כל כך קרוב אך כל כך רחוק פרק -12-

sabriel123 27/06/2012 1181 צפיות 11 תגובות

פרק -12-

"זיס בוי, זיס בויז, זיס בוי," זמזמה מיכל בשקט את מילות השיר "גונה גאט זיס" של הזמרת מיילי סיירוס.
היא ישבה בכיתה, לבושה בקפוצ'ון והאוזניות שמוסתרות תחת הכובע. זה היה שיעור מתמטיקה, שיעור אחרון ולא היה לה כוח להקשיב, על הלוח היא ראתה את המורה רושמת במרץ משוואות ופותרת אותם.
מיכל שנאה את שיעורי מתמטיקה, זה היה השיעור היחיד שבו ישבה בכיתה והסתכלה על המורה כאילו צנחה ממאדים, זאת אומרת היו עוד שיעורים שהיא הרגישה כמו מפגרת אבל זה היה השיעור היחיד שבמבחנים הייתה מוציאה ציון חמישים.
"מיכל, הבנת?" שמעה לפתע את המורה שואלת.
היא הרימה את ראשה במהירות והנהנה בראשה לאות כן. המורה חייכה וחזרה לפתור עוד כמה תרגילים.
מיכל הסתכלה על השעון. "עוד רבע שעה," מלמלה לעצמה וחזרה להאזין למוזיקה.

"נו, איך היה השיעור?" שאלה רבקי את מיכל בסוף השיעור. רבקי ואשלי עמדו מחוץ לכיתת הקבצה של השלוש יחידות.
מיכל הוציאה את האוזניות ושאלה, "מה אמרת?"
היא ראתה את פרצופה הכועס של רבקי ואמרה, "אני… היה בסדר גמור,"
"אחר כך את שואלת למה את לא מצליחה במבחנים, את אפילו לא מקשיבה!" אמרה רבקי בכעס.
אשלי הבחינה במספר בנות שהסתכלו על מיכל ואשלי אמרה, "אולי ניקח את השיחה הזאת למקום אחר?"
מיכל הסמיקה במבוכה ורבקי אמרה, נאנחת, "שתהיי לי בריאה, מיכל."
"אמן," אמרה אשלי.
הם עזבו את בית ספר ורבקי פנתה לכיוון השני שמיכל שאלה, "לאן את הולכת רבקי, התחנה נמצאת בצד השני."
רבקי חייכה ואמרה, "בא לי ללכת ברגל היום, וחוץ מזה אמרתי לאימא שלי שאני אעבור דרך הסופר ואקנה לה כמה דברים."
מיכל ואשלי הנהנו בראשן ואשלי שאלה, "רוצה ליווי?"
רבקי חייכה ואמרה, "לא, בא לי ללכת לבד, אבל הי, תודה." היא נופפה להן והמשיכה בדרכה.
רבקי צעדה לה, מחשבותיה על מיכל. היא ילדה טוב ומוצלחת ואם היא הייתה משקיעה יותר במתמטיקה היא הייתה יכולה להוציא ציונים גבוהים. חשבה רבקי לעצמה. "היא חייבת מורָה או מורֵה שיחזיקו אותה חזק, שישבו לה על הווריד," מלמלה בשקט. היא לא שמה לב לדרך שלפתע התנגשה במישהו כל כך חזק שהיא איבדה את שיווי המשקל ונפלה על הרצפה.
היא הרימה את ראשה בכעס ואמרה, "אתה מוכן לשים לב לדרך?!"
הבחור חייך ואמר, "אני לא זה שהיה כולו במחשבות."
רבקי הסתכלה עליו הוא היה מוכר לה מאיזשהו מקום. במשך כמה שניות היא בהתה בו עד שאמרה לפתע בחיוך, "אתה בן דוד של מיכל, נכון?"
"כן," אמר בחשדנות. "מאיפה את מכירה אותה?"
רבקי הסתכלה עליו ואמרה בחיוך ממזרי, "תעזור לי לקום ואני אגלה לך."
הבחור הושיט את ידו ועזר לה לקום. הם עמדו סנטימטרים ספורים אחד מהשני. לפתע רבקי שחכה לנשום הבחור היה כל כך קרוב אליה שהיא יכלה להבחין בעיגול מעט זהוב שבתוך אישוניו עד שאמרה רבקי, בשקט, כעבור כמה שניות. "היא חברה שלי."
הבחור חייך ואמר, "אז את החברה המדוברת של בת דודה שלי, בואנ'ה היא לא מפסיקה לחפור עלייך."
רבקי הסתכלה עליו בהפתעה ושאלה, "רציני?"
הבחור חייך והנהן בראשו, "אני אוריאל, דרך אגב."
"רבקי," אמרה בחיוך.
הם הסתכלו אחד על השני מחייכים עד שאמרה רבקי, "אני חייבת ללכת, הבטחתי לאימא לי שאני אקנה לה מספר מצרכים הביתה, אז.."
היא התכוונה ללכת שלפתע הוא שאל, "רוצה הסעה?"
היא הסתכלה עליו מופתע ושאלה, "אתה יכול?"
הוא צחק ואמר, "כן, אני יכול."
טוב, למה לא?"
אוריאל חייך והיא הלכה בעקבותיו עד שנעצרו מול מכונית מאזדה חדישה. "הי יפה, שלך?"
"של אימא שלי, היא כמוך ביקשה שאני אקנה לה כמה דברים, והייתי בדרך חזור מבית המדרש שהחלטת להתנגש בי."
"הי," אמרה רבקי בכעס מזויף, אך אוריאל היה יכול להבחין בזיק של חיוך בעיניה.
ה נכנסו למכונית ואוריאל נסע לכיוון הסופר.

