'כל יום שבא והולך הוא נצח בלעדייך..׳- פרק 22-

פרק 22-
מנקודת המבט של ליאן-
התעוררתי בבוקר, נטולת אלכוהול.
פאק, מה עשיתי בלילה?
שיט שיט שיט שיט שיט!
יצאתי מהחדר וירדתי למטה. כולם ישבו ואכלו. ואז נזכרתי בכל מה שהיה עם סער.
״בוקר טוב ליאני״ אבא שלי אמר. התיישבתי ליד עידן, מול סער.
״בוקר טוב״ אמרתי בשקט והסתכלתי לצדדים, לא יודעת מה לעשות.
״שמעתי שאת ואביחי מתכננים לטוס לחופשה״ אבא אמר. הסתכלתי עליו
״הוא תכנן״ הדגשתי
״ואת הסכמת״ הוא אמר בחיוך
״כן״ אמרתי
״תודה על הארוחה, אני חייב לעוף״ סער אמר בחיוך לאבא שלי וקם, לא שכח להעביר בי מבט. אוף, איזה מפגרת אני.
״איזה בחור מדהים״ אמא שלי מלמלה. הסתכלתי עליו יוצא מהבית, מנסה לחשוב איך להתחיל שיחה על כמה שאני מצטערת שנמרחתי עליו ככה.
״ליאני!!!!!!״ שמעתי צרחה כשירדתי למטה בערב, שגרמה לי לקפוץ מבהלה
״מהה?״ צרחתי בלחץ לכל עבר. רגע, הקול הזה מוכר לי..
״נוגה?״ שאלתי בחיוך כשראיתי בחורה עם שמלת מיני שחורה צמודה ועקבים מטורפים. כן, זאת היא.
״יואו כמה שהתגעגעתי!!״ היא צרחה וחיבקה אותי.
״גם אני״ אמרתי, בפחות התלהבות ממנה. נוגה.. נוגה היא חברה קרובה רחוקה. היא בחורה טובה, באמת, אבל היא טיפטיפה מקנאת בי. ממש בקטנה.
״יש חבר?״ היא שאלה. והופ, ההתלהבות שאלה נעלמה
״כן״ אמרת בחיוך. החיוך שלה נמחק
״וואלה, חתיך?״
״שלי״ הדגשתי. היא צחקקה.
״חבר שאבא שלך אישר או..״
״אישר״ הודיתי בחיוך.
״יפה לך״ היא אמרה. הדלת נפתחה, ובטיימינג המדהים שלו, סער נכנס. לא לא לא, רק לפי המבט בעיניים של נוגה אני רואה אותם עוד חמש דקות במיטה שלו. לא את סער. לא בבית שלי.
״היי״ נוגה אמרה לו בחיוך
״היי״ הוא החזיר לה בחיוך. הסתכלתי עליו
״מאמי, זאת נוגה, חברה שלי״פלטתי והתקרבתי אליו. אני פשוט מטומטמת לפעמים
״מאמי?״ הם שאלו ביחד. חייכתי וכרכתי את ידו מסביבי.
״נוגה, זה סער, חבר שלי״ אמרתי, מפחדת להביט לו בעיניים.
״חתיך זאת לא מילה״ נוגה מלמלה בחיוך ולא הורידה ממנו את העיניים.
״חיים שלי, אני יכול אותך הצידה?״ סער שאל. יואו, הוא זורם עם זה. אני אהיה חייבת לפצות אותו בטירוף.
״בוא״ אמרתי בחיוך ועלינו לחדר שלי.

״בא לך להסביר לי?״ הוא אמר כשסגר את הדלת
״מעדיפה שלא״ אמרתי והתיישבתי על המיטה.
״אני מצטערת, גם על זה וגם על אתמול בלילה״ אמרתי, מנצלת את ההזדמנות. הוא שתק, אז הרמתי את מבטי אליו
״טוב, בואי נחזור לחברה שלך, יש לי משהו יותר מאוחר אז נסיים את זה מהר״ הוא אמר ונעמד, והושיט לי יד. החזקתי בידו, וירדנו למטה.

