כל כך קרוב אבל רחוק… פרק 9 :)

"למה אייס?" אני שואלת, מרשה לעצמי להשתחרר קצת, אני עדיין רחוקה קצת ממנו, עדיין קשה לי, במיוחד עם המגע שלו,
"זה סיפור ארוך" הוא אומר, מסתכל עלי, ושותק

"תתרחק ממנה" קול מאיים ומוכר נשמע מלפניינו, מפר את הדממה ששררה ביניינו
"אתה לא תגיד לי מה לעשות" אייס אומר, כעס ניבט מעיניו
"אני יגיד למישהו שלא שולט ברצונות שלו ועוד איך! אתה כמעט אנסת אותה" רן אומר, והארבע מילים שלו חוזרות שוב ושוב בתוך מוחי,
אתה כמעט אנסת אותה
אתה כמעט אנסת אותה
אתה כמעט אנסת אותה
"כמעט" הוא אומר בלחש, מרכין את ראשו
"נוווו, תתרחק ממנה כבר, יבן ז&%#%^*&^%$#$@#$" רן צועק עליו ודוחף אותו עם שתי ידיו,
אייס עוד שנייה ומאבד את השיווי משקל, אבל בשנייה האחרונה הוא מצליח להשאר יציב
"רן תרגע!! הוא לא עושה לי כלום עכשו!!" אני צועקת על רן, מה הוא רוצה ממנו? אייס בסך הכל מצטער על מה שהוא עשה, היה לנו נחמד עכשו,
"לא, הוא צודק, עדיף שאני יתרחק, אני סתם יכול לפגוע בך" הוא אומר, והולך
"מה אתה מפגררר?! הוא ביקש סליחה, התנצל, מה אתה קופץ עליו ככה??" אני צועקת עליו
"בסך הכל רציתי לשמור שלא תפגעי" הוא אומר, מעוצבן, ומתחיל להתרחק
"לא" אני צועקת אליו, הוא עוצר, ומסתובב, מביט בי בשאלה, "אני מצטערת, אתה רק רצית לשמור שלא יקרה לי כלום, תודה" אמרתי, חיוך נפרס על פניו,
"מה אתה מחייך?" אני שואלת אותו, מתחילה להתעצבן שוב
"את עדיין חייבת לי הסבר" הוא אומר
"הסבר על מה?" אני שואלת, הוא מתקרב אלי, עוד צעד אחד והוא צמוד אלי ממש, עכשו אני מבינה, אבל אני עדיין מחכה שהוא ידבר
"הסבר על הנשיקה, את נישקת אותי וברחת" הוא אומר, מסתכל לי בעיניים, עינייו מביעות שאלה,
"אממממ" אני אומרת,
"אמממ מה?" הוא שואל, מקשה עלי
"זה… זה היה…"