כל כך קרוב אבל רחוק… פרק 39 :)

"למה את נראית מופתעת?" אני שואלת אותה
"כי… כי רן הוא לא הטיפוס בדרך כלל של התחייבויות" היא אומרת, גורמת לי לפקפק בהחלטה שאנחנו חברים "אבל אם הוא זה ששאל אותך מה איתכם, אז כנראה שזה שונה הפעם, שאת שונה" היא אומרת, גורמת לי להעלות חיוך על שפתיה
"את חושבת?"
"אני בטוחה" היא אומרת,

אני מרגישה את מבטי השנאה של מאט עלי ועל רן, אני משתגעת מזה! הוא אמר שהוא קיבל את זה טוב, אז מה הבעיות שלו?!
"אני מתחרפן מהפרצופים שהוא עושה לנו אני יפוצץ אותו" רן אומר, מתחמם במהירות, וכשהוא עצבני הוריד שיש לו במצח בולט, חתיך בכל מצב
"די, חבל על הפנים היפות שלך" אני אומרת ונותנת לו נשיקה קטנה
"את רומזת שאני חלש?!" הוא שואל, מרים גבה
"חס וחלילה! אני רק אומרת שהוא מעוצבן, מאוד, אז חבל להתעסק איתו, עזוב אותו, הוא לא שווה את זה" אני אומרת,
"אני לא מבין מה מצאת בו כשהיית איתו" הוא אומר, ואני מושכת בכתפי, עדיין לא מוכנה להודות שנהיתי חברה של מאט כדי לגרום לו לקנא, להגיד שבכל הפעמים שנישקתי את מאט, דמיינתי שזה רן,
המושלם הזה שעכשו שלי…
"כנראה שלא חשבתי על זה יותר מדי" אני אומרת לבסוף
"טוב אבל זה לא חשוב כבר, את עכשו שלי" הוא אומר
"אני לא שלךך!" אני אומרת, ואז אני קולטת את מאט מתנשק עם מישהי,
הוא כאילו מנסה לעצבן אותי? הוא רוצה שאני יקנא? שיהיה לו בכיף, כל עוד יש לי את רן, לא אכפת לי מאף בן אחר, או משום דבר, וכן- אני יודעת שאני נשמעת קיטשית כל כך, שאפילו אותי זה מחליאא :)
"שקט, את שלי וזהוו" הוא אומר, תופס במותני בעדינות ומקרב אותי אליו, מביט בי בעיניים הירוקות שלו, ואני מביטה בעיניים שלו, טובעת בהם לזמן ארוך, הוא רוכן ונושק לי נשיקה עמוקה ואמיתית,
כשהוא מתרחק משפתי, יש על פניו חיוך גדול ומאושר,
חיוך שאוטומטית מעלה את החיוך גם על שפתי
"אני אוהב אותך כל כך" הוא אומר, ולחיי מאדימות מהתרגשות, ליבי מנתר גבוה גבוה, ועיניי נוצצות, כמו עינייו, האהבה שלנו היא אהבה אמיתית, מרגשת, אין לי מושג מה הייתי עושה בלעדיו…