כל כך קרוב אבל רחוק… פרק 32 :)

"אבל זה בכל מקרה לא משנה, עם כמה שאני אוהבת את רן, אני לא הטעם שלו" אני אומרת לבסוף בדכדוך, וחותמת את השיחה
אבל מה ששתיהם לא ידעו, זה שרן בדיוק עבר שם ליד, ושמע את המשפט האחרון, מבטיח בליבו שהוא ידבר איתה עוד היום, קשה לו לראות אותה ככה, הוא אוהב אותה,
והיא צריכה לדעת מזה

"יאלה אז את באה לשיעור?" שי שואלת אותי, אחרי שסידרנו את האיפור קצת במראה
"אוףף כן" אני אומרת, ואנחנו מתקדמות לכיוון הכיתה, "שיעור הסטוריה בכיףף" אני מוסיפה בציניות
אני מקווה שהיא תכניס אותנו בכלל, אנחנו מאחרות כבר ברבע שעה והיא מזה מקפידה
"אפשר לדעת למה איחרתם?" המורה שואלת בקול המעצבן שלה
"המורה את יודעת, ענייני בנות, מחזור וזה…" אני חצי לוחשת, מתאפקת שלא להתפקע מצחוק
"טוב, כנסו" היא אומרת, מסמיקה מעט
"פחחחח, איך שהמורות האלה אהבלות, אני מתה!" אני אומרת כשהיא מסתובבת ללוח, והכיתה צוחקת
יש שני מקומות פנויים, אחד ליד אמבר, ואחד ליד מי לא- רן :)
שי מתחילה להתקדם לכיוון רן, אבל אמבר קולטת אותה, וקוראת לה לשבת לידה, קורצת לי בלי שאף אחד ישים לב, אני מחייכת אליה, נסיכה האמבר הזאתת!
"אני יכולה לשבת?" אני שואלת, מרגישה איך הלחיים שלי מאדימות
"כן, ברור" הוא אומר מגחך
התיישבתי, קוברת את ראשי בתוך הספר, ומדי פעם מגניבה אליו מבטים, כמו איזה ילדה בת 12 מתלהבת, אני מתה!! איך שהוא גורם לי להתנהג, מה שהוא עושה לי!
"אלכס?" הוא שואל, מפסיק אותי באמצע ההעתקה מהלוח
"מה נשמה שלי?" אני שואלת
"….