כל כך קרוב אבל רחוק… פרק 37 :)

קמתי מהשעון המעורר עם חיוך על הפנים, איזה כיף להתעורר ככה!
לבשתי סקיני שחור וסריג ירוק מנטה, ומגפיים שחורות נמוכות, התאפרתי מעט, כי אני צריכה להיות יפה כדי שאהובי לא יתבייש בי חס וחלילה,
עשיתי מחליק והייתי מוכנה
״יאלהה את באה?״ שאלתי את שי
״מה עובר עלייך? איך כבר הספקת?!״ היא שואלת, מסיימת לשים את האייליינר
״חחחח מותר לי לפעמים להספיק לאכול נורמאלי לא?״ אמרתי בחיוך ויצאנו
״בוקר טוב יפה שלי״ רן אמר כשראה אותנו, ונשק לי בלחי, ואז קלט שאף אחד לא יודע עלינו בכלל, ומייד פנה אל שי גם
״ובוקר טוב ליפה השנייה״ הוא הוסיף וקרץ לי
הלכנו ביחד לחדר אוכל וכשהגענו התיישבנו בשולחן הרגיל, אכלנו וזהה…
אני רואה את מאט מתקרב, מסתכל עלי ועל רן בגועל, ופונה לקחת אוכל
אני רואה את רן מסתכל עלי לשנייה ומוריד את מבטו לטלפון מסמס משהו
צליל של הודעה שובר את השקט של כולם
׳אפשר נשיקת בוקר טוב?׳ נסיך שלי הואא, ברור שאפשר! אפילו רצוי
׳שתי דקות בספסל מאחורי הכיתות?׳ שאלתי וראיתי איך הוא קורא את ההודעה ומחייך בסיפוק
׳אבל קודם תסיימי לאכול׳ הוא כתב לי, איזה חמוד הוא שהוא דואג לי ככה
סיימתי לאכול במהירות והמצאתי איזשהו תירוץ ויצאתי, הולכת למאחורי הכיתות, הגעתי לשם והתיישבתי על הספסל, מחכה לו, רוצה להרגיש את שפתיו הרכות
״כבר אמרתי שאני אוהב אותך?״ הקול שלו לוחש לי באוזן בלחישה נעימה, והוא מחבק אותי ממאחורה, אני מסתובבת אליו, הספסל מפריד ביניינו, הוא תופס במותניי ומצמיד אותי אליו, מרפרף על צווארי משאיר לי סימן, כאילו להגיד ׳הייתי פה׳ הוא עובר ללחיי עם שפתיו ומתקרב לשפתי, נושק על שפתי נשיקה עמוקה ומלאת תשוקה, להרגיש את הטעם שלו על הבוקר זה אושר, לדעת שהוא שלי, שהוא רוצה אותי, ושאני רוצה אותו, אפשר להגיד שסוף סוף אני מאושרת, אני קיבלתי את מי שאני רוצה, גם אם זה היה בהרבה קשיים
״על מה את חושבת?״ הוא שואל ומתיישב, מושיב אותי עליו
״עליך״ אני אומרת ומסמיקה
״מה את חושבת עלי?״ הוא שואל בחיוך
״שאתה מכוער, וחצוף, וחי בסרט שאני אוהבת אותך גם״ אני אומרת
״פחח את לא יודעת לשקר״ הוא אומר
״צודק, אני אוהבת אותך חתיך שלי״ אני אומרת והוא מחייך
״כוסית שלי אתת״ הוא אומר ונושק על שפתי