים."
היא הנהנה בראשה ושאלה, "יש לי אישור לפדח אותך?"
חן הסתכל עליה במבט מאיים ואמר, "שלא תעיזי."
מיכל חייכה חיוך שטני ואמרה, "עוד נראה לגבי זה. אז מתי החבר הזה שלך צריך להגיע?"
"עוד כמה דקות, אנחנו צריכים לשבת ללמוד לבגרות במחשבים."
מיכל הנהנה בראשה ואמרה, "רק תודיע לי כשאתה צריך אותי," והיא נכנסה חזרה לחדר של רבקי שישבה מול המחשב, רואה סרט.
"נו, אז מה אמר הילד?" שאלה רבקי לא מתיקה את עיניה מהמסך.
"הוא הסכים לשמור עלינו, אבל בתנאי שאני אספר לחבר שלו שאני והוא רק ידידים." והיא התיישבה על המיטה.
מיכל ראתה שרבקי מביטה בה בסקרנות והיא משכה בכתפיה ואמרה, "אני מניחה שאני וחן מצד הרואה נראים כמו זוג, למרות שזה לא הגיוני, הוא אידיוט והוא בכלל לא רואה אותי ככה."
רבקי משכה בכתפייה ושאלה, "נו מתי העסקה תתקיים?"
דלת החדר נפתחה וראשו של חן הציצה, "הוא כאן."
"הגיעה הזמן," אמרה מיכל וקמה מהמיטה. היא יצאה מהחדר וירדה למטה. למטה היא ראתה את חן מדבר עם חברו.
"הי," אמרה מיכל והתקרבה אליהם. הבחור הסתובב וחייך כשראה אותה, "את מיכל, נכון?"
היא הנהנה בראשה ואמרה במתיקות, "חן, תהיה מתוק ותביא לי כוס מים קרים?"
חן הסתכל על מיכל מופתע אבל היא התעלמה ממנו והסתכלה על חברו של חן, "מה השם שלך?"
"יניב."
"יניב, איזה שם מקסים," אמרה במתק שפתיים.
"אני מתחיל לחבב את החברה שלך," אמר יניב בחיוך כשראה את חן חוזר עם כוס מים.
היא לקחה את הכוס מידיו של חן ואמרה, "תודה, מותק."
יניב הסתכל על מיכל ושאל, "רצית משהו?"
היא הנהנה בראשה ואמרה, "בוא שב איתי קצת, אני חייבת לספר לך משהו מדהים, אני בטוחה שתרצה לשמוע את זה."
יניב ומיכל התיישבו על ספת העור ומיכל התחילה בסיפור, "אתה בטוח יודע איך חן ואני התחלנו לצאת, נכון?"
היא הסתכלה עליו בהלם כשהנהן בראשו ללא ואמרה, "אז אני אספר לך. חן ואני התחלנו לצאת כשהייתי בכיתה ט', פעם ראשונה שראיתי אותו. הוא היה האהבה הראשונה שלי, הוא היה כל כך מקסים, מתוק ומתחשב, והוא עדיין כזה." והיא שיגרה לעבר חן נשיקה באוויר.
היא ראתה את חן ורבקי מחליפים מבטים המומים והיא התעלמה ואמרה, "הבעיה בסיפור הזה הוא שאת חן לא פגשתי בכיתה ט' אלא בכיתה ד' כשעברתי לשכונה ופגשתי את רבקי, את חן גיליתי כשבאתי לרבקי, גיליתי ילד מעצבן, חסר טאקט ותחמן שיעשה הכל כדי לאמלל אותי," ושלחה לחן מבט מלוכלך. "עוד דבר, אתה בוודאי יודע שחן הוא לא מתוק, מקסים או מתחשב."
יניב הסתכל על מיכל במשך כמה שניות בהלם ואז פרץ בצחוק ואמר, "כמעט עבדת עליי."
היא חיכתה שיסיים לצחוק ואמרה ביובש, "אני נראית לך כמו חברה של חן, תהייה כנה." והצביעה על חן.
במשך כמה שניות יניב הסתכל על מיכל ואז על חן וחוזר חלילה ואמר כעבור רגע, "את צודקת, זה לא הגיוני הוא יותר טוב מידי בשבילך."
מיכל בהתה בו בהלם ובלי לחשוב היא שפכה את כוס מים הקרים על פניו. יניב קפץ בבהלה ואמר, "מה לעזאזל?"
מיכל נעמדה ואמרה, "זה כדי ללמד אותך קצת נימוסים."
"זה היה בציניות, את משוגעת!" אמר בזעם.
"ואתה אידיוט," אמרה. היא הסתכלה על חן ששם את ידו על פיו למנוע ממנו להתגלגל מצחוק והיא אמרה, "אני מקווה שזה סיפק אותך." והיא ורבקי חזרו בחזרה לחדר.