כל כך קרוב אבל רחוק… פרק 18 :)

רצה כדי לברוח,
לברוח מכולם, לברוח ממנו, לברוח מהעולם,
לברוח מעצמי

חזרה להווה:

רן הזה, מילה שהוא עשה לי את היום!
הנסיך הזה אירגן לי מסיבה, בקטנה כזה, במועדון קרוב, כדי שאני יוכל להשתחרר מהלחץ, ומהדיכאון שאפף אותי בבית חולים,
אני יוצאת מהמקלחת, ופותחת את הארון, מחפשת מה ללבוש,
מתלבטת בין חצאית מיני, שמלה, או סקיני ארוך,
בסוף אני הולכת על שמלה צמודה שמגיעה עד אמצע השוק, בצבע כחול רויאל עם מחשוף מקדימה ומאחורה, אני שמה עקבים שחורים פשוטים יחסית, שרשרת זהב עדינה ועגילי פנינה צמודים,
אני מתאפרת לא מוגזם מדי, אייליינר, מסקרה, מייק אפ, ואודם אדום חלש,
שיערי מסתדר באורך פלא, ונופל על גבי בצורה שמחמיאה לי,
דפיקה נשמעת על הדלת
"פתוחחח" אני צועקת, ושי שיושבת על מיטתה, מתקנת את האיפור צוחקת מהצעקה שדפקתי,
"אתם מוכנות?" מאט שואל ובוחן את שתינו בשקיקה
"כן" שי אומר, ואני רק מהנהנת
"אז אנחנו מחכים לכם בשער של הפנמייה, טוב?" הוא אומר ואני מהנהנת שוב,
הוא יוצא, סוגר אחריו את הדלת,
"וואלה אחי, שתי כוסיות" אנחנו שומעות אותו מבחוץ אומר לרן בהתלהבות,
שי מסמיקה, ומחייכת לעצמה חיוך דבילי
"שי?" אני שואלת אותה, אבל היא לא מגיבה "שיי" אני צועקת, הפעם ביותר חזק, היא קופצת מהמיטה בבהלה
"מהה? חולת נפש!!" היא צועקת
"מה יש בינך לבין מאט?" אני שואלת, ולחייה מתלהטות,
"כלום" היא אומרת, שקרניתת!!!
"ועכשו באמת" אני אומרת, והיא משפילה את ראשה, מסתכלת על הרצפה
"הוא לא שם עלי, אז אין לנו כלום, אין ביניינו כלום, איך יכול להיות משהו אם זה רק צד אחד" היא אומרת
"חיימשלייי, אל תיהי מבואסת! מי שלא אוהב אותך הוא טיפש, אי אפשר שלא לאהוב אותך" אני אומרת, וגורמת לחיוך קטן לחמוק מבין שפתיה "אז עכשו תצאי מהבאסה ובואי לחגוג, תראי לו מה הוא מפסיד שהוא לא רוצה אותך" אני אומרת לה ומקימה אותה מהמיטה,
ואנחנו יוצאות לכיוון השער

"מה הגברת היפה רוצה?" הברמן שואל אותי בחיוך פלרטטני, שאני חייבת להגיד שקצת הלחיץ אותי,
"קוקטייל" אני אומרת בהיסח הדעת, מביטה איך לא- ברן,
"איזה? יש אקזוטי, פירות, הלגונה הכחולה…" הוא אומר
"אקזוטי" אני אומרת, ממשיכה להסתכל על רן
"זה חבר שלך?" הוא שואל ומוזג משהו כתום- אדום לכוס יפה
"לא, סתם ידיד" אני אומרת, מנסה לשכנע את עצמי שהוא באמת סתם
"אהה יופי, קחי מתנה, על חשבוני" הוא אומר וקורץ לי, מביא לי את הכוס
"תודה" אני אומרת, ובורחת מהר ממנו, אמאלההה!!! אתם לא מבינים כמה פדופיל הוא נראה!!
"אסור לך לשתות" רן אומר, תופס אותי שנייה לפני שאני שותה את הקוקטייל
"מה… אבל…" אני מנסה בכל זאת
"לא, אסור לך, הרופא אמר שאלכוהול מסוכן לך כרגע" הוא אומר ולוקח לי את הכוס, שותה אותה בשלוק אחד
"אוףף אתה מבאס! אני ישתה קצת קצת" אני אומרת, יותר נכון מתחננת
"לא" הוא אומר חד משמעית, לפחות אני רואה שהוא דואג לי