כל כך קרוב אבל רחוק… פרק 24 :)

"מה?" הוא שואל, מופתע מעט, בכל זאת- אני זרמתי איתו, הוא נישק אותי, ואני לא העפתי אותו ממני, ההפך, אני נישקתי אותו בחזרה
"תפסיק לשחק בי" אני אומרת בקול פגוע, שמסגיר את כל רגשותי, למה אני נותנת לו לשחק בי שוב? למה אני עושה כאילו אני מעוניינת בו, אבל מעיפה אותו

כבר יומיים שאני מתחמקת ממנו, מאז הנשיקה אני מבולבלת,
כרגע, אני ממש לא מעוניינת לדבר איתו, לפחות לא עד שאני יתפקס על עצמי שוב,
מאט עוזר לי, הוא ממש משתדל, הוא מנסה כמה שיותר לעזור, לתמוך, לעודד,
הוא נשמה!
"רוצה ללכת לשחק נגדי פוטבול?" הוא שואל, קוטע את מחשבותי,
"כן, פול זמן לא שיחקתי" אני אומרת
"יופי, אז תתארגני" הוא אומר
"טוב אז צא" אני אומרת, מוציאה מהארון חולצה קצרה ושורט של ספורט
"למה?" הוא שואל
"שאני יוכל להחליף בגדים" אני אומרת
"אהה זה בסדר, לי אין בעיה להשאר" הוא אומר, קורץ לי, ואני חייבת להגיד שהוא סקסיי כשהוא עושה את זה
"אהבל, צא כברר" אני אומרת לו, מנסה להוציא אותו בכוח, אבל לא כל כך הולך לי
"מאמי, כדאי לך לפרוש" הוא אומר, צוחק עלי
ואני פשוט נכנסת לשירותים, משאירה אותו להתבאס בחדר,
אני מסיימת להתארגן, ואנחנו יוצאים בריצה קלה למגרש

"עזוב, אתה בכל מקרה תפסיד" אני אומרת, מתגרה בו
"את מפחדת להפסיד לי, אז את מתחמקת מעוד משחק?" הוא שואל, מתגרה בי בחזרה
"נשמה, תזכיר לי מי אתה?" אני אומרת
"אני מאט המלך, נעים להכיר" הוא עונה לי, אוחח, הוא כזה… כזה מאט!!
"פחח נגיד, בינינו, אתה שחקן ממוצע, עכשו תזכיר לי מי אני?" אני אומרת, והוא לא מצליח להבין לאן אני חותרת
"את אלכס, הממוצעת" הוא אומר, עאלקק, שקרן
"התכוונת אלכס אלופת הארץ? ומקום שני בעולם, אהה ו… אלכס המעלפת, שאני חולה לה על התחת" אני אומרת
"לפחות במשהו אחד צדקת" הוא אומר, ואני מרימה גבה, ככה הוא מוותר לי? זה מפתיע
"במה?" אני שואלת
"באמת יש לך אחלה תחת" הוא אומר, מעביר מבט מהיר על גופי "ובכללי את כוסית" נפלט לו, אני רואה עליו שהוא לא יודע איפה לקבור את עצמו, הוא מסמיק מעט, מבטיחה שזה משעשע, אני לא עונה לו,
אני מופתעת, מאוד
באמת שלא ציפיתי שהוא יגיד את זה, והוא אפילו לא התכוון להגיד,
זאת אומרת שהוא באמת חושב את זה, פאקק, מה?
"יפה לך עגבניה" אני אומרת, משועשעת מזה שסוף סוף אני אומרת את זה לבן, ולא הוא לי,
"שתקי" הוא אומר, חוצפן הילד!
"אתה לא תגיד לי מה לעשות" אני אומרת, ממשיכה להתגרות,
"מה את אומרת" הוא אומר, מתקרב אלי מעט
"פשיי, מישהו פה חולם" אני אומרת, הוא מתקרב עוד צעד
"חולם עלייך" הוא אומר, מצמצם את המרחק שהיה ביניינו, ומנשק אותי, ככה בלי התרעה מוקדמת, אני מופתעת, לא ציפיתי שזה יקרה, אבל בתאכלס? למה לא?
הוא חמוד, נסיך, חתיך,
הוא דואג לי, אכפת לו ממני, והוא פה בשבילי, מעודד, ועוזר,
בעצם? הוא יכול לעשות לי רק טוב,
הוא מתנתק ממני במבט מאוכזב,
"מאט" אני אומרת, הוא עוצר, מסתובב אלי בחזרה, על הפנים שלו אני רואה את החרטה, על זה שהוא נתן לעצמו לנשק אותי, נתן לעצמו להסחף,
אני מתקרבת אליו, הוא מביט בי בשאלה, מחכה איזה משפט עוקצני אני הולכת להגיד לו,
אבל אני להפתעתו, ולהפתעתי במיוחד,
מצמצמת את המרחק בינינו, מניחה את זרועותי על כתפיו, ומנשקת אותו,
הוא מופתע, אבל לאחר כמה שניות הוא מתאפס על עצמו, ומנשק אותי בחזרה,
נשיקה עדינה, אבל סוערת, תשוקתית,
אני שוקעת בשפתיו, לא נותנת לאף מחשבה להזדחל למוחי,
אף מחשבה חוץ מהמחשבות עליו- על מאט, ועל הנשיקה עכשו, שקרתה בדיוק בזמן, ובמקום הנכון,
רק עכשו אני מצליחה קצת להשתחרר מהמחשבות על רן, ולהיות כל כולי של מאט,
"וואו, יפה לכם" קול נשמע מאחורי, קוטע לנו את הנשיקה, קוטע את הרגע הנעים שהיה בינינו, הוא מוחה כפיים, אפשר לשמוע את הלעג בקולו,
אני מתנתקת ממאט במהירות, מסתובבת לכיוון רן, שעומד שם, כולו אדום מכעס
"כמה זמן אתם כבר ביחד?" הוא שואל, לועג
"מהרגע, אתה בדיוק הפרעת" אני אומרת, מפתיעה את עצמי, ואת מאט
"אנחנו ביחד?" מאט שואל אותי, חיוך גדול נפרס על פניו
"אני ישמח, עכשו זה תלוי בך" אני אומרת, מתעלמת ככל שאני יכולה מרן,
מאט רוכן אלי, לוחש באוזני שתי מילים, ומנשק אותי שוב, בזוית עיניי אני רואה את רן מתרחק בריצה זועמת, אני ממשיכה לנשק אותו,
הוא מתנתק משפתי, עובר ללחיי, עובר לאפי, עובר למצחי,
משם, הוא יורד בנשיקות, דרך הפה, עד הצוואר,
הוא נושך לי בעדינות את הצוואר, ואני גונחת בשקט,
הוא מחייך, ונושך אותי שוב, נהנה לראות אותי גונחת, נהנה לראות אנחות לא רצויות בוקעות מפי,
נהנה לראות אותי גונחת בגללו,
הוא מתנתק ממני, מחייך חיוך מנצח
'אני שלך' הוא אמר לי, אלה היו שתי המילים שהוא לחש לי,
אני שלך