״טוב, אתם לא באמת זוג״ נוגה אמרה אחרי שיחה ארוכה.
״מה?״ שאלתי בחיוך
״אתם לא מחובקים, ואתם לא נוגעים אחד בשני, זה בסדר, את לא חייבת לשקר בשביל לא לצאת רווקה״. זה הרתיח אותי. הסתכלתי על סער, משכתי אותו בעזרת חולצתו אליי ונישקתי אותו. ברגע ששפתיי נגעו בשלו הוא משך את גופי אליו לנשיקה סוערת. החזקתי בפניו הנעימות, לא נותנת לפיו להתנתק ממני.
״מתקשרים אליי, אני עוד מעט חוזרת״ שמעתי את נוגה אומרת ואת העקבים החזקים שלה על הפרקט. ברגע שהיא הלכה התנתקתי ממנו, נשענתי קדימה וכינסתי את פניי. פחדתי להסתכל על סער.
״ליאני, אני חייבת לעוף, נדבר״ שמעתי אותה אומרת ואת הדלת נטרקת.אני וסער לבד בבית, יופי.
״ליאן״ סער קרא לי בשקט וכחכח בגרון.
״לא, סער״ מלמלתי ונעמדתי.
״שבי שנייה״ הוא ציווה עליי.
״בשביל מה?״
״זה לא היה כלום ליאן״ הוא אמר ונעמד. הנהנתי, אבל אני לא אכחיש כמה פגועה הייתי מבפנים.
״לא מספרים על זה, שוכחים, טוב?״ הוא שאל.
״שכחתי כבר״ אמרתי בשקט ועליתי למעלה.

איך אפשר לשכוח?!
אוף אוף אוף למה אני חייבת להיות דפוקה.
׳חיים שלי, יש לך משהו לעשות בסוף שבוע?׳ קיבלתי הודעה מאביחי. נאנחתי.
׳לא נראה לי׳ כתבתי
׳מתאים לך צימר בצפון?׳
׳בטח׳ רשמתי. לא. אין לי כוח. שמעתי דפיקה בדלת.
״אני לא פה!״ צעקתי בעצבנות. הדפיקה של פזמון שיר מזרחי מתאימה לאסי.
״את עצבנית עליי?״ סער נכנס והתקדם אליי.
׳אני אאסוף אותך על הבוקר אהבה שלי׳ אביחי שלח לי. לא הייתי מרוכזת.
״למה שאני אהיה עצבנית עליך?״ שאלתי בעצבנות. הוא גיחך.
״ליאן..״
״אל תתחיל שוב פעם בסדר? אין לי כוח״ עצרתי אותו לפני שהתחיל עם הנאום הקבוע של ׳המשפחה שלך, החבר, את דוחה ברמות׳.
״אני לא מתחיל עם שום דבר״ הוא אמר.
״אז מה אתה רוצה?״ שאלתי
״למה את ככה?״ הוא שאל בטון תמים לחלוטין. למה? חוצפן בן חוצפן. הוא לא מפסיק לפתות אותי ולהתגרות בי והוא מצפה שאני לא אמס כשהוא מסתכל עליי ככה?
אני לא נמסה, אני רק..
הוא חתיך מדי, אוף.
״ליאן״ הוא העיר אותי
״טוב סער אם אין לך משהו לומר שיעניין אותי עדיף שתלך, בטח יש כמה זונות לערב לא?״ שאלתי בקרירות.
״יש״ הוא אמר ונעמד.
״יופי. אז לך״ אמרתי.
״את חשובה לי ליאן..״
״בטח״ מלמלתי ונעמדתי.
״קיבינימט, תפסיקי לעשות את זה״
״לעשות מה?״ הרמתי את הקול
״סצנות! ראבק אני לא חייב לך כלום!״
״אז תלך כבר! לך אוקיי? אני גם ככה מגעילה ודוחה שאתה פשוט לא רוצה אותי נכון?״ צעקתי ובלי הזמנה הדמעות יצאו. לא יודעת מאיפה.
״מאיפה את מוציאה את השטויות האלה..״
״מהפה המחורבן שלך״ קטעתי אותו
״שלא מפסיק לדחות אותי כל פעם מחדש״ אמרתי בשקט.
״בואי לפה״ הוא לחש בעצבנות ומשך את פניי אליו בחוזקה.
״את הורגת אותי״ הוא לחש ונישק אותי.

הורדתי את חולצתו בזמן שהוא פתח את כפתור מכנסיי. הוא כרך את רגליי החשופות מסביב למותניו ונשכב על המיטה שלי. התיישבתי מעליו והורדתי את החולצה, בכמה שניות האלה מרגישה געגוע לשפתיו.
הוא נישק את צווארי וגרם לי לצמרמורות ששיחררו אנחה, שגרמה לו לחייך ולהדק אותי אליו.
״כמה זמן חיכיתי לזה״ לחשתי כשהוא נשכב מעליי.
״גם אני״ הוא לחש ונישק את שפתיי.