כל כך קרוב אבל רחוק… פרק 22 נקודת מבט של רן

"אני ינסה, מבטיח, אבל אני לא יכול להבטיח שזה יעבוד" הוא אומר בכנות
"תודה" אני לוחשת בלי קול, אני שבורה, מרוסקת, כואבת,
אני רוצה את הלב שלי בחזרה

נקודת מבט של רן:
"תגיד" מאט אומר לי ונשכב על המיטה לידי
"כן נשמה" אני אומר, חחחח הוא רציני שזה מצחיקק
"די נו, אני מדבר איתך ברצינות" הוא אומר ואני מרצין, מתי שהוא צריך אותי רציני, אני רציני, ככה אנחנו, יודעים לעשות צחוקים, ולהסתלבט על העולם, אבל כשצריך רצינות, אנחנו יודעים גם להיות רציניים,
"דבר" אני אומר
"מה איתך ועם אלכס?" הוא שואל, רק למשמע הקול שלה, משהו מתחיל לפעול לי בלב, לא יודע מה, אבל זה הרגשה מוזרה, כאילו פועל יותר מהר, כאילו עשה סלטה באויר וחזר, כאילו הפחד שהיא לא תסלח לי, ואני לא מאמין שאני אומר את זה- הגעגוע אליה
"מה איתנו?" אני שואל, למרות שאני יודע מה הוא עומד להגיד
"אתם התרחקתם, כבר שבוע שאתם לא מדברים, היא אמרה לי שרבתם על משהו" הוא אומר, מנסה לראות איך אני מגיב לזה
"היא מפגרת, היא אמרה שאני רוצה להשכיב אותה" אני אומר
"וזה לא נכון? זה מה שאתה תמיד רוצה לעשות איתם" הוא אומר, ובתכלס הוא צודק, אני רוצה להשכיב אותה, אבל אני לא יודע, משהו ביניינו זה אחר, אני לא רוצה לגרום לה להכנס איתי למיטה ואז סלאמת, אני רוצה להיות איתה, היא עושה לי טוב,
"אני לא יודע מה, אבל איתה זה אחרת" אני אומר, היא מהפנטת אותי, אני יכול להביט בה במשך שעות, ולא להשתעמם, היופי שלה נדיר, אבל פתאום היא באה לי ביציאה הזאת, מי זה הזבל שאמר לה,
שהרס לי את הכל, שמחק את הסיכוי
"היא פגועה, אתה יודע" הוא אומר, בוחן טוב טוב את מבטי
"לא, אני לא יודע" אני אומר
"היא אמרה שפגעת לה בכבוד, אבל בלב בעיקר" הוא אומר, אני משפיל את ראשי, היא אמרה שפגעתי לה בכבוד, אבל בעיקר בלב, מה? אני לא מבין
"מה זאת אומרת בלב?" אני שואל, נדלק, אבל הוא מושך בכתיפיו
"תסיק את המסקנות שלך לבד" הוא אומר, יוצא מהחדר, נותן לי לחשוב