"אמרת כמה דברים, לא אמרת שאת צריכה את כל הסופר," אמר אוריאל כשעזר לה להכניס את המצרכים הביתה.
"ואני אמרתי לך שזה לא בשבילי אלא בשביל אימא שלי," אמרה רבקי והכניסה עוד כמה שקיות הביתה.
אוריאל חיך ואמר, "זה יספיק לגדוד שלם, כמה נפשות אתם בבית, עשרים?"
"חמש, ליתר הדיוק, אבל יש לנו פה אחד בבית שאוכל כמו חמש עשרה נפשות."
אוריאל צחק ואמר, "אח שלך?"
רבקי הנהנה ואוריאל עמד בתוך הבית בוחן את הסלון הגדול בעניין, "יש לך בית נחמד."
"ובכן, תודה."
הוא הנהן בראשו ואמר, "טוב, אני חייב ללכת, היה נחמד להכיר אותך רבקי."
היא חייכה ושאלה בממזריות, "רגע, מה עם טיפ?"
אוריאל התקרב אליה ואמר, "תוציאי את הפלאפון שלך."
רבקי צייתה והוציאה את הפלאפון מכיס חצאיתה. הוא לחץ על המקשים וצלצל, הפלאפון שלו צלצל.
"מושלם," אמר בחיוך. "עכשיו גם לך וגם לי יש את מספרי הטלפון של אחד השני."
רבקי הרימה גבה והוא אמר, "ככה אני אכול להזמין אותך לדייט רשמי."
היא צחקה ואמרה, "בסדר, נדבר?"
"תהיי בטוחה בזה," אמר ועזב את הבית.
רבקי סגרה את הדלת אחריו ונשענה על הדלת, פולטת צרחת אושר קטנה.
"אז מי הבחור המסכן?" שמעה לפתע ת קולו של חן.
היא הרימה את ראשה וראתה אותו עומד על גרם המדרגות, מחייך מעט ברשעות.
"זה לא עניינך,"
הוא לא ענה וצעד לעבר המטבח.
רבקי עמדה עוד מספר שניות, שעונה על הדלת ואז צעדה לעבר המטבח. חן עמד עם גבו אליה, מכין לעצמו כוס קפה.
"אה, חן?" שאלה רבקי.
חן הסתובב עברה, בתמיהה והיא המשיכה, "יש מצב שאולי תוכל לשבת עם מיכל ללמוד במתמטיקה?"
חן הסתכל על מיכל בהלם במשך כמה שניות ושאל לבסוף ,"מה?"
"מיכל היא ילדה חכמה אבל היא לא כל כך מצליחה במתמטיקה וחשבתי שאולי אתה, תסכים לשבת וללמוד איתה."
חן לקח לגמה מהקפה הרותח שהעלה אדים ושאל, "למה דווקא אני, אין לה איזו מורה פרטית או משהו?"
"יש לה, אבל היא צריכה משהו שישב איתה ויחזיק אותה חזק שלא ייתן לה לעשות שטויות."
"ואת חושבת שאני מתאים למשימה?"
"אני חושבת שאתה האפשרות הכי טובה שיש לה."
במשך כמה שניות חן הסתכל על רבקי בחשדנות ולבסוף אמר, "טוב, תני לי לראות מה אני יכול לעשות אבל רבקי, אין לי הרבה זמן ואם זה יתברר כחסר תועלת אני אגבה ממך כסף על כל השעורים האלה."
רבקי ידעה את הסיכונים אך אמרה, "בסדר, אני מסכימה."
הוא הנהן בראשו והתכוון ללכת שרבקי אמרה, "וחן, אל תגיד לה על זה כלום, מבחינתי זה אתה שהציע את הרעיון."
"איך את מצפה שאני אציע את הרעיון, זה לא שאני יכול לבוא ולהגיד לה, הי תקשיבי, מיכל אני חושב שאת צריכה עזרה במתמטיקה, אולי תרצי שאני אשב איתך?"
"לא חשבתי שתבוא אליה בצורה כזאת," אמרה רבקי ברוגז. "אני חושבת שאתה צריך לדבר איתה, לשאול אותה איך היא מסתדרת במתמטיקה, אבל לא בצורה מחשידה שהיא תחשבו שזאת אני גרמתי לך לשבת איתה."
"למה את לא רוצה שהיא תדע שאת זאת "שהכרחת" אותי לשבת איתה?"
"כי אני יודעת שהיא לעולם לא תסכים אם היא תדע שזה בא ממני, אם היא תחשוב שזה בא ממך היא אולי תסכים."
חן הנהן ואמר, "טוב, נראה." ועזב את המטבח, משאיר את רבקי למחשבותיה.
רבקי ידעה שזה סיכון גדול ואולי מיכל תעלה על זה מיד אבל היא הייתה חייבת, היא הייתה חייבת לנסות, מיכל וחן חייבים להיות ביחד. ועם מחשבות אלו עזבה את המטבח ועלתה לחדרה.


תגובות (11)

אעאעאע…סבריאל,חן יכול לעשות גם לי שיעורים פרטיים במתמטיקקה?!(בעעעע')
חחחח,זה מדהים,
ואני לא מבינה איך חששת להעלות סיפור כזה מדהים בגלל שהוא דתי…
זה מושלם!
יש לי בקשה קטנטנה…
את יכולה להעלות כל יום?!אני קראתי(בלעתי)את כל הפרקים ברצף…
אז תמשיכי מהר:)
זה מעולה.

27/06/2012 14:37

המשך, המשך , המשך ! ! !

27/06/2012 15:42

המשך, המשך , המשך ! ! !

27/06/2012 15:42

המשך, המשך , המשך ! ! !

27/06/2012 15:42

אין אני פשוט מאוהבת בסיפור הזה!!!
את חייבת להמשיך דחוווווף!

28/06/2012 00:41

זה סיפור מקסים!!! כל מילה בו מדהימה!!!
קדימה, המשך1!!! D:

28/06/2012 01:14

חחחח אייזה חכמה רבקי *~*
אווולי הייא צוודקת שחן ומייכל צריכים להיוות ביחד :S
תמשיכייי , הממשךך דחוווף ♥

28/06/2012 01:51

חחח איזה חמודה רבקי היחידה עם השכל שם..
תמשיכי מהמם כרגיל:)

28/06/2012 02:13

וואו, אני מאוהבת בסיפור הזה! תמשיכי מהר, סבריאל!!!

28/06/2012 03:56

אמ׳לה זה סייפווור אחד היפים סברייאל ! =]
תמשייכי <333

28/06/2012 05:22

יו תמשיכי!!!!
גם את הסיפור וגם את הקצב שאת מעלה את זה! !!!
מושלם מושלם מושלם!!!

28/06/2012 06:33
11 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך